1. למרות התקדמות מסוימת, מעמדן של נשים בישראל הוא טעון שיפור משמעותי במגוון תחומים. על גברים להתגייס ביתר שאת למאבק נגד אי צדק מגדרי, ואסור שהנושא יישאר סוגיה לנשים בלבד – זוהי סוגיה ערכית.

  2. אלימות כלפי נשים היא בלתי נסבלת: על פי נתוני משטרת ישראל, מאות אלפי נשים בישראל סובלות יום יום מאלימות בתוך המשפחה, ועשרות נשים נרצחו על ידי בני זוגן בשנים האחרונות. הפתרונות ידועים: החמרה באכיפה ועונשים, הגדלת מערך הסיוע והמקלטים לנשים מוכות והסברה לכל הגילאים. ממשלת השינוי הגדילה את תקצובם של תחומים אלה – אך לא מספיק. לאחרונה גייסתי עשרות חברי כנסת לקרוא לממשלת ישראל לחתום על אמנת איסטנבול, הסכם בינלאומי שמחייב את המדינות החברות למגר אלימות כלפי נשים. לשמחתנו, שר המשפטים ושר החוץ החליטו לתמוך במהלך – צעד שייתן בסיס נורמטיבי להתערבויות השואפות לקדם מאמצים נרחבים להגנה על נשים מול מתקפות מכל הסוגים.

  3. פערי שכר על בסיס מגדרי בישראל אינם יורדים: בשנת 2021 על כל שקל שהרוויח גבר, אישה הרוויחה 68 אגורות בלבד. הדבר נובע ממספר גורמים, אך אי אפשר להתעלם מקיומה של אפליה בקרב מעסיקים רבים. יש לתגבר את הפיקוח ופתיחת ערוצי דיווח במקרים של אפליה כדי למגר את התופעה.

  4. אותם פערים על בסיס מגדרי לא מתחילים עם הכניסה לשוק העבודה, אלא עם החינוך והסוציאליזציה שמקבלים ילדות וילדים בישראל. משרד החינוך חייב לחזק את הדגש על שוויון מגדרי בתוכנית הלימודים. יש גם לחזק את מערכת התמיכה בבנות השוקלות ללמוד לימודים ריאליים בתיכון ולהמשיך את המגמה של פתיחת ההזדמנויות להשתלב ביחידות קרביות בצה״ל.  בעיקר, מסרים בדבר שוויון והזדמנויות לכולן ולכולם צריכים להתחיל מהגיל הרך ולאורך כל שנות הלימודים.
     
  5. דיני המשפחה בישראל מפלים נגד נשים, ובמקרים רבים, בתי הדין הרבניים מחמירים את המצב. יש לתקן את החוק כדי לאפשר לאישה לגשת לבית המשפט למשפחה כברירת מחדל בכל תהליך הקשור למעמד אישי, החזקת ילדים ומזונות. יש לקדם פתרונות מידיים למצוקתן של עגונות ולמסורבות גט.  בהקשר אחר, חשוב להבטיח ייצוג הולם של נשים במועצות הדתיות. כמו כן, למרות שמדובר בסוגיה רגישה, אי אפשר להתעלם מתופעת הפוליגמיה בישראל. הרוב המוחלט של הישראלים, מוסלמים ויהודים, מתנגדים למנהג של ריבוי נשים, שהוא גם עבירה פלילית. לא מזמן ועדה ממלכתית גיבשה מגוון המלצות כדי למגר את התופעה. התחלתי במאמצים לקדם את יישומן. הגיעה הזמן.

  6. הדרת נשים במקומות ציבוריים הפכה בשנים האחרונות למחלוקת חברתית טעונה. בעיניי, אין שום מקום לוויכוח ציבורי. בחברה נאורה, אין להשלים עם חלוקת המרחב הציבורי על בסיס מגדרי. אין להשלים עם נורמות שמרחיקות נשים לאזור נחות באוטובוסים או בהופעות ואירועי תרבות המקומיים. הניסיון מלמד כי ״separate is not equal״. יש להפעיל סנקציות נגד גורמים המתעקשים להדיר נשים מן המרחב הציבורי, בניגוד לערכים ולרוח שמלווים את המדינה מאז מגילת העצמאות.

  7. יותר מדי זמן שררה גישה סלחנית לתופעת הזנות בישראל. עם השנים החברה הפנימה את גודל הפגיעה בנשים וגברים הנאלצים לעסוק בזנות. אנו מבינים שלא באמת מדובר בהחלטה וולונטרית. לכן, יש לפעול למיגור הזנות, ובמיוחד את התופעה הבזויה של סחר בנשים. חשוב להגביר את אכיפת החוק נגד צרכני וסרסורי הזנות, לצד השקעה בשיקום העוסקות והעוסקים בה.

