תפריט
נולד בשם אלברט רוזנטל. גדל בצפון קרוליינה שבארה”ב. במהלך לימודי התיכון היה חניך ופעיל בתנועת הנוער הציונית “יהודה צעיר” ונבחר לשמש סגן נשיא הארצי לענייני חינוך של התנועה בגיל 16
אחרי סיום התיכון הגיע לשנת הכשרה במסגרת תנועת הנוער, שם אומץ על ידי קיבוץ נאות מרדכי ומושב כפר וורבורג. עבד כמתנדב עם קשישים ובבתי ספר בדימונה
לימודי תואר ראשון, בהצטיינות יתרה, במדעי המדינה וכלכלה באוניברסיטת צפון קרוליינה
עלה לישראל והתגייס לצה“ל. שירת בנח“ל המוצנח בתור מאגיסט. במסגרת שירותו לקח חלק במלחמת לבנון הראשונה. המשיך לשרת במילואים עד גיל 45
לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הצטרף ללהקת “אינסטלטור” כנגן סקסופון, גיטרה וכינור. לימים הלהקה זכתה בהכרה כלהקה הרשמית של האוניברסיטה העברית
במקביל ללימודיו עבד בלשכה המשפטית של השירות לשמירת איכות הסביבה של משרד הפנים (שקדם למשרד להגנת הסביבה), וכן התמחה בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר (1985-1986)
לימודי תואר שני ודוקטורט במדיניות בריאות הסביבה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד. במהלך לימודיו שימש יועץ לסוכנות לשמירת הסביבה הפדרלית (EPA) בתחום מניעת זיהום מים מחקלאות, נושא עבודת הדוקטורט שלו
בשנת 1987, לאחר 5 שנות חיזורים, התחתן עם רובין קליין. לזוג שלוש בנות – מיקה, הדס וזואי.
הצטרף לקיבוץ קטורה בערבה הדרומית והיה חבר קיבוץ במשך עשור, ושם גם נולדה ביתם הבכורה מיקה
בקיץ 1990 הקים את ארגון “אדם טבע ודין”, במסגרתו יזם עשרות מאבקים משפטיים למען הסביבה, לרבות תביעות על זיהום ממפעל נשר הר טוב, קובלנה נגד חיפה כימיקלים, עתירה נגד הקמת מגלדי חוף הכרמל, עתירות נגד הקמת מרינות בשפך הירקון, הרצליה ואשקלון ועוד תביעות רבות
במהלך עבודתו כמנכ״ל אדם טבע ודין, היה ממייסדי “אקופיס מזרח תיכון”, ארגון המקדם שיתוף פעולה סביבתי חוצה גבולות
הקים את “מכון הערבה ללימודי הסביבה“, מרכז לחינוך סביבתי שבו לומדים פעילי סביבה מן האזור על שיתופי פעולה סביבתיים במזרח התיכון. בשנה זו סיים את תפקידו כמנכ”ל אדם, טבע ודין
הוקמה להקת הקאנטרי “רוכבי הערבה”, מנגן כינור, גיטר ומנדולינה. הלהקה ממשיכה לככב בבמות שונות עד היום
כיהן כיו”ר ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל “חיים וסביבה”. כמו כן שימש כחבר בדירקטוריון קק”ל בהתנדבות במשך 12 שנים החל משנת 2004. בשנים אלו ריכז את ועדת מנהל פיקוח הקרקע (מפ”ק) האחראית בין היתר על תחום הייעור. תפקידו האחרון – סגן יו״ר קק״ל בין 2020-2021
חוקר ופרופסור באקדמיה. חבר סגל במכון לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון, ונציג וראש המשלחת הישראלית לאמנת המדבור של האו”ם בשנים 2004-2013
מאז 2016, שימש כראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, עד כניסתו לכנסת ביוני 2021. כמו כן היה פרופסור אורח באוניברסיטאות הרווארד, סטנפורד, אוטאגו בניו-זילנד, סיאנס פו בצרפת, ואונ׳ מישיגן סטייט בארה”ב
פרסם למעלה מ-100 מאמרים אקדמיים; כתב וערך 10 ספרים, בהם “הסביבה בישראל” ו“כל עצי היער, החורש בישראל – מן התנ“ך עד ימינו“. ב-2017 ספרו “והארץ מלאה – התמודדות עם פיצוץ אוכלוסין בישראל“ זכה בפרס חנקין כספר הגיאואסטרטגי הטוב ביותר של השנה
בשנת 2016 הקים יחד עם פרופ׳ אייל רוטנברג, את ארגון “צפוף – הפורום לאוכלוסייה סביבה וחברה”.
