תפריט
צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
בדיון בוועדת הפנים אמר נציג רשם החברות שהסכם קצאא-מד-רד התקבל בתהליך סדור שתאם את מדיניות הממשלה, בעוד שנציג משרד האנרגיה טען כי ההסכם אינו נחוץ למשק האנרגיה הישראלי.
רצוני לשאול:
מתוך
הישיבה המאה-ושבע של הכנסת העשרים-וארבע
יום שלישי, ל’ בשבט התשפ”ב (1 בפברואר 2022)
שאילתה 386. דירקטוריון קצא”א ב’
השר במשרד האוצר חמד עמאר:
תודה רבה על השאלה. אני אבהיר את הדברים. הדירקטוריון בחברת קו צינור אירופה–אסיה ממונה על ידי שר האוצר. בדירקטוריון החברה מכהנים כיום הדירקטורים האלה: מר ארז כלפון – יושב-ראש, בוגר תואר ראשון במדעי החברה ובתקשורת באוניברסיטת בר-אילן, מוסמך תואר שני במינהל מדיניות ציבור במרכז הבינתחומי הרצליה, קורס דירקטורים וקורסים נוספים; מר אילן כהן – איש ציבור, תואר ראשון במינהל עסקים וכלכלה מאוניברסיטת תל אביב בהצטיינות, תואר שני במנהל עסקים בהצטיינות; מר יעקב גנות – איש ציבור, תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל מאוניברסיטת חיפה; גב’ רימא כמאל – נציגת ציבור, תואר ראשון במשפטים במכללה האקדמית נתניה, תואר שני במשפטים באוניברסיטת תל אביב; מר גל לנדו – עובד מדינה, משרד האוצר, תואר ראשון בכלכלה ובפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני משפטים באוניברסיטת בר-אילן; מר חנן טל – נציג עובדים; מר הרצל עמיקם – נציג עובדים.
בהתאם לסעיף 27ב לחוק החברות הממשלתיות, התשל”ה–1975, נציג רשות החברות הממשלתיות בדירקטוריון מוזמן לכל ישיבת דירקטוריון ומעמדו בהן הוא כשל חבר דירקטוריון, אלא שהוא לא נחשב במניין החוקי ואין לו זכות הצבעה. נציג רשות החברות הממשלתיות כיום הוא מר דרעה. בהכשרתו הוא רואה חשבון וכלכלן.
ככלל, בשירות דירקטוריון החברות הממשלתיות ובוועדות משתתפים חברי הדירקטוריון. כמו כן מותרת, כאמור, השתתפותו של נציג רשות החברות הממשלתיות וגורמים נוספים אשר מוזמנים לצורך הצגת עמדתם המקצועית.
אלון טל:
תודה, אדוני. שאלת המשך: אתה ודאי שמת לב שחברת קצא”א אחראית לשורה ארוכה של אסונות אקולוגיים, ולמעשה מהווה עבריין סביבתי סדרתי. אני שואל אותך: האם הדירקטוריון שאחראי למעשים אלה, שכנראה לא ראה לנכון לשנות את מדיניות החברה, שפוגעת כל כך בסביבה – האם הייתה איזושהי חשיבה על סנקציה או השלכות בקשר להמשך? האם חשבתם, אולי, להחליף ולתת ייצוג לנציג או למישהו עם הכשרה באיכות הסביבה שייתן לזה ביטוי? ובכלל, האם חשבתם אחרי ביצועים כל כך כושלים בהקשר הזה, הייתי אומר, להחליף את הדירקטוריון של החברה באנשים שיכולים לקחת את העתיד האקולוגי של ישראל ואיכות הסביבה של כולנו קצת יותר ברצינות?
השר במשרד האוצר חמד עמאר:
קודם כול, חלק מהדירקטורים בקצא”א הם חדשים.
אלון טל:
אז אישה אחת מתוך שבעה – היחס הזה נשאר? מה שיש זה לא משהו שהיה מימים ימימה.
השר במשרד האוצר חמד עמאר:
לא, חלק מהדירקטורים שנמצאים עכשיו בקצא”א הם חדשים. שנית, אני חושב שהחברה הממשלתית בודקת את כל העניינים. המשרד להגנת הסביבה גם נמצא שם בנושא הזה. לכן כמשרד האוצר אנחנו מינינו את הדירקטוריון שנמצא שם. שר האוצר ממונה לבחור את הדירקטוריון המתאים ביותר. שמעת, גם נציגי ציבור נמצאים שם, גם נציגי עובדים, גם נציגי רשות החברות הממשלתיות נמצאים שם. תיארתי לך את היכולות ואת התארים של כל אלה שיושבים שם. אני חושב שאת חלקם אתה מכיר אישית. הם אנשים מוכשרים ביותר.
אלון טל:
לא, אין להם שום רקע בתחומים החיוניים, זו בדיוק הנקודה.
השר במשרד האוצר חמד עמאר:
אני חושב שמינינו את הדירקטוריון לפי החוק.
