Menu
לפני עשרים שנה הגעתי למסקנה שמי שרוצה להשפיע באופן משמעותי לטובה על מדינת ישראל בכלל וסביבתה בפרט, צריך להיות מעורב פוליטית. השאלה היא כיצד? במשך שנים דעתי הייתה כי בדומה לאירופה, יש להקים בישראל מפלגה ירוקה חזקה שתצטרף לממשלה ותשפיע על האג׳נדה הלאומית. בזמנו הקמנו את מפלגת “התנועה הירוקה”, והתמודדתי ברשימת המפלגה לכנסת. מן החוויה למדתי כי גם הציבור הירוק בישראל, שרואה ב״קיימות״ את האתגר המרכזי באג׳נדה הפוליטית של המדינה שלנו, יצביע ברובו למפלגות גדולות יותר, שכן הן נתפסות כפחות איזוטריות, ובעלות סיכוי גבוה יותר לעבור את אחוז החסימה לאור הגבהתו ל-3.25% מסך המצביעים. לקחו מספר שנים, אך הפנמתי את המציאות הזאת.
כששמעתי שבני גנץ שוקל להיכנס לפוליטיקה ידעתי שאני רוצה להיות חלק מן המפלגה החדשה שהוא מקים. את בני הכרתי לפני כ-40 שנה. ידעתי שהוא האלטרנטיבה שישראלים מחפשים להנהגת נתניהו: אדם ישר, אמיץ, הגון, ערכי ומתון: מנהיג טבעי. המסרים המרכזיים שלו – ״ישראל לפני הכל״ ואחדות ופיוס כצו השעה, הדהדו בראשי. גם ידעתי שאהבתו של בני ל״מדינת ישראל״ כוללת מחויבות ל״ארץ ישראל היפה״ ושימורה. חשתי שיש לי מה לתרום לחזון ולעשיה הסביבתית של המפלגה החדשה. בעיקר, היה לי ברור שבעת הזאת, מדינת ישראל איננה זקוקה למפלגה שמתמקדת בדברים שמפרידים בין השבטים השונים, אלא מפלגה שמחברת ומגשרת ביננו.
לאחרונה מפלגת כחול לבן התרחבה. במהלך השנה האחרונה הפנמתי עד כמה “רב המשותף מן המפריד”. טבעי שלקראת הבחירות יהיו חיבורים שיתנו ביטוי לערכים משותפים. הדבר בוודאי נכון בכל הקשור לשמירת הסביבה. והינה קיבלנו חיזוק משמעותי מהצטרפותו של גדי איזנקוט הנחשב ל”רמטכ”ל הירוק ביותר” בתולדות המדינה
כדי שנוכל להיות מפלגת שלטון היה חשוב להרחיב את היריעה. אבל במקביל, חיוני לשמור על הצביון הירוק במפלגה החדשה.
למען האמת, את בני גנץ פגשתי לראשונה בגיל 17. שנת ההכשרה של תנועת הנוער האמריקאית שלי, ״יהודה הצעיר״ כללה פרק במושב ומצאתי את עצמי מאומץ על ידי משפחה צעירה בכפר וורבורג: שושי ואלי ענבר – וילדיהם הקטנים: אורית, כפיר וברק. קמתי כל בוקר מוקדם עם אלי לחלוב פרות ולעבוד במשק. יום אחד שושי הודיעה לי שאנו נוסעים בצהרים לטקס סיום של טירונות של אחיה הקטן. הייתי בישראל בסך הכל ארבעה חודשים, ואני זוכר שנאלצתי לשאול אותה במבוכה: ״מה זאת טירונות״. ואכן הגענו לטקס ליד חדרה, שבסופו הכירה לי את אחיה בני, שזה עתה סיים את הפרק הראשון של מה שיהפוך לקריירה צבאית מזהירה.
