1. עקב ממדיה המצומצמים של מדינת ישראל, ישנן בעיות סביבתיות שלא ניתן לפתור ללא שיתוף פעולה עם שכינינו. הדבר נכון גם לגבי ירדן וגם לגבי הרשות הפלסטינית: נחלי החוף לא יוכלו להשתקם עד שהפלסטינים יצליחו לטפל בשפכים שלהם כהלכה; במקביל, איכות אויר ברמאללה לא תשתפר עד שיצומצמו פליטות מזהמי אויר בגוש דן.

  2. הסכמי השלום עם ירדן והסכמי אוסלו עם הרשות הפלסטינית, כוללים הוראות חשובות מאד לשיתוף פעולה סביבתי. למרבה הצער, לא היה יישום משמעותי במהלך השנים. לדוגמא, לפני קרוב ל-30 שנה, ישראל וירדן התחייבו להקים מיזמים סולאריים משותפים – אולם זה פשוט לא קרה. ההסכם שנחתם בדובאי בשנת 2021, בו ישראל הסכימה לייצא כמויות מים נוספות לירדן ולייבא אנרגיה מתחדשת מירדן – הוא מסוג הסדרי ה “win-win” שצריך להרחיב עם ממשלות נוספות באזור.

  3. אספקת המים לירדנים ולפלסטינים מוגבלת, ומשאירה אוכלוסיות שלמות במחסור – הן בכמות והן באיכות. התפלת מי ים יוצרת הזדמנויות לספק מים באיכות גבוהה באופן קבוע לשכנים האלו. העברות של מים חייבות להיות חלק מאסטרטגיה אזורית לניהול משאבי הטבע. מעבר לקבלת תמורה כספית, ישראל יכלה למשל, לקבל חול וחומרי בנייה נוספים הנמצאים במחסור, ממצרים וירדן.

  4. ישראל מספקת למעלה מ-80% מן החשמל ליהודה ושומרון. במקומות המתאימים, אזורים A, B ו- C יכולים להיות מנוצלים לייצור אנרגיה סולארית על ידי יזמים פלסטינים מקומיים. הדבר יקל גם על יכולתה של ישראל לעמוד בביקושים הגוברים לחשמל וימנע את הצורך להקים תחנות כוח מופעלות גז – ובמקביל יחזק כלכלה בת קיימא לפלסטינים.

  5.  הרשות הפלסטינית מוכרחה להיות מחויבת יותר לבנייה ותחזוקה של מכוני טיהור שפכים.  ישראל צריכה לספק את האישורים הנחוצים למתקנים בשטחים שבשליטתה, ולעודד את קהילת התורמים לתעדף השקעות בסניטציה ותשתיות סביבתיות כדי לשפר את איכות החיים של הפלסטינים. תכנית מפורטת לשימוש חוזר במי קולחין צריכה להיות חלק מתהליך התכנון, ללא קשר אם השימוש החוזר יעשה על ידי חקלאים פלסטינים או ישראלים.

  6. יונקים גדולים צריכים שטחים גדולים שבהם אפשר ניתן לשוטט ולחיות. ישראל, ירדן, מצרים והפלסטינים צריכים להתחיל ליישם את אותם ״פארקים של שלום״ ומסדרונות אקולוגיים חוצי גבולות, המוצעים כדי לקשר בין אזורים שמורים בשטחן. ירדן צריכה להחזיר את המעמד המיוחד של נהריים – שבמשך שנים אפשר נגישות לאזרחים ישראלים וירדנים כמודל שאפשר יהיה להרחיב לפארקים נוספים.
  7. סילוק וטיפול באשפה – אינו מנוהל ברמה אזורית, והדבר מוביל להשלכת פסולת מסוכנת באזורי יהודה ושומרון, דבר שיוצר זיהום וחשיפות לרעלים. אכיפה מוגברת על ידי ישראל היא חיונית.  הגיעה העת להפוך “קיימות” להיות מרכיב מרכזי באסטרטגיה רגולטורית חוצת גבולות בין ישראל לפלסטינים בתחום של ניהול פסולת – אסטרטגיה בה מחזור עומד במרכז, עם מיזמים משותפים המבוססים על היכולות והתשתיות של הצדדים.

  8. לאור ההשלכות האזוריות של שינוי אקלים, יש לעצב אסטרטגיות משותפות הכוללות ייצור חשמל סולארי וקיבוע פחמן באמצעות ייעור. בשטחים פלסטינים הסמוכים ליערות ישראלים הסובלים ממדבור (דוגמת אזור יתיר) יש לנטוע במסגרת מאמץ מיטיגציה אזורית.

