1. ארץ ישראל שוכנת לחופי הים התיכון והים האדום. רצועת החוף של ארץ ישראל בים התיכון משתרעת על פני 196 ק״מ ואילו רצועת החוף שלה בים האדום משתרעת על פני 14 ק״מ. בניכוי 50 ק״מ חוף המוקצים לצרכים צבאיים ותעשייתיים, חישוב מהיר מגלה כי קיים 1.6 ס״מ של חוף ים לאדם במדינה. בעוד 30 שנים, עקב קצב גידול האוכלוסייה בישראל שצפויה להכפיל את עצמה, יוותר כ-0.8 ס״מ חוף לאדם בהתאם.

  2. היות ולהבדיל מהגידול באוכלוסייה, רצועת החוף של מדינת ישראל לא צפויה לגדול, ועקב היותם של חופי ישראל אחד מיעדי הבילוי והפנאי הפופולריים ביותר במדינה, חלה על מקבלי ההחלטות בישראל החובה להגן על משאב הטבע היקר הזה ביתר שאת.

  3. עוד טרם כניסתי לתפקידי כח״כ, נאבקתי במשך עשרות שנים, בין היתר בארגון ׳אדם, טבע ודין׳ אותו הקמתי למען השמירה על חופי הארץ, בראשם המאבק לפינוי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה.

  4. מאז כניסתי לתפקיד, אני פועל ככל יכולתי למען הרחבת ההגנה על חופי הארץ. במישור החקיקתי, הגשתי את התיקון לחוק ׳שמירת הסביבה החופית׳, אשר קובע כי כלל היתרי הבנייה (עשרות תכניות, המשתרעות על פני עשרות ק״מ בחופי הארץ) שאושרו לפני חקיקת החוק ב-2004, יבוטלו ככל שהן סותרות את האמור בחוק, שנכון להיום לא חל עליהן. במישור הציבורי, אני שותף למאבקים רבים למען שמירתם כמשאב טבע זמין ונגיש לציבור, בראשם המאבק להצלת חוף פולג, שנידון בימים אלה בבית המשפט העליון. 

  5. מפרץ חיפה- לפני 30 שנה הגשתי את העתירה הראשונה של ארגון ׳אדם טבע ודין׳, כנגד פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. גם את נאומי הראשון בכנסת הקדשתי לסוגיית מפרץ חיפה וכן הקמתי בכנסת את ׳השדולה להבראת מפרץ חיפה׳. בימים אלה אני פועל יחד עם משרד ראש הממשלה החליפי לגיבוש מתווה שיביא לפינוי התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה- המפגע הסביבתי-בריאותי החמור ביותר במדינת ישראל בכלל, ולחופיה בפרט.

  6. הים התיכון- מעבר להיותו בית גידול ללמעלה מ-17,000 מיני בע״ח, הים התיכון מהווה גם מקור מים שפירים עיקרי במשק המים הישראלי. בנוסף לאלה, עקב תחלופת המים האיטית בים התיכון (טיפה אחת מתחלפת כל 80 שנים), עולה כי חשיבות מניעת זיהום הים בים התיכון הינה קריטית ביותר. במישור הפרלמנטרי פעלתי מאז כניסתי לתפקיד, להגברת הפיקוח על מחוייבות הממשלה לקידום ההיערכות לאירועי זיהום ים, להפסקת דיג המכמורת בישראל וכן לניטור הסביבה הימית במסגרת חוק ׳דיווח מצב הטבע׳ אותו אני מקדם, שנכון לימים אלה עבר בקריאה טרומית וצפוי לעלות בקרוב לקריאה ראשונה.

  7. מפרץ אילת- מפרץ אילת הוא ממשאבי הטבע הייחודיים והרגישים ביותר בשטח מדינת ישראל. נמצאות בו שוניות אלמוגים מרהיבות שמהוות בית גידול למגוון ביולוגי עשיר, בשעה שבה שוניות אלמוגים נעלמות בעולם בקצב חסר תקדים, עקב התחממות ועליית החומציות של מי האוקיינוסים. מפרץ אילת מהווה גם פנינת תיירות אשר מושכת מיליוני תיירים, מהארץ ומחו״ל מדי שנה. הייתי שותף כח״כ במישורים רבים לשמירה על מפרץ אילת מפני הסכנות שארבו לו ממימוש הסכם הנפט של חברת קצא״א-רד-מד שנחתם בתקופת הממשלה הקודמת, ולשמחתי נכון לרגע זה הוקפא, אך לא די בכך. בימים אלה אני פועל לקידום חקיקה שתבטיח את האינטרסים הסביבתיים בכל הקשור לכניסת נפט למפרץ אילת, המהווה את מקור הסיכון החמור ביותר לסביבה הימית והחופית שלו.