בסוף שנת ההכשרה, חשבתי להישאר בישראל, אך הוריי ביקשו שאחזור לארה״ב ואדחה את הגיוס לצה״ל בשנה. נעניתי, וכעבור שנתיים, לאחר סיום תואר ראשון באוניברסיטת צפון קרוליינה, עליתי לישראל והתגייסתי כחייל בודד במסלול הנח״ל. כשהגעתי לקורס מ״כים והכשרה בגדוד 50, במקרה לגמרי לפלוגה שלנו היה מ״פ צעיר ונערץ: בני גנץ. היינו קבוצה של חיילים בודדים מחו״ל בפלוגה, ובני דאג שכל אחד מאיתנו יסיים את המסלול ויהיה צנחן לכל דבר – וכך היה. במהלך התקופה שלי כחייל של בני למדתי ממנו הרבה מאד על ״חיילות״, מנהיגות ובעיקר ערכים. לא פעם שמעתי את חבריי לפלוגה אומרים שאם המ״פ המוכשר שלנו לא יקודם להיות רמטכ״ל יום אחד, משהו במערכת של צבא לא בסדר. בדיעבד, כנראה שמערכת הקידום בצה״ל עובדת בסדר גמור.
אין ספק שהעברת תקציב לשנת 2021-2022 אחרי כמה ימים ולילות רצופים של הצבעות היה רגע בלתי נשכח. כל כך הרבה אנשים היו בטוחים שקואליציה המורכבת ממפלגות עם תפיסות עולם שונות כל כך, לעולם לא תצליח להתכנס ולהסכים על תקציב. והנה, הוכחנו כי ״ממשלת השינוי”, וכל מה שהיא מסמלת מבחינת היכולת של מנהיגים פוליטיים להקשיב ולהתפשר לטובת העם והמדינה – איננה תופעה חולפת.
לצד זאת, הישיבה הראשונה שלי כיו״ר ועדת המשנה לסביבה, אקלים ובריאות, כמו גם הכנס הגדול שלשכתי ארגנה לרגל פרסום דו״ח מבקר המדינה בנושא משבר האקלים, וכן ההצבעה הטרומית ל״חוק מצב הטבע ושימור המגוון הביולוגי״ שכתבתי לפני 5 שנים עם חברי פרופ’ אורי שיינס – היו חוויות משמעותיות מאד עבורי.
שלוש בנות מקסימות: מיקה הבכורה, מסיימת תואר מוסמך בארה״ב בעניין מדיניות ציבורית ומחשוב, עם דגש על אנרגיה מתחדשת, הדס סיימה תואר בביולוגיה באונ׳ ת״א והיום לומדת לדוקטורט באונ׳ ייל בביולוגיה מולקולרית, וזואי הצעירה, סיימה שירות צבאי כחיילת קרבית בגדוד ברדלס וכיום מטיילת ושוקלת מה הצעד הבא. שלושתן הביאו למשפחה בני זוג נהדרים. בכל הקשור למשפחה: כוסי רוויה!
לפעמים שואלים אותי את השאלה הזאת כביקורת לא כל כך מרומזת, היות ואני לא מפסיד הזדמנות להצביע על הסיכונים הכרוכים בגידול אוכלוסין. לרוב אני משיב שאני אכן ער לחוסר עקביות מסוים. אני גם מוסיף שכאשר התחלתי לעשות ילדים, אוכלוסיית ישראל הייתה חצי ממה שהיא עכשיו. אך אין עוררין על כך שההבנה שלי שיציבות דמוגרפית היא אקסיומטית לקיימות, עברה אבולוציה עם השנים.
ספורט ומוזיקה: מאז שאני בחטיבת ביניים השתתפתי בתחרויות ריצה. אני ממשיך לרוץ מידי יום, ואף מצליח לשלב משחק טניס שבועי. לאחרונה, ברידג׳ ושחמט חזרו לחיי. למדתי כינור מגיל שבע עד סוף התיכון. באיזשהו שלב, ניסיתי גם כלים אחרים כמו גיטרה, מנדולינה. כלומר, כיום אני מנגן בכמה וכמה כלים מוזיקליים, אולם אף אחד מהם לא ברמה גבוהה. ובכל זאת, כנראה שאני מספיק טוב להישאר בלהקת ״בוקרי הערבה״, להקת הקאנטרי הוותיקה בישראל שהקמתי ביחד עם חברי היקר ביל סלוט בקיבוץ קטורה. אנו ממשיכים להופיע לעתים מעת לעת. מוזמנים!
