על המצב בכותל

אדני יושב הראש, חברות וחברי הכנסת:

יש לי שלוש בנות אמיצות. כולן שירתו ביחידות קרביות והשתתפו במבצעים מורכבים.  מעולם לא דאגתי לשלומן בזמן השירות הצבאי, גם אם בדיעבד, הייתי צריך.  

אבל דווקא בזמן שהן היו בתיכון, בפעילות בתנועת הנוער, ״נועם -נוער מסורתי״ דאגתי מאד. הן היו מגיעות מידי ראש חודש לכותל המערבי כדי להשתתף בתפילות של נשות הכותל.  הייתי מסיע אותן ב-6:00 בבוקר, לפני בית ספר, ומביט בדאגה במתרחש בעזרת הנשים ברחבה.  הצעקות, הגידופים, ולפעמים גם הדחיפות והמכות הפחידו אותי. דאגתי לא רק מפגיעות פיזיות, אלא גם מפגיעות פסיכולוגיות. שהשנאה במקום תהיה מדבקת.

חברות וחברי הכנסת – זה לא הגיוני: הכותל המערבי, המקום הקדוש ביותר ביהדות, הפך לזירה מסוכנת יותר מסיורים חמושים בלב שטח A ביהודה ושומרון. איך זה יתכן?

האלימות, למעשה, נמשכת ממש עד עצם היום הזה:

בראש חודש ניסן, 13.4.2021 כוס קפה רותחת נזרקה על ענת הופמן, יו”ר הארגון. דבר לא נעשה נגד הפורע.

בראש חודש תמוז, 11.6.2021 הושחתו שלושים ותשעה סידורים של נשות הכותל בידי המון זועם, כאשר מאבטחים ושוטרים רבים נמצאים במקום, האירוע לא הופסק, ובמשך דקות רבות נערים קרעו את הסידורים. למרות העדויות, התמונות והסרטונים מהאירוע,  עד היום, דבר לא נעשה.

והנה, רק בשבוע שעבר, בראש חודש חשוון, 7.10.2021 נוכחתי וראיתי במו עיניי את המשך האלימות הפיזית נגד נשות הכותל: תמי גוטליב, סגן יו”ר הארגון חזרה עם תיק קרוע וסימנים כחולים על זרועה, כתוצאה ממכות שקיבלה מנערות במקום. דוברת הארגון ונשים נוספות חטפו בעיטות ומכות מאותן נערות. 

בזמן האלימות הן פנו למאבטחי הקרן למורשת הכותל במקום שהגיבו במילים: “אז מה?”, “לכי למשטרה” ו”לכי מכאן”. כך, הוקלטו שני מאבטחים מדברים נגד נשות הכותל ואומרים “הלוואי וימותו”, “צריך להעיף אותן”.

הכותל המערבי מנוהל כאוטונומיה נפרדת. מבחינה חוקית, האבטחה במקום היא איננה בידי משטרת ישראל, אלא באחראיות שמואל רבינוביץ, המחזיק בכפל התפקידים: ‘רב הכותל’ ו’יו”ר הקרן למורשת הכותל’.

תחושתי היא כי אופי המאבטחים הוא כ-רוח המפקד: תיעוב כלפי נשות הכותל.  רב הכותל הפך את נשות הכותל למטרה קבועה להתעמרות:

תחילה פסק שאסור להן אפילו להתעטף בטלית. אחר כך, לאחר שהפסיד בבית המשפט בעניין, הוא מוצא כל דרך אפשרית למנוע מהן להכניס ספר תורה. (חשוב לציין: יש בכותל, מאות ספרי תורה לגברים בלבד.) הוא מקפיד בכל ראש חודש להפעיל באופן לא חוקי את מערכת ההגברה בכותל על מנת שקולן של נשות הכותל לא יישמע חלילה. 

המאבטחים יודעים היטב על הגיבוי שיקבלו מלמעלה.

התוצאה היא טרגדיה. בעולם היהודי הכותל המערבי, השריד האחרון של בית המקדש, המקום הקדוש ביותר ביהדות, שתמיד היה משאת נפשם של עולה לרגל, הפך לסמל של חוסר סבלנות, אלימות ואפליה.

הגיע הזמן שהכנסת תתערב.  

לכן אני מבקש להעביר את הנושא לדיון בוועדה לשירותי דת יהודיים שאמונה על פיקוח  המקומות הקדושים ובהם אתר הכותל המערבי. יש לבדוק את אופן התנהלות הגופים המנהלים את האתר – אולי האתר החשוב ביותר במדינת ישראל. 

יש לשאול: מהו מערך הפיקוח? אלו איזונים ובלמים קיימים כדי להבטיח הרמוניה ודו-קיום? יש לבחון את הסמכויות המיוחדות שניתנות לרב הכותל ולשקול הפרדה בין שני התפקידים – רב הכותל ויו”ר הקרן למורשת הכותל.