כמו כן עם חברו, האקולוג הבכיר פרופ׳ אורי שיינס, היה בין המייסדים של ארגון “TiME”, מיזם הפועל לרכישת בתי גידול ברחבי העולם הנמצאים בסכנה לצורך שימורם.
בנוסף, גם לאחר סיום פעילותו באדם טבע ודין, הוא המשיך לתבוע מזהמים בתביעות ייצוגיות. למשל, היה בין התובעים הייצוגית הסביבתית הגדולה ביותר – נגד קצא“א בשנת 2014 בשל אחריותה לזיהום שמורת עברונה, וכן יזם תביעה נגד חברת “רותם אמפרט” בשנת 2019 בשל זיהום נחל בוקק לכאורה
יועץ מקצועי למבקר המדינה בכתיבת דו”ח מיוחד בנושא “פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים”.
מעורכי וכותבי “סביבה, אקלים וביטחון לאומי: חזית חדשה לישראל” – פרסום של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בנושא המשבר הסביבתי-אקלימי ובטחון.
ביוני 2021 נבחר אלון טל לכהן בתור חבר כנסת מטעם מפלגת כחול–לבן. הוא משמש בתור יושב–ראש ועדת משנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור וכן כממלא מקום קבוע ליו“ר הועדה לפניות הציבור.
טל חבר קבוע בוועדת הבריאות, בוועדת החינוך, בוועדה המיוחדת להתמכרויות , בוועדת העלייה והקליטה ובוועדת המשנה להשכלה גבוהה. טל חבר בשדולות רבות והוא משמש ויו“ר לשדולה להגנה על הרי ירושלים, יו“ר משותף לשדולה הסביבתית–חברתית ויו“ר משותף לשדולה להבראת מפרץ חיפה
ממנהיגי התנועה המסורתית – קונסרבטיבית בישראל, ומשמש בתור גבאי בית הכנסת שלו “שלהבת המכבים” בעיר מודיעין, מזה 20 שנה. במסגרת פעילותו בכנסת הוא פועל לקידום שוויון והכרה לזרמים השונים ביהדות על ידי מדינת ישראל בתחומי הנישואים, הקבורה, הגיור ויישום מתווה הכותל
אתר תשטיפי פסולת שמזהם מדי שנה את הכנרת, על אף שאין בו שימוש יותר. אפעל לסגירתו בהקדם האפשרי.
מאבק נגד הקמת כביש ושכונה בצפון בנימינה, על פשט ההצפה, שצפויה לסכן את הנחל ואת המגוון הביולוגי הייחודי שלו.
התקיים סיור באזור וכן שני דיונים בוועדה לפניות הציבור. דיון מעקב צפוי להתקיים.
מאבק נגד סלילת כביש ממודיעין עילית למודיעין-מכבים-רעות שיחתוך את היער ויסכן את המסדרון האקולוגי הנמצא בו.
מאבק נגד החלטה על אזור הפארק כמתחם מועדף לדיור.
כרגע הוחלט על הקפאת התוכנית.
מאבק נגד התוכנית להרחיב את המועצה על חשבון המסדרון האקולוגי המתקיים באזור.
מאבק לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי וחוסם את קו החוף מהציבור.
הוגשה שאילתה בנושא.
מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.
מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.
תיאור: מאבק נגד סלילת כביש לעיר חריש שמסכן את היער הסמוך.
התקיים סיור באזור וכרגע נבחנות חלופות לתוכנית.
עקב מקרים רבים של תחלואה בסרטן בקרב תושבי הכפר, מתקיים מאבק בכדי למנוע בנייה של קו מתח גבוה נוסף בסמוך לכפר וכן להזיז את התשתית הקיימת.