אדם טבע ודין (1990), מכון הערבה (1996), קרן טל (2006), והייתי שותף לייסודם של ארגונים אחרים כגון: אקופיס מזרח התיכון (1995), התנועה הירוקה (2009), טיים (2016), צפוף (2016). מי שיבדוק ברשם העמותות יראה שאני גם נמנה בין ששת מייסדי עמותת צלול (1998) אם כי בפועל לא הייתי מעורב בפעילויות הברוכות של הארגון החשוב הזה.
בדיעבד, מצטיירת תמונה של יזם סביבתי סדרתי – אולי אובססיבי!
הגעתי לישראל אחרי תיכון בגיל 17. עבדתי בענפים השונים בקיבוץ נאות מרדכי ולמדתי עברית. עד אז, כולם קראו לי ״אלברט רוזנטל״, על שם סבי המנוח שנהרג בתאונה חודשים אחדים לפני שנולדתי. ביום האחרון שלי בקיבוץ, הזמין אותי האבא המאמץ שלי במשק ראובן קמר, לשיחה בארבע עיניים. ראובן נשאר אחד האנשים הערכיים שאי פעם הכרתי: חקלאי מטע תפוחים חרוץ במשך עשרות שנים. ראובן קמר גם היה איש שלקח את העבודה, את הציונות, ואת השפה העברית ברצינות.
הוא הסביר לי שלפני עלייתו היה פעיל בתנועת נוער בצ׳כיה. בזמן מסוים היה לו מדריך בשם טדי קולק. קולק הודיע לו כנער בן 14, שלאור חשיבות התחדשות השפה העברית, הוא כבר לא יכול להמשיך עם השם ״הרברט״, וששמו בישראל יהיה מעכשיו ״ראובן״ – וכך היה. למזלי, ראובן קמר היה אדם גמיש יותר מטדי קולק. הוא נתן לי שתי אופציות: או ״אברהם״ – או ״אלון״. באותם ימים טדי קולק היה כבר אגדה מהלכת: ראש העיר הכל יכול של ירושלים. התרשמתי מן המורשת, לא היססתי ובחרתי באופציה השניה. שנים לאחר מכן שמתי לב שקולק עצמו מעולם לא עיברת את שמו. אבל אז כבר היה מאוחר מדי.
באשר לשם המשפחה: במשך עשר שנים הכירו אותי כ-״אלון רוזנטל״. כאשר נולדה ביתי הבכורה מיקה, התייעצתי עם אשתי רובין קליין, בקשר לשם המשפחה לתינוקת. שנינו הסכמנו ששם משפחה אחד, בלי קווים באמצע, יהיה לטובת הילדה. למרבה המזל, רובין לא הייתה מוכנה, בשום פנים ואופן, לשקול את השם ״רובין רוזנטל״. אבל באותם ימים, אבא שלי עלה ארצה ועיברת את שמו. ״רובין טל״ דווקא היה נראה לה סביר, וכך יצא שכל המשפחה שינתה את השם ביחד. ומאז – אלון טל מסתובב חופשי ומאושר.
בגיל צעיר הצטרפתי לתנועת הנוער הציונית ״יהודה הצעיר״. בשנת 1977 שמתי לב שיש חניכה חדשה שהצטרפה לפעילויות של האזור שלנו – יפה וחכמה במיוחד. אמרו לי שקוראים לה ״רובין קליין״. היות וקפצתי כיתה ותיכף עמדתי לסיים תיכון, והיא הייתה בכיתה ח׳ בלבד במונחים של תנועת הנוער, הפריד בינינו דור שלם. ובכל זאת התיידדנו.