בעיקר יש לבחון ברצינות את הקצבת כהונתו כמו שמקובל אצל בכירים אחרים בשירות המדינה.

הרב שמואל רבינוביץ’ מונה לתפקידו לפני 21 שנים (2000) ומכהן מאז ברצף, בתפקיד שאין לו אח ורע במגזר הציבורי הבכיר – תפקיד ללא קצובת זמן. הוא יכול לכהן בתפקיד עד פרישתו לגמלאות (ואם ירצה, יותר), כלומר להישאר יותר מ- 20 שנים!

כהונתם של הרבנים הראשיים, בעבר הייתה דומה מבחינת משך הזמן הבלתי נגמר. אך שר המשפטים משה ניסים הציע בזמנו חוק שהגביל את כהונת הרבנים הראשיים לעשר שנים בלבד. כעבור שנתיים נאלצו הרבנים יוסף וגורן לפנות את הכיסא.      חברות וחברי הכנסת, הגיע העת לשקול מדיניות דומה בהקשר של רב הכותל. 

בקרוב, נזכה למתווה חדש בכותל ויצירת רחבה שוויונית לתפילה. זה צעד חשוב בהחזרת ההרמוניה למקום.  אבל זה לא מספיק.  כל מערכת בריאה מבינה את החשיבות בהתרעננות.  גם לכותל המערבי, ולכל מה שהוא מסמל, מגיע למדיניות כזו.

מתחם יער כרמית

מתחם המגורים “כרמית” ימוקם על שטח בגודל 95 דונם, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל. ‏‏93% משטחי התוכנית הם בבעלות פרטית, והשאר בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה ‏שינוי ייעוד מציבורי וחקלאות למגורים והקמה של 1,000 יחידות דיור במגדלים בני 12, 14 ו-21 קומות, ‏שימוקמו על צלע ההר.  התוכנית כוללת גם הקמת בתי ספר, מועדון נוער ובית כנסת. סגן ראש העיר ‏ירושלים, מסביר כי יש לבטל את התוכנית: “זה שטח טבע עירוני. אין הרבה כאלה בירושלים. צריך ‏לשמור על השטח הזה ירוק ולמבני ציבור. כי מעבר לכל המגדלים, צריך שלאנשים יהי גם קצת טבע ‏במרחק הליכה. זאת איכות חיים. סיבה העיקרית היא הכפר עין כרם. אין מחלוקת שיש למקום חשיבות ‏אדירה למקום, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. זו לא חוכמה לשמור על ליבת הכפר עין כרם ולהקיף ‏אותו במגדלים, מפלצות בטון. צריך אזור חיץ. היה עולה על דעתו של מישהו להקיף את חומת העיר ‏העתיקה עם מגדלים? יש לך נכס ברמה עולמית ואתה הורס אותו. הדורות לא יסלחו לנו אם לא נמנע ‏את התוכנית הזאת.”‏

גבעת האירוסים בחוף פולג

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

עמק השלום

מאבק בנוגע לרצונה של עיריית יקנעם לקיים שינוי בגבולתיה עם המועצה האזורית מגידו ולהתרחב על חשבון השטחים הפתוחים הסבובים אותה. פיתוח זה יביא לפגיעה משמעותית במגוון הביולוגי באזור וכן יביא להפרה של נחל השופט הסמוך לה. לשטחים אלו ערך אקולוגי ותרבותי רב ובנייה עליהם תהיה לא פחות מבכייה לדורות.

מפגעי אסבסט בנהריה ובגליל המערבי

מפעל שפעל בעיר עד לפני כשלושים שנים גרם לפיזור אסבסט ברחבי נהריה והגליל המערבי ובכך הביא לתחלואה במחלות קשות בקרב תושבי האזור. על אף שבהובלת המשרד להגנת הסיבה נעשו עבודות פינוי, תושבי האזור עדיין חוששים מהימצאותו של החומר הרעיל וקוראים להרחבת פעילות הפינוי.

התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה.

גרנות הגליל

מאבק נגד תוכנית להרחיב את היישוב באופן שיביא לכריתת כמות משמעותית של עצים. הוגש כתב תביעה נגד התוכנית.

מפרץ חיפה

במפרץ חיפה פועלים כמה מהמפעלים המזהמים בישראל וכתוצאה מכך, בקרב תושבי האזור נפוצה התחלואה במחלות נשימתיות שונות . זה שנים רבות שמתקיים מאבק להוצאת המפעלים מהמפרץ.

פורסמה החלטת ממשלה המורה על פינוי המפרץ עד 2030.

רשות נחל הקישון

מאבק למען קיום תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית להקמת מרכזים לוגיסטיים של נמלי ישראל בשטח שיועד להוות חלק מהפארק הלאומי קישון. הקמת המרכזים עתידה להזיק במערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו וכן לפגוע בזכות השימוש בו.

