1960

נולד בשם אלברט רוזנטל. גדל בצפון קרוליינה שבארה”ב. במהלך לימודי התיכון היה חניך ופעיל בתנועת הנוער הציונית “יהודה צעיר” ונבחר לשמש סגן נשיא הארצי לענייני חינוך של התנועה בגיל 16

1977

אחרי סיום התיכון הגיע לשנת הכשרה במסגרת תנועת הנוער, שם אומץ על ידי קיבוץ נאות מרדכי ומושב כפר וורבורג. עבד כמתנדב עם קשישים ובבתי ספר בדימונה

1980 - 1978

לימודי תואר ראשון, בהצטיינות יתרה, במדעי המדינה וכלכלה באוניברסיטת צפון קרוליינה

1980

עלה לישראל והתגייס לצהל. שירת בנחל המוצנח בתור מאגיסט. במסגרת שירותו לקח חלק במלחמת לבנון הראשונה.  המשיך לשרת במילואים עד גיל 45

1986 - 1982

לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הצטרף ללהקת “אינסטלטור” כנגן סקסופון, גיטרה וכינור. לימים הלהקה זכתה בהכרה כלהקה הרשמית של האוניברסיטה העברית 

1986 - 1983

במקביל ללימודיו עבד בלשכה המשפטית של השירות לשמירת איכות הסביבה של משרד הפנים (שקדם למשרד להגנת הסביבה), וכן התמחה בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר (1985-1986)

1989 - 1986

לימודי תואר שני ודוקטורט במדיניות בריאות הסביבה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד. במהלך לימודיו שימש יועץ לסוכנות לשמירת הסביבה הפדרלית (EPA) בתחום מניעת זיהום מים מחקלאות, נושא עבודת הדוקטורט שלו

1987

בשנת 1987, לאחר 5 שנות חיזורים, התחתן עם רובין קליין. לזוג שלוש בנות – מיקה, הדס וזואי.

1990

הצטרף לקיבוץ קטורה בערבה הדרומית והיה חבר קיבוץ במשך עשור, ושם גם נולדה ביתם הבכורה מיקה

1990

בקיץ 1990 הקים את ארגון “אדם טבע ודין”, במסגרתו יזם עשרות מאבקים משפטיים למען הסביבה, לרבות תביעות על זיהום ממפעל נשר הר טוב, קובלנה נגד חיפה כימיקלים, עתירה נגד הקמת מגלדי חוף הכרמל, עתירות נגד הקמת מרינות בשפך הירקון, הרצליה ואשקלון ועוד תביעות רבות

1994

במהלך עבודתו כמנכ״ל אדם טבע ודין, היה ממייסדי “אקופיס מזרח תיכון”, ארגון המקדם שיתוף פעולה סביבתי חוצה גבולות

1996

הקים אתמכון הערבה ללימודי הסביבה“, מרכז לחינוך סביבתי שבו לומדים פעילי סביבה מן האזור על שיתופי פעולה סביבתיים במזרח התיכון. בשנה זו סיים את תפקידו כמנכ”ל אדם, טבע ודין

1998

הוקמה להקת הקאנטרי “רוכבי הערבה”, מנגן כינור, גיטר ומנדולינה. הלהקה ממשיכה לככב בבמות שונות עד היום

2002 - 1997

כיהן כיו”ר ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל “חיים וסביבה”. כמו כן שימש כחבר בדירקטוריון קק”ל בהתנדבות במשך 12 שנים החל משנת 2004. בשנים אלו ריכז את ועדת מנהל פיקוח הקרקע (מפ”ק) האחראית בין היתר על תחום הייעור. תפקידו האחרון – סגן יו״ר קק״ל בין 2020-2021

2004 - 2016

חוקר ופרופסור באקדמיה. חבר סגל במכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון, ונציג וראש המשלחת הישראלית לאמנת המדבור של האו”ם בשנים 2004-2013

מאז 2016, שימש כראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, עד כניסתו לכנסת ביוני 2021. כמו כן היה פרופסור אורח באוניברסיטאות הרווארד, סטנפורד, אוטאגו בניו-זילנד, סיאנס פו בצרפת, ואונ׳ מישיגן סטייט בארה”ב

2022 - 1988

פרסם למעלה מ-100 מאמרים אקדמיים; כתב וערך 10 ספרים, בהםהסביבה בישראל” וכל עצי היער, החורש בישראלמן התנך עד ימינו“. ב-2017 ספרווהארץ מלאה – התמודדות עם פיצוץ אוכלוסין בישראל זכה בפרס חנקין כספר הגיאואסטרטגי הטוב ביותר של השנה

2016

בשנת 2016 הקים יחד עם פרופ׳ אייל רוטנברג, את ארגוןצפוףהפורום לאוכלוסייה סביבה וחברה”.