ארבע שנים עברו, עליתי לישראל ובמהלך השנה הראשונה שלי בצבא חליתי ומצאתי את עצמי בבית חולים תל השומר. לא ברור לי עד היום, איך היא שמעה על זה, אבל הגיע אלי מכתב ממנה שהתפתח עד מהרה להתכתבות לוהטת. אחי הצעיר ואחיה הצעיר, היו חברים קרובים מאד באותם ימים. הם החליטו שמדובר בשידוך מוצלח. על כל פנים, במהלך הקיץ, קיבלתי אישור לצאת ל״חופשת חייל בודד״ כדי לבקר את ההורים. אהבתי את ההורים שלי, אבל למעשה מי שבאמת רציתי לראות הייתה רובין קליין, שכבר הייתה לבוגרת תיכון.
חודש לאחר מכן, רובין הגיעה לישראל במסגרת שנת הכשרה של תנועת הנוער שלנו. היום, לא ברור לי בכלל איך באותם ימים חייל, ללא טלפון סולארי, שמסתובב בארץ בין שטחי אימונים נידחים, מצליח לחזר אחר סטודנטית צעירה מבוקשת בירושלים. כנראה, שהייתה מספיק תשוקה ולא מעט מזל. תהיה הסיבה אשר תהיה, חלפו 40 שנה – ואנחנו עדיין ביחד.
ממליץ מאד על הסרט ״קודה״ ,מועמד אוסקר לסרט הטוב ביותר לשנת 2021: סיפורה של נערה שאוהבת לשיר, שגדלה עם הורים ואח חירשים שאינם מסוגלים להבין אותה ושאיפותיה. לשיטתי, אולי האתגר הגדול של הורות הוא ניהול הפרידה – אירוע בלתי נמנע כשילדים גדלים וצריכים לעזוב. זה לא פשוט לשחרר את הדבר היקר ביותר בחייך, ובכל זאת לשמור על תא משפחתי חזק ואוהב. האתגר הזה עומד במרכז הסיפור של ״קודה״, יחד עם מוזיקה נפלאה והקול הקסום של הגיבורה. זה נגע לליבי לגמרי.
הזמן היחיד שיש לי לקרוא ספרים הוא בשבת. למעשה רוב השעות שלי בשבתות מוקדשות לקריאה.
לאחרונה קראתי את הספר The Lincoln Highway- הרומן האחרון של הסופר האמריקאי, איימור טאולס – ספר שמתאר מסע של שני אחים צעירים בשנות החמישים של המאה הקודמת בחיפוש אחר אימם. מדובר בסיפור מרתק ומתוח – של הדרך נוגע בשאלות של מה זה חברות, איך החברה האמריקאית התפתחה והמשמעות העמוקה של road trip.
כחול, לבן – ירוק!
אתר תשטיפי פסולת שמזהם מדי שנה את הכנרת, על אף שאין בו שימוש יותר. אפעל לסגירתו בהקדם האפשרי.
קיימת תוכנית להקמת 34 טורבינות רוח באזור עמק הבכא שרמת הגולן. תושבי האזור העלו טענות בנוגע להשפעה הבריאותית הנגרמות במסגרת הפעלתן של טורבינות הכוללות פגיעה בבעלי הכנף, בחרקים וביונקים באזור.
מכון שמיר למחקר, הממוקם ברמת הגולן, החל בבחינת שלל ההשפעות הכלולות בהפעלת הטורבינות על הסביבה והחברה.
לאחרונה פורסמה תוכנית לבניית מלון על חוף אמנון שבכנרת. מלון זהישתרע על שטח של 60 דונם ובנייתו כרוכה בכריתה של לא פחות מ-256 עצים. כמו כן, ישנה תוכנית לייבש חלק מהשטח ולבנות מעגנה בשטח של 30 דונם לשימוש מסחרי.
השטח בכללותו הועבר בזמנו לסוכנות היהודית למטרת שימוש ערכי לטובת הציבור, ואיכשהו התגלגל ליזם פרטי ולתוכנית הנוכחית. התוכנית הזו לא סבירה, בטח ובטח כאשר חופי ישראל מצטמצמים ונעשים צפופים משנה לשנה. השתתפתי בדיון הקודם בוועדות התכנון בו העליתי לצד התושבים וארגוני הסביבה את הטענות נגד התוכנית, והוחלט לקיים דיון נוסף.