  9. השימוש בחומרי הדברה באזור הוא מוגזם  ומופרז, אך הפחתה באמצעות מיזמי “הדברה משולבת” מחייבים תיאום אזורי. לדוגמה, שימוש של חקלאים ירדנים וישראלים בבקעת הירדן בתנשמות, כדי להתמודד עם עכברים ומזיקים אחרים הדגים מגוון תועלות סביבתיות, חקלאיות וכלכליות הנובעות משיתוף פעולה בהגנת הצומח.

  10. רצועת עזה מייצרת כמויות גדולות של פסולת ושפכים. הזרמת השפכים מרצועת עזה פוגעת בחופי ישראל ולעתים אף במתקני ההתפלה. בעצם, התשתית הסביבתית הלקויה בעזה, מזיקה בעיקר לאוכלוסייה המקומית ולניצול מיטבי של חופי הרצועה והתפלת המים המקומית. כחלק מן הפיתוח בעזה, יש לתעדף טיפול בשפכים והרחבת התפלת מים.

מתחם יער כרמית

מתחם המגורים “כרמית” ימוקם על שטח בגודל 95 דונם, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל. ‏‏93% משטחי התוכנית הם בבעלות פרטית, והשאר בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה ‏שינוי ייעוד מציבורי וחקלאות למגורים והקמה של 1,000 יחידות דיור במגדלים בני 12, 14 ו-21 קומות, ‏שימוקמו על צלע ההר.  התוכנית כוללת גם הקמת בתי ספר, מועדון נוער ובית כנסת. סגן ראש העיר ‏ירושלים, מסביר כי יש לבטל את התוכנית: “זה שטח טבע עירוני. אין הרבה כאלה בירושלים. צריך ‏לשמור על השטח הזה ירוק ולמבני ציבור. כי מעבר לכל המגדלים, צריך שלאנשים יהי גם קצת טבע ‏במרחק הליכה. זאת איכות חיים. סיבה העיקרית היא הכפר עין כרם. אין מחלוקת שיש למקום חשיבות ‏אדירה למקום, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. זו לא חוכמה לשמור על ליבת הכפר עין כרם ולהקיף ‏אותו במגדלים, מפלצות בטון. צריך אזור חיץ. היה עולה על דעתו של מישהו להקיף את חומת העיר ‏העתיקה עם מגדלים? יש לך נכס ברמה עולמית ואתה הורס אותו. הדורות לא יסלחו לנו אם לא נמנע ‏את התוכנית הזאת.”‏

גבעת האירוסים בחוף פולג

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

עמק השלום

מאבק בנוגע לרצונה של עיריית יקנעם לקיים שינוי בגבולתיה עם המועצה האזורית מגידו ולהתרחב על חשבון השטחים הפתוחים הסבובים אותה. פיתוח זה יביא לפגיעה משמעותית במגוון הביולוגי באזור וכן יביא להפרה של נחל השופט הסמוך לה. לשטחים אלו ערך אקולוגי ותרבותי רב ובנייה עליהם תהיה לא פחות מבכייה לדורות.

מפגעי אסבסט בנהריה ובגליל המערבי

מפעל שפעל בעיר עד לפני כשלושים שנים גרם לפיזור אסבסט ברחבי נהריה והגליל המערבי ובכך הביא לתחלואה במחלות קשות בקרב תושבי האזור. על אף שבהובלת המשרד להגנת הסיבה נעשו עבודות פינוי, תושבי האזור עדיין חוששים מהימצאותו של החומר הרעיל וקוראים להרחבת פעילות הפינוי.

התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה.

גרנות הגליל

מאבק נגד תוכנית להרחיב את היישוב באופן שיביא לכריתת כמות משמעותית של עצים. הוגש כתב תביעה נגד התוכנית.

מפרץ חיפה

במפרץ חיפה פועלים כמה מהמפעלים המזהמים בישראל וכתוצאה מכך, בקרב תושבי האזור נפוצה התחלואה במחלות נשימתיות שונות . זה שנים רבות שמתקיים מאבק להוצאת המפעלים מהמפרץ.

פורסמה החלטת ממשלה המורה על פינוי המפרץ עד 2030.

רשות נחל הקישון

מאבק למען קיום תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית להקמת מרכזים לוגיסטיים של נמלי ישראל בשטח שיועד להוות חלק מהפארק הלאומי קישון. הקמת המרכזים עתידה להזיק במערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו וכן לפגוע בזכות השימוש בו.

נחל סעדיה

מאבק במטרה לשקם את הנחל לאחר שנים רבות של הזנחה והזיהום.

