1. ישראל התברכה במערכות אקולוגיות עשירות ומגוונות להפליא. זאת בשל מיקומה הייחודי במפגש בין שלוש יבשות, המתפרש על פני אזורים בעלי שונות משמעותית בכמות המשקעים : מאילת הצחיחה, לגליל הגשום. עובדה זו מתורגמת לעושר מינים יוצא דופן, עם 47,069 מינים שזוהו עד כה, כולל 115 סוגים של יונקים ו- 2800 סוגי צמחים.

  2. במשך רוב ההיסטוריה של מדינת ישראל, מדיניות שמירת הטבע הייתה יעילה ביותר. מינים כמו היעלים או הנמרים, שנחשבו ל-״נכחדים״ לאחר המנדט הבריטי, עשו ״קאמבק״ מרשים. אסטרטגיית השימור הסתמכה על איסור ציד ושמירה קפדנית על שמורות טבע, לצד הגנה על מיני צמחים ובעלי חיים מוגנים ברחבי הארץ.

  3. בשנים האחרונות מגמות חיוביות אלה התהפכו. כמות חיות הבר בישראל נמצא במגמת ירידה. שליש מכל מיני בעלי החוליות מוגדרים על ידי החברה להגנת הטבע בסכנת הכחדה. אפילו ספינת הדגל המקומית, ה”צבי הארץ ישראלי״ האנדמי, מוגדר בסכנת הכחדה עולמית.
  4. ישנן מספר סיבות למשבר המגוון הביולוגי הנוכחי של ישראל: נזקי מינים פולשים; ציד בלתי חוקי; הרעלה משימוש בחומרי הדברה. אך הגורם המרכזי ביותר: אובדן בתי גידול וקיטוע שטחים פתוחים. המפתח לשמירה על הטבע עבור דורות הבאים, כרוך בשימור ושיקום בתי גידול קריטיים, תוך חיבור אזורים מוגנים באמצעות מסדרונות אקולוגיים.

  5. כיום בישראל, מסדרונות אקולוגיים אינם נהנים מהגנה סטטוטורית נאותה. בעוד שמערכת התכנון אכן מסמנת מסדרונות רבים בתוכניות מחוזיות, יש מעט מאוד הוראות נורמטיביות הקובעות כיצד להבטיח קישוריות בין אזורים מוגנים. לעתים קרובות, תוכניות פיתוח מאיימות לחסל מעברים קריטיים לטבע. בשטח, מנהלי קרקעות לעתים קרובות אינם מודעים לקיומם של המסדרונות או פשוט מתעלמים מהם. הצעת חוק אותה אני כותב בנושא מסדרונות אקולוגיים, תקבע את הכללים הבסיסיים להגנתם, ואת עקרונות ניהול קרקעות חשובים אלו.

  6. אתרים רבים, בעלי ערך אקולוגי מפתיע, מצליחים לשרוד בתוך ובפאתי הערים, ויש לשלבם באסטרטגיית המגוון הביולוגי הלאומית. לדוגמה, פארק הציפורים באילת , הנו שטח קריטי ל״תדלוק״ בדרך עבור בעלי כנף הנודדים בין אפריקה ואירופה. הצעת חוק נוספת עליה אני עובד בימים אלו, תכיר בסוג חדש של שטח שמור: “אתרי טבע עירוניים”. החוק יגן עליהם ויסדיר את המימון שלהם על ידי הרשויות המקומיות.

  7. נדרשת עבודה טובה יותר בניטור מינים ביבשה ובים. כאשר מתקיימת צניחה בלתי צפויה במספר הפרטים באוכלוסייה, הרשויות חייבות ללמוד על כך מבעוד מועד כדי שיוכלו להתערב למנוע הכחדה מקומית. לשם כך כתבתי את הצעת החוק “מצב הטבע והמגוון הביולוגי”, שעברה לאחרונה בקריאה ראשונה. הצעת החוק מחייבת הכנת “דו”ח מצב הטבע” קבוע, שיתעד את תפקודן של מערכות אקולוגיות, מצבם של מינים הנמצאים תחת איום, ואת האפשרויות התגובה של הרשויות. אישור החוק יהווה הישג חשוב במאמץ להגנת המערכות האקולוגיות ומיני הצמחים ובעלי החיים בארץ ישראל.

  8. הטבע אינו יכול להתקיים ללא משאבי מים הולמים.  על ישראל להבטיח שלמרות הביקוש המקומי הגובר, והירידה בהיצע בשל שינויי האקלים, בעלי החיים והצמחים ימשיכו ליהנות מאספקת מים סבירה.