  8. אם ברצוננו לחולל שינוי חברתי בסיסי בתחום השוויון מגדרי, אין להמעיט בחשיבות של דוגמא אישית. מספר הנשים שזוכות לתפקידי מפתח ומובילות במשק נשאר נמוך. גם בשנת 2021, רק שלוש נשים מכהנות כמנכ”ליות ב-125 החברות הציבוריות בישראל. גם בכנסת, המצב איננו מזהיר: לאחר הבחירות לכנסת ה-24 הושבעו 30 חברות כנסת, כלומר 25% בלבד מסך הח״כים. ניתן לעגן בחקיקה את ייצוגן של נשים במוקדי קבלת החלטות בישראל. זה לא שחסרות נשים מוכשרות וראויות.

  9. המציאות הכלכלית בישראל מחייבת עבודה של כל מבוגר: הן נשים והן גברים. למרות זאת, ברוב המשפחות, גם אלה שבהן שני ההורים עובדים, נשים עדיין נושאות בחלק הארי של הטיפול בילדים ומשק הבית. במשפחות יחידניות העומס הנוסף הוא כמובן עוד יותר מאתגר. ישנן מדינות רבות שנקטו במדיניות המאפשרת איזון סביר בין הורות לקריירה. צריך למשל לתמרץ מקומות עבודה גדולים להפעיל במסגרתם גנים ומעונות יום. מדיניות זו לכאורה עולה לחברה מעט כסף, אך יכולה להגדיל את פריון העבודה בצורה משמעותית.

  10. גם בחברה רב-תרבותית, צריך להיות קונצנזוס בדבר שוויון מגדרי ומעמד שווה לנשים בכל תחומי החיים. שוויון מגדרי צריך להיות עיקרון בסיסי בכל מוסדות הציבור, החל משיעורים בבתי הספר, תמיכה שוויונית בספורט נשים, וכלה בפיקוח על הנעשה במוסדות הציבור, בשוק העבודה ובמרחב הציבורי. עלינו כחברה לאפשר לכל אזרחית ואזרח, למצות את הפוטנציאל הטמון בה ובו, וזו הדרך להפוך לחברה בריאה יותר, עשירה יותר ומאושרת יותר.

מתחם יער כרמית

מתחם המגורים “כרמית” ימוקם על שטח בגודל 95 דונם, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל. ‏‏93% משטחי התוכנית הם בבעלות פרטית, והשאר בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה ‏שינוי ייעוד מציבורי וחקלאות למגורים והקמה של 1,000 יחידות דיור במגדלים בני 12, 14 ו-21 קומות, ‏שימוקמו על צלע ההר.  התוכנית כוללת גם הקמת בתי ספר, מועדון נוער ובית כנסת. סגן ראש העיר ‏ירושלים, מסביר כי יש לבטל את התוכנית: “זה שטח טבע עירוני. אין הרבה כאלה בירושלים. צריך ‏לשמור על השטח הזה ירוק ולמבני ציבור. כי מעבר לכל המגדלים, צריך שלאנשים יהי גם קצת טבע ‏במרחק הליכה. זאת איכות חיים. סיבה העיקרית היא הכפר עין כרם. אין מחלוקת שיש למקום חשיבות ‏אדירה למקום, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. זו לא חוכמה לשמור על ליבת הכפר עין כרם ולהקיף ‏אותו במגדלים, מפלצות בטון. צריך אזור חיץ. היה עולה על דעתו של מישהו להקיף את חומת העיר ‏העתיקה עם מגדלים? יש לך נכס ברמה עולמית ואתה הורס אותו. הדורות לא יסלחו לנו אם לא נמנע ‏את התוכנית הזאת.”‏

גבעת האירוסים בחוף פולג

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

עמק השלום

מאבק בנוגע לרצונה של עיריית יקנעם לקיים שינוי בגבולתיה עם המועצה האזורית מגידו ולהתרחב על חשבון השטחים הפתוחים הסבובים אותה. פיתוח זה יביא לפגיעה משמעותית במגוון הביולוגי באזור וכן יביא להפרה של נחל השופט הסמוך לה. לשטחים אלו ערך אקולוגי ותרבותי רב ובנייה עליהם תהיה לא פחות מבכייה לדורות.

מפגעי אסבסט בנהריה ובגליל המערבי

מפעל שפעל בעיר עד לפני כשלושים שנים גרם לפיזור אסבסט ברחבי נהריה והגליל המערבי ובכך הביא לתחלואה במחלות קשות בקרב תושבי האזור. על אף שבהובלת המשרד להגנת הסיבה נעשו עבודות פינוי, תושבי האזור עדיין חוששים מהימצאותו של החומר הרעיל וקוראים להרחבת פעילות הפינוי.

התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה.

גרנות הגליל

מאבק נגד תוכנית להרחיב את היישוב באופן שיביא לכריתת כמות משמעותית של עצים. הוגש כתב תביעה נגד התוכנית.

מפרץ חיפה

במפרץ חיפה פועלים כמה מהמפעלים המזהמים בישראל וכתוצאה מכך, בקרב תושבי האזור נפוצה התחלואה במחלות נשימתיות שונות . זה שנים רבות שמתקיים מאבק להוצאת המפעלים מהמפרץ.

פורסמה החלטת ממשלה המורה על פינוי המפרץ עד 2030.