מאבק כנגד פיתוח של המתחם הסמוך לכנסת, סמוך לשכונת ארנונה וארמון הנציב, באופן שעלול להביא לכריתה של מאות עצים ולסכן את בעלי החיים באזור.
סטאטוס
מאבק במטרה לשקם את הנחל לאחר שנים רבות של הזנחה והזיהום.
התבצע סיור מטעם לשכתו של ח”כ טל באזור. שיקום הנחל ישולב בהחלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה
מאבק למען קיום תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית להקמת מרכזים לוגיסטיים של נמלי ישראל בשטח שיועד להוות חלק מהפארק הלאומי קישון. הקמת המרכזים עתידה להזיק במערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו וכן לפגוע בזכות השימוש בו.
במפרץ חיפה פועלים כמה מהמפעלים המזהמים בישראל וכתוצאה מכך, בקרב תושבי האזור נפוצה התחלואה במחלות נשימתיות שונות . זה שנים רבות שמתקיים מאבק להוצאת המפעלים מהמפרץ.
פורסמה החלטת ממשלה המורה על פינוי המפרץ עד 2030.
מאבק נגד תוכנית להרחיב את היישוב באופן שיביא לכריתת כמות משמעותית של עצים. הוגש כתב תביעה נגד התוכנית.
מפעל שפעל בעיר עד לפני כשלושים שנים גרם לפיזור אסבסט ברחבי נהריה והגליל המערבי ובכך הביא לתחלואה במחלות קשות בקרב תושבי האזור. על אף שבהובלת המשרד להגנת הסיבה נעשו עבודות פינוי, תושבי האזור עדיין חוששים מהימצאותו של החומר הרעיל וקוראים להרחבת פעילות הפינוי.
התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה.
מאבק מול בנייה על השטח הפתוח הנמצא סמוך לשכונת רמות בירושלים.
מאבק נגד הקמת מכרה פוספטים שפעילותו תביא לנזקים סביבתיים ולפגיעה בתושבי ערד.
תכנית המתאר מותנית בסקר השפעות בריאותיות ייעודי, השרה שקד העריכה כי שדה בריר יוחרג מהתמ״א.
קיימת תוכנית להקמת 34 טורבינות רוח באזור עמק הבכא שרמת הגולן. תושבי האזור העלו טענות בנוגע להשפעה הבריאותית הנגרמות במסגרת הפעלתן של טורבינות הכוללות פגיעה בבעלי הכנף, בחרקים וביונקים באזור.
מכון שמיר למחקר, הממוקם ברמת הגולן, החל בבחינת שלל ההשפעות הכלולות בהפעלת הטורבינות על הסביבה והחברה.
התחנה המרכזית מהווה זה שנים רבות מפגע סביבתי, תחבורתי וחברתי ומתקיימים מאבקים שונים לפינויה. באוקטובר 2021, הוחלט על סגירת התחנה עד 2023 והעברת מוספיה לאזורים שונים בתל אביב. עם זאת, לקראת יישום ההחלטה עקב התנגדות של עיריית תל אביב להצבת אחד מהמסופים החליפיים, הוחלט לדחות את הפינוי לשנת 2026 לפחות.
לאחרונה פורסמה תוכנית לבניית מלון על חוף אמנון שבכנרת. מלון זהישתרע על שטח של 60 דונם ובנייתו כרוכה בכריתה של לא פחות מ-256 עצים. כמו כן, ישנה תוכנית לייבש חלק מהשטח ולבנות מעגנה בשטח של 30 דונם לשימוש מסחרי.
השטח בכללותו הועבר בזמנו לסוכנות היהודית למטרת שימוש ערכי לטובת הציבור, ואיכשהו התגלגל ליזם פרטי ולתוכנית הנוכחית. התוכנית הזו לא סבירה, בטח ובטח כאשר חופי ישראל מצטמצמים ונעשים צפופים משנה לשנה. השתתפתי בדיון הקודם בוועדות התכנון בו העליתי לצד התושבים וארגוני הסביבה את הטענות נגד התוכנית, והוחלט לקיים דיון נוסף.