אלון טל:
כן, אבל זה לא אומר שהם מסוגלים לעמוד – – –
השר במשרד האוצר חמד עמאר:
אנחנו נבדוק את הנקודה שהעלית. אני אדבר עם שר האוצר ואגע בנקודה שהעלית בנוגע לאנשים שנוגעים לנושא של הגנת הסביבה. אנחנו נדבר על זה, ואני אעביר לו את המסר שלך.
אלון טל:
תודה רבה, אדוני השר.
אתר תשטיפי פסולת שמזהם מדי שנה את הכנרת, על אף שאין בו שימוש יותר. אפעל לסגירתו בהקדם האפשרי.
קיימת תוכנית להקמת 34 טורבינות רוח באזור עמק הבכא שרמת הגולן. תושבי האזור העלו טענות בנוגע להשפעה הבריאותית הנגרמות במסגרת הפעלתן של טורבינות הכוללות פגיעה בבעלי הכנף, בחרקים וביונקים באזור.
מכון שמיר למחקר, הממוקם ברמת הגולן, החל בבחינת שלל ההשפעות הכלולות בהפעלת הטורבינות על הסביבה והחברה.
לאחרונה פורסמה תוכנית לבניית מלון על חוף אמנון שבכנרת. מלון זהישתרע על שטח של 60 דונם ובנייתו כרוכה בכריתה של לא פחות מ-256 עצים. כמו כן, ישנה תוכנית לייבש חלק מהשטח ולבנות מעגנה בשטח של 30 דונם לשימוש מסחרי.
השטח בכללותו הועבר בזמנו לסוכנות היהודית למטרת שימוש ערכי לטובת הציבור, ואיכשהו התגלגל ליזם פרטי ולתוכנית הנוכחית. התוכנית הזו לא סבירה, בטח ובטח כאשר חופי ישראל מצטמצמים ונעשים צפופים משנה לשנה. השתתפתי בדיון הקודם בוועדות התכנון בו העליתי לצד התושבים וארגוני הסביבה את הטענות נגד התוכנית, והוחלט לקיים דיון נוסף.
מאבק מול הוצאתה לפועל של תוכנית בנייה שתביא להחרבתם הסופית של שרידי הכפר. בסיור שהתקיים ביחד עם ראש עיריית ירושלים, השתכנע ראש העיר כי יש לשמר את האזור הייחודי ועל כן, החליט להקפיא את יישום התוכנית.
המאבק למניעת הרחבת שדה התעופה בחוף.
שיקום הנחל ויצירת פתרונות לטיהור שפכים של כלל האוכלוסייה היושבת לגדות הנחל.
התחנה המרכזית מהווה זה שנים רבות מפגע סביבתי, תחבורתי וחברתי ומתקיימים מאבקים שונים לפינויה. באוקטובר 2021, הוחלט על סגירת התחנה עד 2023 והעברת מוספיה לאזורים שונים בתל אביב. עם זאת, לקראת יישום ההחלטה עקב התנגדות של עיריית תל אביב להצבת אחד מהמסופים החליפיים, הוחלט לדחות את הפינוי לשנת 2026 לפחות.
מאבק נגד הארכת היתרי הפליטה, שאינם מתכתבים עם הפליטות בפועל של המפעל. זומן דיון בנושא שמטרתו לוודא כי מתקיימים המאמצים הנחוצים על מנת לשמור על בריאות התושבים.
מתחם המגורים “כרמית” ימוקם על שטח בגודל 95 דונם, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל. 93% משטחי התוכנית הם בבעלות פרטית, והשאר בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה שינוי ייעוד מציבורי וחקלאות למגורים והקמה של 1,000 יחידות דיור במגדלים בני 12, 14 ו-21 קומות, שימוקמו על צלע ההר. התוכנית כוללת גם הקמת בתי ספר, מועדון נוער ובית כנסת. סגן ראש העיר ירושלים, מסביר כי יש לבטל את התוכנית: “זה שטח טבע עירוני. אין הרבה כאלה בירושלים. צריך לשמור על השטח הזה ירוק ולמבני ציבור. כי מעבר לכל המגדלים, צריך שלאנשים יהי גם קצת טבע במרחק הליכה. זאת איכות חיים. סיבה העיקרית היא הכפר עין כרם. אין מחלוקת שיש למקום חשיבות אדירה למקום, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. זו לא חוכמה לשמור על ליבת הכפר עין כרם ולהקיף אותו במגדלים, מפלצות בטון. צריך אזור חיץ. היה עולה על דעתו של מישהו להקיף את חומת העיר העתיקה עם מגדלים? יש לך נכס ברמה עולמית ואתה הורס אותו. הדורות לא יסלחו לנו אם לא נמנע את התוכנית הזאת.”
תכנית “רכס לבן א'”, המקודמת במוסדות התכנון, מתפרסת על-פני כ־1,045 דונם, והיא כוללת הקמת שכונת מגורים ובה כ5,000 יחידות דיור.