מאבק מול הוצאתה לפועל של תוכנית בנייה שתביא להחרבתם הסופית של שרידי הכפר. בסיור שהתקיים ביחד עם ראש עיריית ירושלים, השתכנע ראש העיר כי יש לשמר את האזור הייחודי ועל כן, החליט להקפיא את יישום התוכנית.
המאבק למניעת הרחבת שדה התעופה בחוף.
שיקום הנחל ויצירת פתרונות לטיהור שפכים של כלל האוכלוסייה היושבת לגדות הנחל.
התחנה המרכזית מהווה זה שנים רבות מפגע סביבתי, תחבורתי וחברתי ומתקיימים מאבקים שונים לפינויה. באוקטובר 2021, הוחלט על סגירת התחנה עד 2023 והעברת מוספיה לאזורים שונים בתל אביב. עם זאת, לקראת יישום ההחלטה עקב התנגדות של עיריית תל אביב להצבת אחד מהמסופים החליפיים, הוחלט לדחות את הפינוי לשנת 2026 לפחות.
מאבק נגד הארכת היתרי הפליטה, שאינם מתכתבים עם הפליטות בפועל של המפעל. זומן דיון בנושא שמטרתו לוודא כי מתקיימים המאמצים הנחוצים על מנת לשמור על בריאות התושבים.
מתחם המגורים “כרמית” ימוקם על שטח בגודל 95 דונם, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל. 93% משטחי התוכנית הם בבעלות פרטית, והשאר בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה שינוי ייעוד מציבורי וחקלאות למגורים והקמה של 1,000 יחידות דיור במגדלים בני 12, 14 ו-21 קומות, שימוקמו על צלע ההר. התוכנית כוללת גם הקמת בתי ספר, מועדון נוער ובית כנסת. סגן ראש העיר ירושלים, מסביר כי יש לבטל את התוכנית: “זה שטח טבע עירוני. אין הרבה כאלה בירושלים. צריך לשמור על השטח הזה ירוק ולמבני ציבור. כי מעבר לכל המגדלים, צריך שלאנשים יהי גם קצת טבע במרחק הליכה. זאת איכות חיים. סיבה העיקרית היא הכפר עין כרם. אין מחלוקת שיש למקום חשיבות אדירה למקום, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. זו לא חוכמה לשמור על ליבת הכפר עין כרם ולהקיף אותו במגדלים, מפלצות בטון. צריך אזור חיץ. היה עולה על דעתו של מישהו להקיף את חומת העיר העתיקה עם מגדלים? יש לך נכס ברמה עולמית ואתה הורס אותו. הדורות לא יסלחו לנו אם לא נמנע את התוכנית הזאת.”
תכנית “רכס לבן א'”, המקודמת במוסדות התכנון, מתפרסת על-פני כ־1,045 דונם, והיא כוללת הקמת שכונת מגורים ובה כ5,000 יחידות דיור.
תכנית אלטרנטיבית בשם “הבשורה בלבן”, אותה מקדם ראש העיר משה ליאון, מתפרסת על-פני כ- 500 דונם, אך מספר יחידות הדיור בה דוקא גבוה יותר, ועומד על כ-6,000 בשל בניית מגדלים בגובה של כ־20 קומות.
תנועת “מצילים את הרי ירושלים” מתנגדת לשתי התכניות. התכנית הראשונה מתפרסת על-פני שטח עצום, ובצורת התכנון שלה מהווה סיפתח לבניית שכונות נוספות (שכונות שכבר שורטטו בשם רכס לבן ב’ ו-ג’). תכנית “הבשורה בלבן” הינה מצומצת יותר מבחינת פריסה בשטח אך אינה כוללת הגנה ארוכת תווך על השטחים הפתוחים שסביבה.
מאבק נגד הקמת מלון בסמוך ליישוב שחרות שתגרום לפגיעה סביבתית משמעותית.
הוגשו פניות רישמיות בנושא.
