נת”צים שמאליים, בניגוד לנת”צים ימניים, אינם ידידותיים למשתמשי התחבורה הציבורית, שהינם קודם כל הולכות והולכי רגל. זאת מכיוון שהולכות והולכי הרגל נדרשים לחצות מעברי חצייה רבים, ההחלפה בין שירותי אוטובוסים הנמצאים בציר הנסיעה הימני אינה חלקה (הנוסע/ת נדרש/ת לבחור), וכן חווית ההמתנה פחות נעימה ופחות עירונית, כאשר הנוסע/ת נדרש/ת להמתין בסוג של אי תנועה בין כבישים, לעיתים סואנים, ללא צל וללא מפלט מזיהום הרעש והאוויר. כמו כן בעת המתנה בנת”צ שמאלי נמנע מסחר עירוני. גם במונחי של מהירות נסיעה – אמנם הנת”צ מהיר יותר ו”נקי מהפרעות” בהשוואה לנת”צ ימני, אך מנקודת מבט של הנוסע/ת, אין בהכרח שיפור במהירות הנסיעה (בשל הצורך לחצות מעברי חצייה רבים והקושי לבצע החלפות בשל הצורך לבחור שתואר לעיל).
דו”ח מבקר המדינה בנושא משבר התחבורה הציבורית משנת 2019 שעסק במדיניות נת”צים שמאליים, סיכם כך: “משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שמשרד התחבורה ונתיבי איילון תכננו הקמת נתיבי העדפה בכלל ונת”צים שמאליים בפרט, ועודדו את הרשויות המקומיות באמצעות תמריצים כלכליים להעדיף נת”צים שמאליים, בלי שהשלימו הסדרת הנחיות תכנון כאמור, ולמרות הסכנה הבטיחותית להולכי רגל הכרוכה בנת”צ שמאלי, כפי שאכן התממשה בנתיב ההעדפה ז’בוטניסקי. על משרד התחבורה להשלים בדחיפות את הסדרת הנחיות לתכנון נתיבי העדפה לתח”צ ולהורות, ככל שיידרש, לתקן את תכנית “מהיר לעיר” בהתאם (עמ’ 318) ”
הדו”ח אמנם עסק בנת”צ שמאלי בגוש דן, אך נת”צים אלו נרקמים גם במסגרת המטרונית בחיפה, וייתכן שגם במקומות אחרים בארץ.
ברצוני לשאול:
- האם גובשה מדיניות של משרד התחבורה באשר לנת”צים שמאליים במרחב העירוני והבין-עירוני.
- כיצד מדיניות המשרד בתחום הנת”צים השמאליים מתיישבת עם תחום ה-“הליכתיות” שגיבש משרדך, ומוגדר כ”היכולת ללכת ברגל ממקום למקום או להשתמש במדרכות עם אמצעים שונים, כאמצעי תחבורה תוך אספקת התשתית הבטוחה, הראויה והטובה ביותר לכך”?
- האם תכנית “מהיר לעיר” תוקנה בהתאם להנחיות דו”ח מבקר המדינה?
- האם בכוונת המשרד להנחות תיקון תכניות נוספות ברחבי הארץ בהתאם להמלצת דו”ח מבקר המדינה?