  8. לסיכום, לאחר 30 שנות פעילות למען הסביבה דרך החברה האזרחית והאקדמיה, בכוונתי להמשיך ולקדם במהלך כהונתי בכנסת את ההגנה על הסביבה במדינת ישראל בכלל, ואת ההגנה על הסביבה הימית בפרט. זו המחויבות שלי לציבור בישראל, זו המחייבות של כולנו, למען עם ישראל, למען הדורות הבאים ולמען הסביבה ובעלי החיים איתם אנו חולקים את המרחב המשותף בו אנו חיים.

מתחם יער כרמית

מתחם המגורים “כרמית” ימוקם על שטח בגודל 95 דונם, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל. ‏‏93% משטחי התוכנית הם בבעלות פרטית, והשאר בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה ‏שינוי ייעוד מציבורי וחקלאות למגורים והקמה של 1,000 יחידות דיור במגדלים בני 12, 14 ו-21 קומות, ‏שימוקמו על צלע ההר.  התוכנית כוללת גם הקמת בתי ספר, מועדון נוער ובית כנסת. סגן ראש העיר ‏ירושלים, מסביר כי יש לבטל את התוכנית: “זה שטח טבע עירוני. אין הרבה כאלה בירושלים. צריך ‏לשמור על השטח הזה ירוק ולמבני ציבור. כי מעבר לכל המגדלים, צריך שלאנשים יהי גם קצת טבע ‏במרחק הליכה. זאת איכות חיים. סיבה העיקרית היא הכפר עין כרם. אין מחלוקת שיש למקום חשיבות ‏אדירה למקום, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. זו לא חוכמה לשמור על ליבת הכפר עין כרם ולהקיף ‏אותו במגדלים, מפלצות בטון. צריך אזור חיץ. היה עולה על דעתו של מישהו להקיף את חומת העיר ‏העתיקה עם מגדלים? יש לך נכס ברמה עולמית ואתה הורס אותו. הדורות לא יסלחו לנו אם לא נמנע ‏את התוכנית הזאת.”‏

גבעת האירוסים בחוף פולג

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

עמק השלום

מאבק בנוגע לרצונה של עיריית יקנעם לקיים שינוי בגבולתיה עם המועצה האזורית מגידו ולהתרחב על חשבון השטחים הפתוחים הסבובים אותה. פיתוח זה יביא לפגיעה משמעותית במגוון הביולוגי באזור וכן יביא להפרה של נחל השופט הסמוך לה. לשטחים אלו ערך אקולוגי ותרבותי רב ובנייה עליהם תהיה לא פחות מבכייה לדורות.

מפגעי אסבסט בנהריה ובגליל המערבי

מפעל שפעל בעיר עד לפני כשלושים שנים גרם לפיזור אסבסט ברחבי נהריה והגליל המערבי ובכך הביא לתחלואה במחלות קשות בקרב תושבי האזור. על אף שבהובלת המשרד להגנת הסיבה נעשו עבודות פינוי, תושבי האזור עדיין חוששים מהימצאותו של החומר הרעיל וקוראים להרחבת פעילות הפינוי.

התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה.

גרנות הגליל

מאבק נגד תוכנית להרחיב את היישוב באופן שיביא לכריתת כמות משמעותית של עצים. הוגש כתב תביעה נגד התוכנית.

מפרץ חיפה

במפרץ חיפה פועלים כמה מהמפעלים המזהמים בישראל וכתוצאה מכך, בקרב תושבי האזור נפוצה התחלואה במחלות נשימתיות שונות . זה שנים רבות שמתקיים מאבק להוצאת המפעלים מהמפרץ.

פורסמה החלטת ממשלה המורה על פינוי המפרץ עד 2030.

רשות נחל הקישון

מאבק למען קיום תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית להקמת מרכזים לוגיסטיים של נמלי ישראל בשטח שיועד להוות חלק מהפארק הלאומי קישון. הקמת המרכזים עתידה להזיק במערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו וכן לפגוע בזכות השימוש בו.

נחל סעדיה

מאבק במטרה לשקם את הנחל לאחר שנים רבות של הזנחה והזיהום.

