אדני יושב הראש, חברות וחברי הכנסת:
יש לי שלוש בנות אמיצות. כולן שירתו ביחידות קרביות והשתתפו במבצעים מורכבים. מעולם לא דאגתי לשלומן בזמן השירות הצבאי, גם אם בדיעבד, הייתי צריך.
אבל דווקא בזמן שהן היו בתיכון, בפעילות בתנועת הנוער, ״נועם -נוער מסורתי״ דאגתי מאד. הן היו מגיעות מידי ראש חודש לכותל המערבי כדי להשתתף בתפילות של נשות הכותל. הייתי מסיע אותן ב-6:00 בבוקר, לפני בית ספר, ומביט בדאגה במתרחש בעזרת הנשים ברחבה. הצעקות, הגידופים, ולפעמים גם הדחיפות והמכות הפחידו אותי. דאגתי לא רק מפגיעות פיזיות, אלא גם מפגיעות פסיכולוגיות. שהשנאה במקום תהיה מדבקת.
חברות וחברי הכנסת – זה לא הגיוני: הכותל המערבי, המקום הקדוש ביותר ביהדות, הפך לזירה מסוכנת יותר מסיורים חמושים בלב שטח A ביהודה ושומרון. איך זה יתכן?
האלימות, למעשה, נמשכת ממש עד עצם היום הזה:
בראש חודש ניסן, 13.4.2021 כוס קפה רותחת נזרקה על ענת הופמן, יו”ר הארגון. דבר לא נעשה נגד הפורע.
בראש חודש תמוז, 11.6.2021 הושחתו שלושים ותשעה סידורים של נשות הכותל בידי המון זועם, כאשר מאבטחים ושוטרים רבים נמצאים במקום, האירוע לא הופסק, ובמשך דקות רבות נערים קרעו את הסידורים. למרות העדויות, התמונות והסרטונים מהאירוע, עד היום, דבר לא נעשה.
והנה, רק בשבוע שעבר, בראש חודש חשוון, 7.10.2021 נוכחתי וראיתי במו עיניי את המשך האלימות הפיזית נגד נשות הכותל: תמי גוטליב, סגן יו”ר הארגון חזרה עם תיק קרוע וסימנים כחולים על זרועה, כתוצאה ממכות שקיבלה מנערות במקום. דוברת הארגון ונשים נוספות חטפו בעיטות ומכות מאותן נערות.
בזמן האלימות הן פנו למאבטחי הקרן למורשת הכותל במקום שהגיבו במילים: “אז מה?”, “לכי למשטרה” ו”לכי מכאן”. כך, הוקלטו שני מאבטחים מדברים נגד נשות הכותל ואומרים “הלוואי וימותו”, “צריך להעיף אותן”.
הכותל המערבי מנוהל כאוטונומיה נפרדת. מבחינה חוקית, האבטחה במקום היא איננה בידי משטרת ישראל, אלא באחראיות שמואל רבינוביץ, המחזיק בכפל התפקידים: ‘רב הכותל’ ו’יו”ר הקרן למורשת הכותל’.
תחושתי היא כי אופי המאבטחים הוא כ-רוח המפקד: תיעוב כלפי נשות הכותל. רב הכותל הפך את נשות הכותל למטרה קבועה להתעמרות:
תחילה פסק שאסור להן אפילו להתעטף בטלית. אחר כך, לאחר שהפסיד בבית המשפט בעניין, הוא מוצא כל דרך אפשרית למנוע מהן להכניס ספר תורה. (חשוב לציין: יש בכותל, מאות ספרי תורה לגברים בלבד.) הוא מקפיד בכל ראש חודש להפעיל באופן לא חוקי את מערכת ההגברה בכותל על מנת שקולן של נשות הכותל לא יישמע חלילה.
המאבטחים יודעים היטב על הגיבוי שיקבלו מלמעלה.
התוצאה היא טרגדיה. בעולם היהודי הכותל המערבי, השריד האחרון של בית המקדש, המקום הקדוש ביותר ביהדות, שתמיד היה משאת נפשם של עולה לרגל, הפך לסמל של חוסר סבלנות, אלימות ואפליה.
הגיע הזמן שהכנסת תתערב.
לכן אני מבקש להעביר את הנושא לדיון בוועדה לשירותי דת יהודיים שאמונה על פיקוח המקומות הקדושים ובהם אתר הכותל המערבי. יש לבדוק את אופן התנהלות הגופים המנהלים את האתר – אולי האתר החשוב ביותר במדינת ישראל.
יש לשאול: מהו מערך הפיקוח? אלו איזונים ובלמים קיימים כדי להבטיח הרמוניה ודו-קיום? יש לבחון את הסמכויות המיוחדות שניתנות לרב הכותל ולשקול הפרדה בין שני התפקידים – רב הכותל ויו”ר הקרן למורשת הכותל.
בעיקר יש לבחון ברצינות את הקצבת כהונתו כמו שמקובל אצל בכירים אחרים בשירות המדינה.
הרב שמואל רבינוביץ’ מונה לתפקידו לפני 21 שנים (2000) ומכהן מאז ברצף, בתפקיד שאין לו אח ורע במגזר הציבורי הבכיר – תפקיד ללא קצובת זמן. הוא יכול לכהן בתפקיד עד פרישתו לגמלאות (ואם ירצה, יותר), כלומר להישאר יותר מ- 20 שנים!
כהונתם של הרבנים הראשיים, בעבר הייתה דומה מבחינת משך הזמן הבלתי נגמר. אך שר המשפטים משה ניסים הציע בזמנו חוק שהגביל את כהונת הרבנים הראשיים לעשר שנים בלבד. כעבור שנתיים נאלצו הרבנים יוסף וגורן לפנות את הכיסא. חברות וחברי הכנסת, הגיע העת לשקול מדיניות דומה בהקשר של רב הכותל.
בקרוב, נזכה למתווה חדש בכותל ויצירת רחבה שוויונית לתפילה. זה צעד חשוב בהחזרת ההרמוניה למקום. אבל זה לא מספיק. כל מערכת בריאה מבינה את החשיבות בהתרעננות. גם לכותל המערבי, ולכל מה שהוא מסמל, מגיע למדיניות כזו.