כמו כן עם חברו, האקולוג הבכיר פרופ׳ אורי שיינס, היה בין המייסדים של ארגון “TiME”, מיזם הפועל לרכישת בתי גידול ברחבי העולם הנמצאים בסכנה לצורך שימורם

בנוסף, גם לאחר סיום פעילותו באדם טבע ודין, הוא המשיך לתבוע מזהמים בתביעות ייצוגיות. למשל, היה בין התובעים הייצוגית הסביבתית הגדולה ביותרנגד קצאא בשנת 2014 בשל אחריותה לזיהום שמורת עברונה, וכן יזם תביעה נגד חברתרותם אמפרטבשנת 2019 בשל זיהום נחל בוקק לכאורה

2021

ביוני 2021 נבחר אלון טל לכהן בתור חבר כנסת מטעם מפלגת כחוללבן. הוא משמש בתור יושבראש ועדת משנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור וכן כממלא מקום קבוע ליור הועדה לפניות הציבור.

טל חבר קבוע בוועדת הבריאות, בוועדת החינוך, בוועדה המיוחדת להתמכרויות , בוועדת העלייה והקליטה ובוועדת המשנה להשכלה גבוהה.   טל חבר בשדולות רבות והוא משמש ויור לשדולה להגנה על הרי ירושלים, יור משותף לשדולה הסביבתיתחברתית ויור משותף לשדולה להבראת מפרץ חיפה

ממנהיגי התנועה המסורתיתקונסרבטיבית בישראל, ומשמש בתור גבאי בית הכנסת שלושלהבת המכביםבעיר מודיעין, מזה 20 שנה.  במסגרת פעילותו בכנסת הוא פועל לקידום שוויון והכרה לזרמים השונים ביהדות על ידי מדינת ישראל בתחומי הנישואים, הקבורה, הגיור ויישום מתווה הכותל

מתחם יער כרמית

מתחם המגורים “כרמית” ימוקם על שטח בגודל 95 דונם, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל. ‏‏93% משטחי התוכנית הם בבעלות פרטית, והשאר בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה ‏שינוי ייעוד מציבורי וחקלאות למגורים והקמה של 1,000 יחידות דיור במגדלים בני 12, 14 ו-21 קומות, ‏שימוקמו על צלע ההר.  התוכנית כוללת גם הקמת בתי ספר, מועדון נוער ובית כנסת. סגן ראש העיר ‏ירושלים, מסביר כי יש לבטל את התוכנית: “זה שטח טבע עירוני. אין הרבה כאלה בירושלים. צריך ‏לשמור על השטח הזה ירוק ולמבני ציבור. כי מעבר לכל המגדלים, צריך שלאנשים יהי גם קצת טבע ‏במרחק הליכה. זאת איכות חיים. סיבה העיקרית היא הכפר עין כרם. אין מחלוקת שיש למקום חשיבות ‏אדירה למקום, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. זו לא חוכמה לשמור על ליבת הכפר עין כרם ולהקיף ‏אותו במגדלים, מפלצות בטון. צריך אזור חיץ. היה עולה על דעתו של מישהו להקיף את חומת העיר ‏העתיקה עם מגדלים? יש לך נכס ברמה עולמית ואתה הורס אותו. הדורות לא יסלחו לנו אם לא נמנע ‏את התוכנית הזאת.”‏

גבעת האירוסים בחוף פולג

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

עמק השלום

מאבק בנוגע לרצונה של עיריית יקנעם לקיים שינוי בגבולתיה עם המועצה האזורית מגידו ולהתרחב על חשבון השטחים הפתוחים הסבובים אותה. פיתוח זה יביא לפגיעה משמעותית במגוון הביולוגי באזור וכן יביא להפרה של נחל השופט הסמוך לה. לשטחים אלו ערך אקולוגי ותרבותי רב ובנייה עליהם תהיה לא פחות מבכייה לדורות.

מפגעי אסבסט בנהריה ובגליל המערבי

מפעל שפעל בעיר עד לפני כשלושים שנים גרם לפיזור אסבסט ברחבי נהריה והגליל המערבי ובכך הביא לתחלואה במחלות קשות בקרב תושבי האזור. על אף שבהובלת המשרד להגנת הסיבה נעשו עבודות פינוי, תושבי האזור עדיין חוששים מהימצאותו של החומר הרעיל וקוראים להרחבת פעילות הפינוי.

התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה.

גרנות הגליל

מאבק נגד תוכנית להרחיב את היישוב באופן שיביא לכריתת כמות משמעותית של עצים. הוגש כתב תביעה נגד התוכנית.

מפרץ חיפה

במפרץ חיפה פועלים כמה מהמפעלים המזהמים בישראל וכתוצאה מכך, בקרב תושבי האזור נפוצה התחלואה במחלות נשימתיות שונות . זה שנים רבות שמתקיים מאבק להוצאת המפעלים מהמפרץ.

פורסמה החלטת ממשלה המורה על פינוי המפרץ עד 2030.