מאבק מול הוצאתה לפועל של תוכנית בנייה שתביא להחרבתם הסופית של שרידי הכפר. בסיור שהתקיים ביחד עם ראש עיריית ירושלים, השתכנע ראש העיר כי יש לשמר את האזור הייחודי ועל כן, החליט להקפיא את יישום התוכנית.
המאבק למניעת הרחבת שדה התעופה בחוף.
שיקום הנחל ויצירת פתרונות לטיהור שפכים של כלל האוכלוסייה היושבת לגדות הנחל.
מאבק נגד הארכת היתרי הפליטה, שאינם מתכתבים עם הפליטות בפועל של המפעל. זומן דיון בנושא שמטרתו לוודא כי מתקיימים המאמצים הנחוצים על מנת לשמור על בריאות התושבים.
מאבק נגד הקמת מפעל לפצלי שמן שמסכן את המערכת האקלוגית ואת בריאות תושבי האזור.
התקיימה פגישה עם שרת האנרגיה, בה הצהירה כי לא תתן רשיונות חדשים לחיפושי נפט בערבה.
מתחם המגורים “כרמית” ימוקם על שטח בגודל 95 דונם, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל. 93% משטחי התוכנית הם בבעלות פרטית, והשאר בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה שינוי ייעוד מציבורי וחקלאות למגורים והקמה של 1,000 יחידות דיור במגדלים בני 12, 14 ו-21 קומות, שימוקמו על צלע ההר. התוכנית כוללת גם הקמת בתי ספר, מועדון נוער ובית כנסת. סגן ראש העיר ירושלים, מסביר כי יש לבטל את התוכנית: “זה שטח טבע עירוני. אין הרבה כאלה בירושלים. צריך לשמור על השטח הזה ירוק ולמבני ציבור. כי מעבר לכל המגדלים, צריך שלאנשים יהי גם קצת טבע במרחק הליכה. זאת איכות חיים. סיבה העיקרית היא הכפר עין כרם. אין מחלוקת שיש למקום חשיבות אדירה למקום, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. זו לא חוכמה לשמור על ליבת הכפר עין כרם ולהקיף אותו במגדלים, מפלצות בטון. צריך אזור חיץ. היה עולה על דעתו של מישהו להקיף את חומת העיר העתיקה עם מגדלים? יש לך נכס ברמה עולמית ואתה הורס אותו. הדורות לא יסלחו לנו אם לא נמנע את התוכנית הזאת.”
תכנית “רכס לבן א'”, המקודמת במוסדות התכנון, מתפרסת על-פני כ־1,045 דונם, והיא כוללת הקמת שכונת מגורים ובה כ5,000 יחידות דיור.
תכנית אלטרנטיבית בשם “הבשורה בלבן”, אותה מקדם ראש העיר משה ליאון, מתפרסת על-פני כ- 500 דונם, אך מספר יחידות הדיור בה דוקא גבוה יותר, ועומד על כ-6,000 בשל בניית מגדלים בגובה של כ־20 קומות.
תנועת “מצילים את הרי ירושלים” מתנגדת לשתי התכניות. התכנית הראשונה מתפרסת על-פני שטח עצום, ובצורת התכנון שלה מהווה סיפתח לבניית שכונות נוספות (שכונות שכבר שורטטו בשם רכס לבן ב’ ו-ג’). תכנית “הבשורה בלבן” הינה מצומצת יותר מבחינת פריסה בשטח אך אינה כוללת הגנה ארוכת תווך על השטחים הפתוחים שסביבה.
מאבק נגד הקמת מלון בסמוך ליישוב שחרות שתגרום לפגיעה סביבתית משמעותית.
הוגשו פניות רישמיות בנושא.
מאבק נגד קיום עסקה בין קצא”א לחברה מהאמיריות שמסגרתו יתחבר צינור גז לחוף באילת וכתוצאה מכך, יסכן את המגוון הביולוגי הנדיר באזור.
מאבק למיתון המפגעים השונים שמקורם ממחצבת אשרת שבגליל המערבי.
ds sdg ertge tr gertg terge rtergetr etrger