התבצע סיור מטעם לשכתו של ח”כ טל באזור. שיקום הנחל ישולב בהחלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה

נאעורה - מאבק 2020

עקב מקרים רבים של תחלואה בסרטן בקרב תושבי הכפר, מתקיים מאבק בכדי למנוע בנייה של קו מתח גבוה נוסף בסמוך לכפר וכן להזיז את התשתית הקיימת.

נחל תנינים

מאבק נגד הקמת כביש ושכונה בצפון בנימינה, על פשט ההצפה, שצפויה לסכן את הנחל ואת המגוון הביולוגי הייחודי שלו.

התקיים סיור באזור וכן שני דיונים בוועדה לפניות הציבור. דיון מעקב צפוי להתקיים. 

יער מענית

תיאור: מאבק נגד סלילת כביש לעיר חריש שמסכן את היער הסמוך.

התקיים סיור באזור וכרגע נבחנות חלופות לתוכנית.

מבנה לא חוקי בחוף בלו ריי

מאבק לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי וחוסם את קו החוף מהציבור.

הוגשה שאילתה בנושא.

רכס לבן

תכנית “רכס לבן א'”, המקודמת במוסדות התכנון, מתפרסת על-פני כ־1,045 דונם, והיא כוללת הקמת ‏שכונת מגורים ובה כ5,000 יחידות דיור.‏

תכנית אלטרנטיבית בשם “הבשורה בלבן”, אותה מקדם ראש העיר משה ליאון, מתפרסת על-פני כ- 500 ‏דונם, אך מספר יחידות הדיור בה דוקא גבוה יותר, ועומד על כ-6,000 בשל בניית מגדלים בגובה של כ־20 ‏קומות. ‏

תנועת “מצילים את הרי ירושלים” מתנגדת לשתי התכניות. התכנית הראשונה מתפרסת על-פני שטח ‏עצום, ובצורת התכנון שלה מהווה סיפתח לבניית שכונות נוספות (שכונות שכבר שורטטו בשם רכס לבן ‏ב’ ו-ג’). תכנית “הבשורה בלבן” הינה מצומצת יותר מבחינת פריסה בשטח אך אינה כוללת הגנה ארוכת ‏תווך על השטחים הפתוחים שסביבה.‏

כוכב יאיר - מסדרון אקולוגי

מאבק נגד התוכנית להרחיב את המועצה על חשבון המסדרון האקולוגי המתקיים באזור.

אקו-פארק גלילות

מאבק נגד החלטה על אזור הפארק כמתחם מועדף לדיור.

כרגע הוחלט על הקפאת התוכנית.

עמק הצבאים - כביש 3 וכביש 4431

מאבק נגד סלילת כביש ממודיעין עילית למודיעין-מכבים-רעות שיחתוך את היער ויסכן את המסדרון האקולוגי הנמצא בו.

מצפה נפתוח

מאבק מול בנייה על השטח הפתוח הנמצא סמוך לשכונת רמות בירושלים.

הרי ירושלים - הפרדה מפלסית בסמוך למושב אורה

מאבק כנגד פיתוח של המתחם הסמוך לכנסת, סמוך לשכונת ארנונה וארמון הנציב, באופן שעלול להביא לכריתה של מאות עצים ולסכן את בעלי החיים באזור.

סטאטוס

שדה בריר

מאבק נגד הקמת מכרה פוספטים שפעילותו תביא לנזקים סביבתיים ולפגיעה בתושבי ערד.
תכנית המתאר מותנית בסקר השפעות בריאותיות ייעודי, השרה שקד העריכה כי שדה בריר יוחרג מהתמ״א.

פצלי שמן בערבה

מאבק נגד הקמת מפעל לפצלי שמן שמסכן את המערכת האקלוגית ואת בריאות תושבי האזור.

התקיימה פגישה עם שרת האנרגיה, בה הצהירה כי לא תתן רשיונות חדשים לחיפושי נפט בערבה.

מחצבת אשרת

מאבק למיתון המפגעים השונים שמקורם ממחצבת אשרת שבגליל המערבי.

קו צינור אילת-אשקלון

מאבק נגד קיום עסקה בין קצא”א לחברה מהאמיריות שמסגרתו יתחבר צינור גז לחוף באילת וכתוצאה מכך, יסכן את המגוון הביולוגי הנדיר באזור.

שחרות

מאבק נגד הקמת מלון בסמוך ליישוב שחרות שתגרום לפגיעה סביבתית משמעותית.

הוגשו פניות רישמיות בנושא.

eroihegopriheprotperotgnpeo

ds sdg ertge tr gertg terge rtergetr etrger