התבצע סיור מטעם לשכתו של ח”כ טל באזור. שיקום הנחל ישולב בהחלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה

נאעורה - מאבק 2020

עקב מקרים רבים של תחלואה בסרטן בקרב תושבי הכפר, מתקיים מאבק בכדי למנוע בנייה של קו מתח גבוה נוסף בסמוך לכפר וכן להזיז את התשתית הקיימת.

נחל תנינים

מאבק נגד הקמת כביש ושכונה בצפון בנימינה, על פשט ההצפה, שצפויה לסכן את הנחל ואת המגוון הביולוגי הייחודי שלו.

התקיים סיור באזור וכן שני דיונים בוועדה לפניות הציבור. דיון מעקב צפוי להתקיים. 

יער מענית

תיאור: מאבק נגד סלילת כביש לעיר חריש שמסכן את היער הסמוך.

התקיים סיור באזור וכרגע נבחנות חלופות לתוכנית.

מבנה לא חוקי בחוף בלו ריי

מאבק לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי וחוסם את קו החוף מהציבור.

הוגשה שאילתה בנושא.

רכס לבן

תכנית “רכס לבן א'”, המקודמת במוסדות התכנון, מתפרסת על-פני כ־1,045 דונם, והיא כוללת הקמת ‏שכונת מגורים ובה כ5,000 יחידות דיור.‏

תכנית אלטרנטיבית בשם “הבשורה בלבן”, אותה מקדם ראש העיר משה ליאון, מתפרסת על-פני כ- 500 ‏דונם, אך מספר יחידות הדיור בה דוקא גבוה יותר, ועומד על כ-6,000 בשל בניית מגדלים בגובה של כ־20 ‏קומות. ‏

תנועת “מצילים את הרי ירושלים” מתנגדת לשתי התכניות. התכנית הראשונה מתפרסת על-פני שטח ‏עצום, ובצורת התכנון שלה מהווה סיפתח לבניית שכונות נוספות (שכונות שכבר שורטטו בשם רכס לבן ‏ב’ ו-ג’). תכנית “הבשורה בלבן” הינה מצומצת יותר מבחינת פריסה בשטח אך אינה כוללת הגנה ארוכת ‏תווך על השטחים הפתוחים שסביבה.‏

כוכב יאיר - מסדרון אקולוגי

מאבק נגד התוכנית להרחיב את המועצה על חשבון המסדרון האקולוגי המתקיים באזור.

אקו-פארק גלילות

מאבק נגד החלטה על אזור הפארק כמתחם מועדף לדיור.

כרגע הוחלט על הקפאת התוכנית.

עמק הצבאים - כביש 3 וכביש 4431

מאבק נגד סלילת כביש ממודיעין עילית למודיעין-מכבים-רעות שיחתוך את היער ויסכן את המסדרון האקולוגי הנמצא בו.

מצפה נפתוח

מאבק מול בנייה על השטח הפתוח הנמצא סמוך לשכונת רמות בירושלים.

הרי ירושלים - הפרדה מפלסית בסמוך למושב אורה

מאבק כנגד פיתוח של המתחם הסמוך לכנסת, סמוך לשכונת ארנונה וארמון הנציב, באופן שעלול להביא לכריתה של מאות עצים ולסכן את בעלי החיים באזור.

סטאטוס

שדה בריר

מאבק נגד הקמת מכרה פוספטים שפעילותו תביא לנזקים סביבתיים ולפגיעה בתושבי ערד.
תכנית המתאר מותנית בסקר השפעות בריאותיות ייעודי, השרה שקד העריכה כי שדה בריר יוחרג מהתמ״א.

פצלי שמן בערבה

מאבק נגד הקמת מפעל לפצלי שמן שמסכן את המערכת האקלוגית ואת בריאות תושבי האזור.

התקיימה פגישה עם שרת האנרגיה, בה הצהירה כי לא תתן רשיונות חדשים לחיפושי נפט בערבה.

מחצבת אשרת

מאבק למיתון המפגעים השונים שמקורם ממחצבת אשרת שבגליל המערבי.

קו צינור אילת-אשקלון

מאבק נגד קיום עסקה בין קצא”א לחברה מהאמיריות שמסגרתו יתחבר צינור גז לחוף באילת וכתוצאה מכך, יסכן את המגוון הביולוגי הנדיר באזור.

שחרות

מאבק נגד הקמת מלון בסמוך ליישוב שחרות שתגרום לפגיעה סביבתית משמעותית.

הוגשו פניות רישמיות בנושא.

eroihegopriheprotperotgnpeo

ds sdg ertge tr gertg terge rtergetr etrger