רשות נחל הקישון

מאבק למען קיום תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית להקמת מרכזים לוגיסטיים של נמלי ישראל בשטח שיועד להוות חלק מהפארק הלאומי קישון. הקמת המרכזים עתידה להזיק במערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו וכן לפגוע בזכות השימוש בו.

נחל סעדיה

מאבק במטרה לשקם את הנחל לאחר שנים רבות של הזנחה והזיהום.

התבצע סיור מטעם לשכתו של ח”כ טל באזור. שיקום הנחל ישולב בהחלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה

נאעורה - מאבק 2020

עקב מקרים רבים של תחלואה בסרטן בקרב תושבי הכפר, מתקיים מאבק בכדי למנוע בנייה של קו מתח גבוה נוסף בסמוך לכפר וכן להזיז את התשתית הקיימת.

נחל תנינים

מאבק נגד הקמת כביש ושכונה בצפון בנימינה, על פשט ההצפה, שצפויה לסכן את הנחל ואת המגוון הביולוגי הייחודי שלו.

התקיים סיור באזור וכן שני דיונים בוועדה לפניות הציבור. דיון מעקב צפוי להתקיים. 

יער מענית

תיאור: מאבק נגד סלילת כביש לעיר חריש שמסכן את היער הסמוך.

התקיים סיור באזור וכרגע נבחנות חלופות לתוכנית.

מבנה לא חוקי בחוף בלו ריי

מאבק לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי וחוסם את קו החוף מהציבור.

הוגשה שאילתה בנושא.

רכס לבן

תכנית “רכס לבן א'”, המקודמת במוסדות התכנון, מתפרסת על-פני כ־1,045 דונם, והיא כוללת הקמת ‏שכונת מגורים ובה כ5,000 יחידות דיור.‏

תכנית אלטרנטיבית בשם “הבשורה בלבן”, אותה מקדם ראש העיר משה ליאון, מתפרסת על-פני כ- 500 ‏דונם, אך מספר יחידות הדיור בה דוקא גבוה יותר, ועומד על כ-6,000 בשל בניית מגדלים בגובה של כ־20 ‏קומות. ‏

תנועת “מצילים את הרי ירושלים” מתנגדת לשתי התכניות. התכנית הראשונה מתפרסת על-פני שטח ‏עצום, ובצורת התכנון שלה מהווה סיפתח לבניית שכונות נוספות (שכונות שכבר שורטטו בשם רכס לבן ‏ב’ ו-ג’). תכנית “הבשורה בלבן” הינה מצומצת יותר מבחינת פריסה בשטח אך אינה כוללת הגנה ארוכת ‏תווך על השטחים הפתוחים שסביבה.‏

כוכב יאיר - מסדרון אקולוגי

מאבק נגד התוכנית להרחיב את המועצה על חשבון המסדרון האקולוגי המתקיים באזור.

אקו-פארק גלילות

מאבק נגד החלטה על אזור הפארק כמתחם מועדף לדיור.

כרגע הוחלט על הקפאת התוכנית.

עמק הצבאים - כביש 3 וכביש 4431

מאבק נגד סלילת כביש ממודיעין עילית למודיעין-מכבים-רעות שיחתוך את היער ויסכן את המסדרון האקולוגי הנמצא בו.

מצפה נפתוח

מאבק מול בנייה על השטח הפתוח הנמצא סמוך לשכונת רמות בירושלים.

הרי ירושלים - הפרדה מפלסית בסמוך למושב אורה

מאבק כנגד פיתוח של המתחם הסמוך לכנסת, סמוך לשכונת ארנונה וארמון הנציב, באופן שעלול להביא לכריתה של מאות עצים ולסכן את בעלי החיים באזור.

סטאטוס

שדה בריר

מאבק נגד הקמת מכרה פוספטים שפעילותו תביא לנזקים סביבתיים ולפגיעה בתושבי ערד.
תכנית המתאר מותנית בסקר השפעות בריאותיות ייעודי, השרה שקד העריכה כי שדה בריר יוחרג מהתמ״א.

פצלי שמן בערבה

מאבק נגד הקמת מפעל לפצלי שמן שמסכן את המערכת האקלוגית ואת בריאות תושבי האזור.

התקיימה פגישה עם שרת האנרגיה, בה הצהירה כי לא תתן רשיונות חדשים לחיפושי נפט בערבה.

מחצבת אשרת

מאבק למיתון המפגעים השונים שמקורם ממחצבת אשרת שבגליל המערבי.

קו צינור אילת-אשקלון

מאבק נגד קיום עסקה בין קצא”א לחברה מהאמיריות שמסגרתו יתחבר צינור גז לחוף באילת וכתוצאה מכך, יסכן את המגוון הביולוגי הנדיר באזור.

שחרות

מאבק נגד הקמת מלון בסמוך ליישוב שחרות שתגרום לפגיעה סביבתית משמעותית.

הוגשו פניות רישמיות בנושא.

eroihegopriheprotperotgnpeo

ds sdg ertge tr gertg terge rtergetr etrger