מאבק נגד קיום עסקה בין קצא”א לחברה מהאמיריות שמסגרתו יתחבר צינור גז לחוף באילת וכתוצאה מכך, יסכן את המגוון הביולוגי הנדיר באזור.
מאבק למיתון המפגעים השונים שמקורם ממחצבת אשרת שבגליל המערבי.
מאבק נגד הקמת מפעל לפצלי שמן שמסכן את המערכת האקלוגית ואת בריאות תושבי האזור.
התקיימה פגישה עם שרת האנרגיה, בה הצהירה כי לא תתן רשיונות חדשים לחיפושי נפט בערבה.
מאבק נגד הקמת מכרה פוספטים שפעילותו תביא לנזקים סביבתיים ולפגיעה בתושבי ערד.
תכנית המתאר מותנית בסקר השפעות בריאותיות ייעודי, השרה שקד העריכה כי שדה בריר יוחרג מהתמ״א.
מאבק כנגד פיתוח של המתחם הסמוך לכנסת, סמוך לשכונת ארנונה וארמון הנציב, באופן שעלול להביא לכריתה של מאות עצים ולסכן את בעלי החיים באזור.
סטאטוס
מאבק מול בנייה על השטח הפתוח הנמצא סמוך לשכונת רמות בירושלים.
מאבק נגד סלילת כביש ממודיעין עילית למודיעין-מכבים-רעות שיחתוך את היער ויסכן את המסדרון האקולוגי הנמצא בו.
מאבק נגד החלטה על אזור הפארק כמתחם מועדף לדיור.
כרגע הוחלט על הקפאת התוכנית.
מאבק נגד התוכנית להרחיב את המועצה על חשבון המסדרון האקולוגי המתקיים באזור.
מאבק לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי וחוסם את קו החוף מהציבור.
הוגשה שאילתה בנושא.
מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.
מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.
תיאור: מאבק נגד סלילת כביש לעיר חריש שמסכן את היער הסמוך.
התקיים סיור באזור וכרגע נבחנות חלופות לתוכנית.
מאבק נגד הקמת כביש ושכונה בצפון בנימינה, על פשט ההצפה, שצפויה לסכן את הנחל ואת המגוון הביולוגי הייחודי שלו.
התקיים סיור באזור וכן שני דיונים בוועדה לפניות הציבור. דיון מעקב צפוי להתקיים.
עקב מקרים רבים של תחלואה בסרטן בקרב תושבי הכפר, מתקיים מאבק בכדי למנוע בנייה של קו מתח גבוה נוסף בסמוך לכפר וכן להזיז את התשתית הקיימת.
מאבק במטרה לשקם את הנחל לאחר שנים רבות של הזנחה והזיהום.
התבצע סיור מטעם לשכתו של ח”כ טל באזור. שיקום הנחל ישולב בהחלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה
מאבק למען קיום תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית להקמת מרכזים לוגיסטיים של נמלי ישראל בשטח שיועד להוות חלק מהפארק הלאומי קישון. הקמת המרכזים עתידה להזיק במערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו וכן לפגוע בזכות השימוש בו.
במפרץ חיפה פועלים כמה מהמפעלים המזהמים בישראל וכתוצאה מכך, בקרב תושבי האזור נפוצה התחלואה במחלות נשימתיות שונות . זה שנים רבות שמתקיים מאבק להוצאת המפעלים מהמפרץ.
פורסמה החלטת ממשלה המורה על פינוי המפרץ עד 2030.
מאבק נגד תוכנית להרחיב את היישוב באופן שיביא לכריתת כמות משמעותית של עצים. הוגש כתב תביעה נגד התוכנית.
מפעל שפעל בעיר עד לפני כשלושים שנים גרם לפיזור אסבסט ברחבי נהריה והגליל המערבי ובכך הביא לתחלואה במחלות קשות בקרב תושבי האזור. על אף שבהובלת המשרד להגנת הסיבה נעשו עבודות פינוי, תושבי האזור עדיין חוששים מהימצאותו של החומר הרעיל וקוראים להרחבת פעילות הפינוי.
התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה.
ds sdg ertge tr gertg terge rtergetr etrger