  9. “רשות שמורות הטבע” היא גוף ממשלתי מקצועי – מוסמך ומחויב למשימה שלשמה הוקם. יש לחזק את הרשות עם תוספת כוח אדם משמעותית, כדי להתמודד עם האתגרים הרבים העומדים בפניה: החל מפיקוח על ציד או מניעת הרעלת בעלי חיים ועד לחיזוק מינים שהתדלדלו, שיקום מערכות אקולוגיות וניהול ביקורי קהל בשמורות.
  10. מבחינה אקולוגית, ישראל אינה גדולה יותר מבול על מעטפה. לצורך הצלחה ארוכת טווח בשימור מיני יונקים גדולים במיוחד, שיתוף פעולה עם שכנינו הוא חיוני.  בשל המחסור האקוטי במים והציד הנרחב, מינים רבים שבעבר שכנו בירדן, בסוריה ובשטחים פלסטינים חוסלו כליל.  בעבודה משותפת, ניתן להחזיר מינים, ניתן להחזיר את המערכות האקולוגיות למצבן הטבעי ולהעשיר את החיים של כל תושבי האזור.

מתחם יער כרמית

מתחם המגורים “כרמית” ימוקם על שטח בגודל 95 דונם, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל. ‏‏93% משטחי התוכנית הם בבעלות פרטית, והשאר בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה ‏שינוי ייעוד מציבורי וחקלאות למגורים והקמה של 1,000 יחידות דיור במגדלים בני 12, 14 ו-21 קומות, ‏שימוקמו על צלע ההר.  התוכנית כוללת גם הקמת בתי ספר, מועדון נוער ובית כנסת. סגן ראש העיר ‏ירושלים, מסביר כי יש לבטל את התוכנית: “זה שטח טבע עירוני. אין הרבה כאלה בירושלים. צריך ‏לשמור על השטח הזה ירוק ולמבני ציבור. כי מעבר לכל המגדלים, צריך שלאנשים יהי גם קצת טבע ‏במרחק הליכה. זאת איכות חיים. סיבה העיקרית היא הכפר עין כרם. אין מחלוקת שיש למקום חשיבות ‏אדירה למקום, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. זו לא חוכמה לשמור על ליבת הכפר עין כרם ולהקיף ‏אותו במגדלים, מפלצות בטון. צריך אזור חיץ. היה עולה על דעתו של מישהו להקיף את חומת העיר ‏העתיקה עם מגדלים? יש לך נכס ברמה עולמית ואתה הורס אותו. הדורות לא יסלחו לנו אם לא נמנע ‏את התוכנית הזאת.”‏

גבעת האירוסים בחוף פולג

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

עמק השלום

מאבק בנוגע לרצונה של עיריית יקנעם לקיים שינוי בגבולתיה עם המועצה האזורית מגידו ולהתרחב על חשבון השטחים הפתוחים הסבובים אותה. פיתוח זה יביא לפגיעה משמעותית במגוון הביולוגי באזור וכן יביא להפרה של נחל השופט הסמוך לה. לשטחים אלו ערך אקולוגי ותרבותי רב ובנייה עליהם תהיה לא פחות מבכייה לדורות.

מפגעי אסבסט בנהריה ובגליל המערבי

מפעל שפעל בעיר עד לפני כשלושים שנים גרם לפיזור אסבסט ברחבי נהריה והגליל המערבי ובכך הביא לתחלואה במחלות קשות בקרב תושבי האזור. על אף שבהובלת המשרד להגנת הסיבה נעשו עבודות פינוי, תושבי האזור עדיין חוששים מהימצאותו של החומר הרעיל וקוראים להרחבת פעילות הפינוי.

התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה.

גרנות הגליל

מאבק נגד תוכנית להרחיב את היישוב באופן שיביא לכריתת כמות משמעותית של עצים. הוגש כתב תביעה נגד התוכנית.

מפרץ חיפה

במפרץ חיפה פועלים כמה מהמפעלים המזהמים בישראל וכתוצאה מכך, בקרב תושבי האזור נפוצה התחלואה במחלות נשימתיות שונות . זה שנים רבות שמתקיים מאבק להוצאת המפעלים מהמפרץ.

פורסמה החלטת ממשלה המורה על פינוי המפרץ עד 2030.

רשות נחל הקישון

מאבק למען קיום תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית להקמת מרכזים לוגיסטיים של נמלי ישראל בשטח שיועד להוות חלק מהפארק הלאומי קישון. הקמת המרכזים עתידה להזיק במערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו וכן לפגוע בזכות השימוש בו.

נחל סעדיה

מאבק במטרה לשקם את הנחל לאחר שנים רבות של הזנחה והזיהום.