רשות נחל הקישון

מאבק למען קיום תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית להקמת מרכזים לוגיסטיים של נמלי ישראל בשטח שיועד להוות חלק מהפארק הלאומי קישון. הקמת המרכזים עתידה להזיק במערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו וכן לפגוע בזכות השימוש בו.

נחל סעדיה

מאבק במטרה לשקם את הנחל לאחר שנים רבות של הזנחה והזיהום.

התבצע סיור מטעם לשכתו של ח”כ טל באזור. שיקום הנחל ישולב בהחלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה

נאעורה - מאבק 2020

עקב מקרים רבים של תחלואה בסרטן בקרב תושבי הכפר, מתקיים מאבק בכדי למנוע בנייה של קו מתח גבוה נוסף בסמוך לכפר וכן להזיז את התשתית הקיימת.

נחל תנינים

מאבק נגד הקמת כביש ושכונה בצפון בנימינה, על פשט ההצפה, שצפויה לסכן את הנחל ואת המגוון הביולוגי הייחודי שלו.

התקיים סיור באזור וכן שני דיונים בוועדה לפניות הציבור. דיון מעקב צפוי להתקיים. 

יער מענית

תיאור: מאבק נגד סלילת כביש לעיר חריש שמסכן את היער הסמוך.

התקיים סיור באזור וכרגע נבחנות חלופות לתוכנית.

מבנה לא חוקי בחוף בלו ריי

מאבק לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי וחוסם את קו החוף מהציבור.

הוגשה שאילתה בנושא.

רכס לבן

תכנית “רכס לבן א'”, המקודמת במוסדות התכנון, מתפרסת על-פני כ־1,045 דונם, והיא כוללת הקמת ‏שכונת מגורים ובה כ5,000 יחידות דיור.‏

תכנית אלטרנטיבית בשם “הבשורה בלבן”, אותה מקדם ראש העיר משה ליאון, מתפרסת על-פני כ- 500 ‏דונם, אך מספר יחידות הדיור בה דוקא גבוה יותר, ועומד על כ-6,000 בשל בניית מגדלים בגובה של כ־20 ‏קומות. ‏

תנועת “מצילים את הרי ירושלים” מתנגדת לשתי התכניות. התכנית הראשונה מתפרסת על-פני שטח ‏עצום, ובצורת התכנון שלה מהווה סיפתח לבניית שכונות נוספות (שכונות שכבר שורטטו בשם רכס לבן ‏ב’ ו-ג’). תכנית “הבשורה בלבן” הינה מצומצת יותר מבחינת פריסה בשטח אך אינה כוללת הגנה ארוכת ‏תווך על השטחים הפתוחים שסביבה.‏

כוכב יאיר - מסדרון אקולוגי

מאבק נגד התוכנית להרחיב את המועצה על חשבון המסדרון האקולוגי המתקיים באזור.

אקו-פארק גלילות

מאבק נגד החלטה על אזור הפארק כמתחם מועדף לדיור.

כרגע הוחלט על הקפאת התוכנית.

עמק הצבאים - כביש 3 וכביש 4431

מאבק נגד סלילת כביש ממודיעין עילית למודיעין-מכבים-רעות שיחתוך את היער ויסכן את המסדרון האקולוגי הנמצא בו.

מצפה נפתוח

מאבק מול בנייה על השטח הפתוח הנמצא סמוך לשכונת רמות בירושלים.

הרי ירושלים - הפרדה מפלסית בסמוך למושב אורה

מאבק כנגד פיתוח של המתחם הסמוך לכנסת, סמוך לשכונת ארנונה וארמון הנציב, באופן שעלול להביא לכריתה של מאות עצים ולסכן את בעלי החיים באזור.

סטאטוס

שדה בריר

מאבק נגד הקמת מכרה פוספטים שפעילותו תביא לנזקים סביבתיים ולפגיעה בתושבי ערד.
תכנית המתאר מותנית בסקר השפעות בריאותיות ייעודי, השרה שקד העריכה כי שדה בריר יוחרג מהתמ״א.

פצלי שמן בערבה

מאבק נגד הקמת מפעל לפצלי שמן שמסכן את המערכת האקלוגית ואת בריאות תושבי האזור.

התקיימה פגישה עם שרת האנרגיה, בה הצהירה כי לא תתן רשיונות חדשים לחיפושי נפט בערבה.

מחצבת אשרת

מאבק למיתון המפגעים השונים שמקורם ממחצבת אשרת שבגליל המערבי.

קו צינור אילת-אשקלון

מאבק נגד קיום עסקה בין קצא”א לחברה מהאמיריות שמסגרתו יתחבר צינור גז לחוף באילת וכתוצאה מכך, יסכן את המגוון הביולוגי הנדיר באזור.

שחרות

מאבק נגד הקמת מלון בסמוך ליישוב שחרות שתגרום לפגיעה סביבתית משמעותית.

הוגשו פניות רישמיות בנושא.

eroihegopriheprotperotgnpeo

ds sdg ertge tr gertg terge rtergetr etrger