נחל סעדיה

מאבק במטרה לשקם את הנחל לאחר שנים רבות של הזנחה והזיהום.

התבצע סיור מטעם לשכתו של ח”כ טל באזור. שיקום הנחל ישולב בהחלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה

נאעורה - מאבק 2020

עקב מקרים רבים של תחלואה בסרטן בקרב תושבי הכפר, מתקיים מאבק בכדי למנוע בנייה של קו מתח גבוה נוסף בסמוך לכפר וכן להזיז את התשתית הקיימת.

נחל תנינים

מאבק נגד הקמת כביש ושכונה בצפון בנימינה, על פשט ההצפה, שצפויה לסכן את הנחל ואת המגוון הביולוגי הייחודי שלו.

התקיים סיור באזור וכן שני דיונים בוועדה לפניות הציבור. דיון מעקב צפוי להתקיים. 

יער מענית

תיאור: מאבק נגד סלילת כביש לעיר חריש שמסכן את היער הסמוך.

התקיים סיור באזור וכרגע נבחנות חלופות לתוכנית.

מבנה לא חוקי בחוף בלו ריי

מאבק לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי וחוסם את קו החוף מהציבור.

הוגשה שאילתה בנושא.

רכס לבן

תכנית “רכס לבן א'”, המקודמת במוסדות התכנון, מתפרסת על-פני כ־1,045 דונם, והיא כוללת הקמת ‏שכונת מגורים ובה כ5,000 יחידות דיור.‏

תכנית אלטרנטיבית בשם “הבשורה בלבן”, אותה מקדם ראש העיר משה ליאון, מתפרסת על-פני כ- 500 ‏דונם, אך מספר יחידות הדיור בה דוקא גבוה יותר, ועומד על כ-6,000 בשל בניית מגדלים בגובה של כ־20 ‏קומות. ‏

תנועת “מצילים את הרי ירושלים” מתנגדת לשתי התכניות. התכנית הראשונה מתפרסת על-פני שטח ‏עצום, ובצורת התכנון שלה מהווה סיפתח לבניית שכונות נוספות (שכונות שכבר שורטטו בשם רכס לבן ‏ב’ ו-ג’). תכנית “הבשורה בלבן” הינה מצומצת יותר מבחינת פריסה בשטח אך אינה כוללת הגנה ארוכת ‏תווך על השטחים הפתוחים שסביבה.‏

כוכב יאיר - מסדרון אקולוגי

מאבק נגד התוכנית להרחיב את המועצה על חשבון המסדרון האקולוגי המתקיים באזור.

אקו-פארק גלילות

מאבק נגד החלטה על אזור הפארק כמתחם מועדף לדיור.

כרגע הוחלט על הקפאת התוכנית.

עמק הצבאים - כביש 3 וכביש 4431

מאבק נגד סלילת כביש ממודיעין עילית למודיעין-מכבים-רעות שיחתוך את היער ויסכן את המסדרון האקולוגי הנמצא בו.

מצפה נפתוח

מאבק מול בנייה על השטח הפתוח הנמצא סמוך לשכונת רמות בירושלים.

הרי ירושלים - הפרדה מפלסית בסמוך למושב אורה

מאבק כנגד פיתוח של המתחם הסמוך לכנסת, סמוך לשכונת ארנונה וארמון הנציב, באופן שעלול להביא לכריתה של מאות עצים ולסכן את בעלי החיים באזור.

סטאטוס

שדה בריר

מאבק נגד הקמת מכרה פוספטים שפעילותו תביא לנזקים סביבתיים ולפגיעה בתושבי ערד.
תכנית המתאר מותנית בסקר השפעות בריאותיות ייעודי, השרה שקד העריכה כי שדה בריר יוחרג מהתמ״א.

פצלי שמן בערבה

מאבק נגד הקמת מפעל לפצלי שמן שמסכן את המערכת האקלוגית ואת בריאות תושבי האזור.

התקיימה פגישה עם שרת האנרגיה, בה הצהירה כי לא תתן רשיונות חדשים לחיפושי נפט בערבה.

מחצבת אשרת

מאבק למיתון המפגעים השונים שמקורם ממחצבת אשרת שבגליל המערבי.

קו צינור אילת-אשקלון

מאבק נגד קיום עסקה בין קצא”א לחברה מהאמיריות שמסגרתו יתחבר צינור גז לחוף באילת וכתוצאה מכך, יסכן את המגוון הביולוגי הנדיר באזור.

שחרות

מאבק נגד הקמת מלון בסמוך ליישוב שחרות שתגרום לפגיעה סביבתית משמעותית.

הוגשו פניות רישמיות בנושא.

eroihegopriheprotperotgnpeo

ds sdg ertge tr gertg terge rtergetr etrger