בשנת 2018 התקבלה החלטת ממשלה מספר 4211 שעניינה “מדיניות ממשלתית להתמודדות עם הפוליגמיה – יישום ומעקב אחר עקרונות דו”ח הצוות הבין-משרדי להתמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה” . ההחלטה מיועדת למגר תופעה בלתי חוקית הפוגעת בנשים רבות הסובלות מניצול ושלילת זכויות אזרח בסיסיות. בהקשר זה ברצוני לשאול מספר שאלות בדבר היבטים שונים של יישום ההחלטה:
1.דיווח: מתי לאחרונה התבצע דיווח לוועדת השרים מעקב אחר יישום המלצות הדו”ח?
2.יישום כללי: אלו מבין ההנחיות שבהחלטת הממשלה הנוגעות למשרד המשפטים בוצעו בפועל (נא לפרט)?
בין היתר, הומלץ:
תיקון הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מספר 4.1112 , שעניינה עבירות ריבוי נישואין: על היועץ המשפטי לממשלה לשקול את תיקון הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מספר 4.1112 שעניינה עבירות ריבוי נישואין (סעיף ג ((16) , כך שיקבעו כי דיווחי כזב לרשויות המדינה לצורך קבלת גמלאות וטובות הנאה מהוות נסיבה לחומרה המצדיקות אכיפה אף אם הנישואין הנוספים נערכו זמן רב בטרם היוודע הדבר לרשויות.
3. האם תיקון זה התבצע בפועל? ואם כן, כיצד הוא בא לידי ביטוי במדיניות נגד עבירות ריבוי נישואין של רשויות האכיפה במדינת ישראל?
החלת נוהל של העברת מידע על הפרקליטות: הפרקליטות על מחוזותיה השונים אמורות להיות משולבות בנוהל העברת מידע, כך שפרקליט בפרקליטות הפלילית הנחשף במסגרת עבודתו לביצוע עבירה של ריבוי נישואין, יעביר מידע זה, לרבות החומרים הנדרשים לצורך גיבוש תשתית ראייתית בתיק פלילי למשטרה.
4. האם הנוהל השתנה בפועל וכיצד הדבר בא לידי ביטוי?
חידוד הנחיית ראש בית הדין השרעי לערעורים: הנחיית נשיא בית הדין השרעי לערעורים, כב׳ הקאדי עבד אל חכים סמארה מיום 30.4.17 תחודד כך שהקאדים יונחו לדווח לגורמי האכיפה גם על דרישה לקבלת אישור של “אי מניעה לנישואין” אשר מהווה אחד מהתנאים לעריכת נישואין נוספים בבתי דין שרעיים ברשות הפלסטינית.
5. עד כמה הנחיות אלה בוצעו בפועל? כמה דיווחים התקבלו למשרד המשפטים בפועל וכיצד המשרד הגיב בפועל, לרבות נקיטת צעדים נגד קאדים שאינם מדווחים כנדרש?
גיבוש נוהל העברת מידע על ידי הנהלת בית הדין לעררים: התקבלה המלצה שקבעה שהנהלת בית הדין לעררים תגבש נוהל עבודה פנימי לפיו ככל שיעלה חשד לעבירת ריבוי נישואין במסגרת תיק ערר יועבר המידע באמצעות הנהלת בית הדין לגורמי אכיפת החוק.
6. האם הנוהל גובש ופורסם ומה היקף יישומו?
הענקת סיוע משפטי חינם בהנגשת זכויות: כמו כן, הומלץ להרחיב את שירותי הסיוע המשפטי במשרד המשפטים כך שהנשים יקבלו סיוע בהנגשת זכויות בכל הקשור לזכויות מכוח דיני המשפחה (בהליכים מול בית הדין השרעי ובית משפט לענייני משפחה), הוצאה לפועל (של פסיקת מזונות) וקצבאות הביטוח הלאומי.
7. האם אכן סיוע משפטי הורחב ובאיזה היקף?
8. במידה והנחיות האלו טרם בוצעו, מה הסיבה והאם בכוונת המשרד לקדמן? אם כן, מה לוחות הזמנים הצפויים?
מתחם המגורים “כרמית” ימוקם על שטח בגודל 95 דונם, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל. 93% משטחי התוכנית הם בבעלות פרטית, והשאר בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה שינוי ייעוד מציבורי וחקלאות למגורים והקמה של 1,000 יחידות דיור במגדלים בני 12, 14 ו-21 קומות, שימוקמו על צלע ההר. התוכנית כוללת גם הקמת בתי ספר, מועדון נוער ובית כנסת. סגן ראש העיר ירושלים, מסביר כי יש לבטל את התוכנית: “זה שטח טבע עירוני. אין הרבה כאלה בירושלים. צריך לשמור על השטח הזה ירוק ולמבני ציבור. כי מעבר לכל המגדלים, צריך שלאנשים יהי גם קצת טבע במרחק הליכה. זאת איכות חיים. סיבה העיקרית היא הכפר עין כרם. אין מחלוקת שיש למקום חשיבות אדירה למקום, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. זו לא חוכמה לשמור על ליבת הכפר עין כרם ולהקיף אותו במגדלים, מפלצות בטון. צריך אזור חיץ. היה עולה על דעתו של מישהו להקיף את חומת העיר העתיקה עם מגדלים? יש לך נכס ברמה עולמית ואתה הורס אותו. הדורות לא יסלחו לנו אם לא נמנע את התוכנית הזאת.”
מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.
מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.
מפעל שפעל בעיר עד לפני כשלושים שנים גרם לפיזור אסבסט ברחבי נהריה והגליל המערבי ובכך הביא לתחלואה במחלות קשות בקרב תושבי האזור. על אף שבהובלת המשרד להגנת הסיבה נעשו עבודות פינוי, תושבי האזור עדיין חוששים מהימצאותו של החומר הרעיל וקוראים להרחבת פעילות הפינוי.
התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה.
מאבק נגד תוכנית להרחיב את היישוב באופן שיביא לכריתת כמות משמעותית של עצים. הוגש כתב תביעה נגד התוכנית.
במפרץ חיפה פועלים כמה מהמפעלים המזהמים בישראל וכתוצאה מכך, בקרב תושבי האזור נפוצה התחלואה במחלות נשימתיות שונות . זה שנים רבות שמתקיים מאבק להוצאת המפעלים מהמפרץ.
פורסמה החלטת ממשלה המורה על פינוי המפרץ עד 2030.
מאבק למען קיום תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית להקמת מרכזים לוגיסטיים של נמלי ישראל בשטח שיועד להוות חלק מהפארק הלאומי קישון. הקמת המרכזים עתידה להזיק במערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו וכן לפגוע בזכות השימוש בו.
מאבק במטרה לשקם את הנחל לאחר שנים רבות של הזנחה והזיהום.
התבצע סיור מטעם לשכתו של ח”כ טל באזור. שיקום הנחל ישולב בהחלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה
עקב מקרים רבים של תחלואה בסרטן בקרב תושבי הכפר, מתקיים מאבק בכדי למנוע בנייה של קו מתח גבוה נוסף בסמוך לכפר וכן להזיז את התשתית הקיימת.
מאבק נגד הקמת כביש ושכונה בצפון בנימינה, על פשט ההצפה, שצפויה לסכן את הנחל ואת המגוון הביולוגי הייחודי שלו.
התקיים סיור באזור וכן שני דיונים בוועדה לפניות הציבור. דיון מעקב צפוי להתקיים.
תיאור: מאבק נגד סלילת כביש לעיר חריש שמסכן את היער הסמוך.
התקיים סיור באזור וכרגע נבחנות חלופות לתוכנית.
מאבק לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי וחוסם את קו החוף מהציבור.
הוגשה שאילתה בנושא.
תכנית “רכס לבן א'”, המקודמת במוסדות התכנון, מתפרסת על-פני כ־1,045 דונם, והיא כוללת הקמת שכונת מגורים ובה כ5,000 יחידות דיור.
תכנית אלטרנטיבית בשם “הבשורה בלבן”, אותה מקדם ראש העיר משה ליאון, מתפרסת על-פני כ- 500 דונם, אך מספר יחידות הדיור בה דוקא גבוה יותר, ועומד על כ-6,000 בשל בניית מגדלים בגובה של כ־20 קומות.
תנועת “מצילים את הרי ירושלים” מתנגדת לשתי התכניות. התכנית הראשונה מתפרסת על-פני שטח עצום, ובצורת התכנון שלה מהווה סיפתח לבניית שכונות נוספות (שכונות שכבר שורטטו בשם רכס לבן ב’ ו-ג’). תכנית “הבשורה בלבן” הינה מצומצת יותר מבחינת פריסה בשטח אך אינה כוללת הגנה ארוכת תווך על השטחים הפתוחים שסביבה.
מאבק נגד התוכנית להרחיב את המועצה על חשבון המסדרון האקולוגי המתקיים באזור.
מאבק נגד החלטה על אזור הפארק כמתחם מועדף לדיור.
כרגע הוחלט על הקפאת התוכנית.
מאבק נגד סלילת כביש ממודיעין עילית למודיעין-מכבים-רעות שיחתוך את היער ויסכן את המסדרון האקולוגי הנמצא בו.
מאבק מול בנייה על השטח הפתוח הנמצא סמוך לשכונת רמות בירושלים.
מאבק כנגד פיתוח של המתחם הסמוך לכנסת, סמוך לשכונת ארנונה וארמון הנציב, באופן שעלול להביא לכריתה של מאות עצים ולסכן את בעלי החיים באזור.
סטאטוס
מאבק נגד הקמת מכרה פוספטים שפעילותו תביא לנזקים סביבתיים ולפגיעה בתושבי ערד.
תכנית המתאר מותנית בסקר השפעות בריאותיות ייעודי, השרה שקד העריכה כי שדה בריר יוחרג מהתמ״א.
מאבק נגד הקמת מפעל לפצלי שמן שמסכן את המערכת האקלוגית ואת בריאות תושבי האזור.
התקיימה פגישה עם שרת האנרגיה, בה הצהירה כי לא תתן רשיונות חדשים לחיפושי נפט בערבה.
מאבק למיתון המפגעים השונים שמקורם ממחצבת אשרת שבגליל המערבי.
מאבק נגד קיום עסקה בין קצא”א לחברה מהאמיריות שמסגרתו יתחבר צינור גז לחוף באילת וכתוצאה מכך, יסכן את המגוון הביולוגי הנדיר באזור.
מאבק נגד הקמת מלון בסמוך ליישוב שחרות שתגרום לפגיעה סביבתית משמעותית.
הוגשו פניות רישמיות בנושא.
ds sdg ertge tr gertg terge rtergetr etrger