תכנית אלטרנטיבית בשם “הבשורה בלבן”, אותה מקדם ראש העיר משה ליאון, מתפרסת על-פני כ- 500 דונם, אך מספר יחידות הדיור בה דוקא גבוה יותר, ועומד על כ-6,000 בשל בניית מגדלים בגובה של כ־20 קומות.
תנועת “מצילים את הרי ירושלים” מתנגדת לשתי התכניות. התכנית הראשונה מתפרסת על-פני שטח עצום, ובצורת התכנון שלה מהווה סיפתח לבניית שכונות נוספות (שכונות שכבר שורטטו בשם רכס לבן ב’ ו-ג’). תכנית “הבשורה בלבן” הינה מצומצת יותר מבחינת פריסה בשטח אך אינה כוללת הגנה ארוכת תווך על השטחים הפתוחים שסביבה.
מאבק נגד הקמת מלון בסמוך ליישוב שחרות שתגרום לפגיעה סביבתית משמעותית.
הוגשו פניות רישמיות בנושא.
מאבק נגד קיום עסקה בין קצא”א לחברה מהאמיריות שמסגרתו יתחבר צינור גז לחוף באילת וכתוצאה מכך, יסכן את המגוון הביולוגי הנדיר באזור.
מאבק למיתון המפגעים השונים שמקורם ממחצבת אשרת שבגליל המערבי.
מאבק נגד הקמת מפעל לפצלי שמן שמסכן את המערכת האקלוגית ואת בריאות תושבי האזור.
התקיימה פגישה עם שרת האנרגיה, בה הצהירה כי לא תתן רשיונות חדשים לחיפושי נפט בערבה.
מאבק נגד הקמת מכרה פוספטים שפעילותו תביא לנזקים סביבתיים ולפגיעה בתושבי ערד.
תכנית המתאר מותנית בסקר השפעות בריאותיות ייעודי, השרה שקד העריכה כי שדה בריר יוחרג מהתמ״א.
מאבק כנגד פיתוח של המתחם הסמוך לכנסת, סמוך לשכונת ארנונה וארמון הנציב, באופן שעלול להביא לכריתה של מאות עצים ולסכן את בעלי החיים באזור.
סטאטוס
מאבק מול בנייה על השטח הפתוח הנמצא סמוך לשכונת רמות בירושלים.
מאבק נגד סלילת כביש ממודיעין עילית למודיעין-מכבים-רעות שיחתוך את היער ויסכן את המסדרון האקולוגי הנמצא בו.
מאבק נגד החלטה על אזור הפארק כמתחם מועדף לדיור.
כרגע הוחלט על הקפאת התוכנית.
מאבק נגד התוכנית להרחיב את המועצה על חשבון המסדרון האקולוגי המתקיים באזור.
מאבק לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי וחוסם את קו החוף מהציבור.
הוגשה שאילתה בנושא.
מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.
מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.
תיאור: מאבק נגד סלילת כביש לעיר חריש שמסכן את היער הסמוך.
התקיים סיור באזור וכרגע נבחנות חלופות לתוכנית.
מאבק נגד הקמת כביש ושכונה בצפון בנימינה, על פשט ההצפה, שצפויה לסכן את הנחל ואת המגוון הביולוגי הייחודי שלו.
התקיים סיור באזור וכן שני דיונים בוועדה לפניות הציבור. דיון מעקב צפוי להתקיים.
עקב מקרים רבים של תחלואה בסרטן בקרב תושבי הכפר, מתקיים מאבק בכדי למנוע בנייה של קו מתח גבוה נוסף בסמוך לכפר וכן להזיז את התשתית הקיימת.
מאבק במטרה לשקם את הנחל לאחר שנים רבות של הזנחה והזיהום.
התבצע סיור מטעם לשכתו של ח”כ טל באזור. שיקום הנחל ישולב בהחלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה
מאבק למען קיום תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית להקמת מרכזים לוגיסטיים של נמלי ישראל בשטח שיועד להוות חלק מהפארק הלאומי קישון. הקמת המרכזים עתידה להזיק במערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו וכן לפגוע בזכות השימוש בו.
במפרץ חיפה פועלים כמה מהמפעלים המזהמים בישראל וכתוצאה מכך, בקרב תושבי האזור נפוצה התחלואה במחלות נשימתיות שונות . זה שנים רבות שמתקיים מאבק להוצאת המפעלים מהמפרץ.
פורסמה החלטת ממשלה המורה על פינוי המפרץ עד 2030.
מאבק נגד תוכנית להרחיב את היישוב באופן שיביא לכריתת כמות משמעותית של עצים. הוגש כתב תביעה נגד התוכנית.
מפעל שפעל בעיר עד לפני כשלושים שנים גרם לפיזור אסבסט ברחבי נהריה והגליל המערבי ובכך הביא לתחלואה במחלות קשות בקרב תושבי האזור. על אף שבהובלת המשרד להגנת הסיבה נעשו עבודות פינוי, תושבי האזור עדיין חוששים מהימצאותו של החומר הרעיל וקוראים להרחבת פעילות הפינוי.
התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה.
ds sdg ertge tr gertg terge rtergetr etrger