לצפייה בשידור הוועדה ובחומר הרקע, נא ללחוץ כאן.
“מקום שקט ומבודד, בו לטבע יש את הדרך שלו, בו שקט מספיק בכדי לשמוע את טפיפות הרגליים של בעלי חיים על עלים ואת ציוץ הציפורים – עדיין נותר. מתת השלווה, איפה שעוד ניתן למצוא אותה – אין לה מחיר. אני מאמין שכאשר אנו הורסים יופי, ובכל פעם שאנו מחליפים דבר טבעי של כדור הארץ עם דבר מה מלאכותי מעשה ידי אדם, אנו למעשה מרסנים את הצמיחה הנפשית של האדם” (מתוך דברי הפתיחה של ח”כ טל).
בדיון עלה הצורך של התושבים במפלט מהרעש העירוני הצורם. בשמורות הטבע ובחופי הים אין תקנות מפורטות דיין לגבי ההתנהלות מבחינת רעש. ברוב חופי הים התיכון אין איסור על השמעת מוזיקה; והחוקים המכתיבים את ההתנהלות מבחינת רעש בגנים הלאומיים הינם לקוניים וקשים לאכיפה, (ראה בתקנות למניעת מפגעים, התשל“ט-1979). ב-2017, כאשר מועצת איגוד ערים כינרת הכריזה כי תהפוך את כלל חופי הכינרת של האיגוד לחופים שקטים ללא הפעלת מערכות הגברה ומוסיקה – התגובה הציבורית היתה תומכת ואף נלהבת. לא זו אף זו, נמצא כי חיי אדם ניצלו בזכות השקט והשלווה שנוצרו בחופים.
הוועדה קראה למשרד להגנת הסביבה ולמשרד הבריאות להעמיד את נושא הטיפול בזיהום הרעש בראש סדר העדיפויות ולקדם תיקוני חקיקה נדרשים. הוועדה תעקוב בשבועות הקרובים אחרי התקדמות המשרדים בנושא. כמו כן, הומלץ לאמץ מדיניות של “אזורי שלווה” (ראה דו”ח באדיבות מרכז “עומק”).
הוועדה בירכה את משטרת ישראל על השימוש בטאבלטים, אמצעי שהקל משמעותית על היכולת של פקחים לחלק דו”חות בזמן אמת על עבירות רעש. הוועדה עודדה את משתתפי הדיון למצוא פתרונות נוספים ברוח הזו. לבסוף, גם נציגי השלטון המקומי התבקשו לקחת חלק בקידום אכיפה מיטבית וחקיקה מתקדמת.
מוזמנים: המשרד להגנת הסביבה, המשרד לביטחון פנים, משרד הפנים, רשות הטבע והגנים, ההסתדרות הרפואית, מרכז השלטון המקומי, אוניברסיטת בן גוריון, החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת תל אביב , אוניברסיטת בר אילן, ארגוני נשים, מועצה אזורית תמר, מוזמנים נוספים, מוזמנים אחרים, משרד הבריאות, המרכז לשלטון אזורי, נציגי קופות החולים, איגוד רופאי בריאות הציבור, קרן קיימת לישראל, ארגוני איכות הסביבה