התבצע סיור מטעם לשכתו של ח”כ טל באזור. שיקום הנחל ישולב בהחלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה

נאעורה - מאבק 2020

עקב מקרים רבים של תחלואה בסרטן בקרב תושבי הכפר, מתקיים מאבק בכדי למנוע בנייה של קו מתח גבוה נוסף בסמוך לכפר וכן להזיז את התשתית הקיימת.

נחל תנינים

מאבק נגד הקמת כביש ושכונה בצפון בנימינה, על פשט ההצפה, שצפויה לסכן את הנחל ואת המגוון הביולוגי הייחודי שלו.

התקיים סיור באזור וכן שני דיונים בוועדה לפניות הציבור. דיון מעקב צפוי להתקיים. 

יער מענית

תיאור: מאבק נגד סלילת כביש לעיר חריש שמסכן את היער הסמוך.

התקיים סיור באזור וכרגע נבחנות חלופות לתוכנית.

מבנה לא חוקי בחוף בלו ריי

מאבק לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי וחוסם את קו החוף מהציבור.

הוגשה שאילתה בנושא.

רכס לבן

תכנית “רכס לבן א'”, המקודמת במוסדות התכנון, מתפרסת על-פני כ־1,045 דונם, והיא כוללת הקמת ‏שכונת מגורים ובה כ5,000 יחידות דיור.‏

תכנית אלטרנטיבית בשם “הבשורה בלבן”, אותה מקדם ראש העיר משה ליאון, מתפרסת על-פני כ- 500 ‏דונם, אך מספר יחידות הדיור בה דוקא גבוה יותר, ועומד על כ-6,000 בשל בניית מגדלים בגובה של כ־20 ‏קומות. ‏

תנועת “מצילים את הרי ירושלים” מתנגדת לשתי התכניות. התכנית הראשונה מתפרסת על-פני שטח ‏עצום, ובצורת התכנון שלה מהווה סיפתח לבניית שכונות נוספות (שכונות שכבר שורטטו בשם רכס לבן ‏ב’ ו-ג’). תכנית “הבשורה בלבן” הינה מצומצת יותר מבחינת פריסה בשטח אך אינה כוללת הגנה ארוכת ‏תווך על השטחים הפתוחים שסביבה.‏

כוכב יאיר - מסדרון אקולוגי

מאבק נגד התוכנית להרחיב את המועצה על חשבון המסדרון האקולוגי המתקיים באזור.

אקו-פארק גלילות

מאבק נגד החלטה על אזור הפארק כמתחם מועדף לדיור.

כרגע הוחלט על הקפאת התוכנית.

עמק הצבאים - כביש 3 וכביש 4431

מאבק נגד סלילת כביש ממודיעין עילית למודיעין-מכבים-רעות שיחתוך את היער ויסכן את המסדרון האקולוגי הנמצא בו.

מצפה נפתוח

מאבק מול בנייה על השטח הפתוח הנמצא סמוך לשכונת רמות בירושלים.

הרי ירושלים - הפרדה מפלסית בסמוך למושב אורה

מאבק כנגד פיתוח של המתחם הסמוך לכנסת, סמוך לשכונת ארנונה וארמון הנציב, באופן שעלול להביא לכריתה של מאות עצים ולסכן את בעלי החיים באזור.

סטאטוס

שדה בריר

מאבק נגד הקמת מכרה פוספטים שפעילותו תביא לנזקים סביבתיים ולפגיעה בתושבי ערד.
תכנית המתאר מותנית בסקר השפעות בריאותיות ייעודי, השרה שקד העריכה כי שדה בריר יוחרג מהתמ״א.

פצלי שמן בערבה

מאבק נגד הקמת מפעל לפצלי שמן שמסכן את המערכת האקלוגית ואת בריאות תושבי האזור.

התקיימה פגישה עם שרת האנרגיה, בה הצהירה כי לא תתן רשיונות חדשים לחיפושי נפט בערבה.

מחצבת אשרת

מאבק למיתון המפגעים השונים שמקורם ממחצבת אשרת שבגליל המערבי.

קו צינור אילת-אשקלון

מאבק נגד קיום עסקה בין קצא”א לחברה מהאמיריות שמסגרתו יתחבר צינור גז לחוף באילת וכתוצאה מכך, יסכן את המגוון הביולוגי הנדיר באזור.

שחרות

מאבק נגד הקמת מלון בסמוך ליישוב שחרות שתגרום לפגיעה סביבתית משמעותית.

הוגשו פניות רישמיות בנושא.

eroihegopriheprotperotgnpeo

ds sdg ertge tr gertg terge rtergetr etrger