טיפול במפגעי אסבסט

שאילתה ישירה

השאילתה

שלב ב’ של תכנית ניקוי האסבסט בנהריה

  • מדוע לא הוקמה מנהלת מסודרת הכוללת שיתוף ציבור ושקיפות?
  • תקציב שלב ב’ אושר לפני למעלה מ 3 שנים – האם היתה התקדמות והוכנה תכנית עבודה?
  • האם נעשה מיפוי של מפגעי האסבסט בגליל המערבי כדי להימנע מהמצב שנוצר בתום תכנית הניקוי הראשונה?
  • גם אחרי סיום תכנית הניקוי הראשונה (30 שנה אחרי סגירת המפעל) נשארו לפחות 15 מצבורים של אסבסט פריך, למשל במדינת היחלדים. מדוע המשרד לא דורש מעיריית נהריה פינוי השטחים שבבעלותה ?

 

תחזוקה של לוחות אסבסט צמנט

עפ”י נתוני המשרד כמות לוחות האסבסט הישנים המותקנים במדינה מוערכת בלמעלה מ-80 מיליון מ”ר. מאחר ומפעל איתנית שייצר את הלוחות סגור כבר למעלה מ-30 שנה הרי שהלוחות הם בני לפחות 30 שנה. ברוב המקרים הלוחות אינם מתוחזקים, ואינם עוברים צביעה בצבע דבק בהתאם להנחיות ולכן רוב הלוחות נוטים להתפורר ולהישבר ומהווים מפגע מסוכן. חלק מהלוחות מותקנים במבני נגורים ומוסדות חינוך.

  • האם למשרד יש תכנית לטיפול בלוחות הנ”ל והסרתם? האם המשרד עשה מיפוי?

 

נוהל הסרת מפגעי אסבסט

עפ”י החוק, כאשר מתגלה מפגע אסבסט ,יש לדווח עליו ולהוציא היתר ביצוע עבודת אסבסט תוך 7 ימים ובהתקבל ההיתר ,יש לבצע את הפינוי במיידי.

  • מה הקריטריונים לטיפול במפגעי האסבסט ?
  • מה סדרי העדיפויות לטיפול ? מגורים , שטחים ציבורים , שטחים המיועדים לבניית שכונות מגורים ו/או שטחים חקלאיים

 

אסבסט שנשרף

  • מה נהלי העבודה ביחס לאסבסט צמנט שרוף, קריטריונים להגדרת עוצמת המפגע, אופן פינוי המפגע, כיצד מתבצעת בדיקה לוודא שהמפגע הוסר במלואו.
  • האם נהלי הטיפול במפגע אסבסט צמנט שרוף מתבסס על מחקרים, נתונים מהספרות העולמית. נבקש הפנייה לרפרנסים אלו.
  • בעת שאתם מקבלים דיווח על שריפה שיש חשש שמעורב בה אסבסט. האם ניתנות אי אילו הנחיות התגוננות לציבור ובאילו מקרים, מה הקריטריונים ועל פי אילו מדידות.

 

פיקוח על קבלני פינוי אסבסט

מהם אמצעי הפיקוח אשר המשרד נוקט על מנת לוודא שאסבסט צמנט או פריך, המטופל ע”י קבלני האסבסט המורשים, מגיע כולו לאתרי הפסולת היעודיים ולא נשאר כפסולת ( גרוס, שבור או שרוף) בשטחים ציבוריים ומסכן את הציבור.

  • האם נעשה פיקוח על הקבלנים כדי לוודא שלא “חתמו” אישורי אכלוס מבלי שביצעו פינוי כנדרש?

 

טיפול במפגעי אסבסט בנהריה

 בשכונת בוימל \אכזיב החדשה – בשנת 2016 הודיעה תמר בר און ראש אגף אסבסט דאז ,שהמשרד לא יאפשר אכלוס השכונה עד אשר לא יפונה כל האסבסט הפריך הסמוך לשכונה (ליד מפעל אגמו ורגוס). עיריית נהריה אישרה את אכלוס השכונה לפני השלמת הניקוי על אף התנגדות המשרד, שהוא הגוף המקצועי לפי החוק. לתושבי השכונה לא נמסר מידע לגבי השלמת תהליך הניקוי עד היום.

  • מהי עמדת המשרד בעניין? איך המשרד פועל מול רשויות מקומיות במקרים דומים? והאם המשרד יכול היום להבטיח לתושבים שאכן שהאסבסט במקום פונה?
  • בנהריה קיים מפגע אסבסט במקטע של 1400 מ”ר בהרחבת כביש 89 ודווח עליו למשרד באוקטובר 2020, והוגשו 10 תלונות למוקד המשרד בעניין. מאז ועד היום המפגע טרם פונה וההנחיות של המשרד עצמו לטיפול במפגע עד להסרתו לא בוצעו במלואם עד היום.
  • כמו כן, בחוף הים מול איתנית התגלה לפני כחצי שנה בערך מפגע אסבסט פריך על הסלע. מיקום המפגע הוא 12 מטר מאזור שטוהר והוכרז כנקי. בזמן גילוי מפגע קודם באותו מקום, נחסמו כל הדרכים למפגע על מנת למנוע התקרבות אנשים. במקרה הזה הונחה גדר רשת במרחק מטרים בודדים מהמפגע ועל גבי המפגע הונח חול ים ,אשר נשטף כל הזמן ע”י הגלים. מדוע מפגעים כאלה לא מטופלים ? מהו לוח הזמנים של המשרד להסיר את המפגע האמור?

 

שימוש במצעים של פסולת בניין שכוללת אסבסט פריך

לא אחת נמצאו שברי אסבסט כחלק מפסולת בניין גרוסה ששימשה ככיסוי שטח ציבורי או כתשתית לדרך סלולה וכד’ באיזורים הנמצאים בסמוך למגורי תושבים. מהם נהלי העבודה בטיפול במפגע אסבסט צמנט שנגרס יחד עם פסולת בניין.

  • כיצד מתבצעת הערכת הסיכון (התרשמות ויזואלית, אמצעי מדידה, מרחק מהאוכולסיה וכו’) וההחלטה על אופן הטיפול.
  • האם וכיצד מתבצע סקר קרקע במקרים שכאלו, מי אמון על סקר הקרקע ומפיק את דו”ח הסיכום, ומה אמצעי המדידה וההתרשמות על פיהם מוערך שיעור הסיכון ונגזר אופן הטיפול
  • מה אפשרויות הטיפול במקרים השונים.
  • כידוע המרכיב המסוכן לבריאות אלו הם סיבי האסבסט החופשיים המרחפים באוויר והיכולים להשאף ע”י האדם ולהסב לו נזק. לרוב המשרד מסתפקב בחינה ויזואלית של המצע הגרוס בו נראים שברי האסבסט, מבלי לבצע מדידות מעבדתיות לבחינת נוכחות וריכוז סיבי אסבסט חופשיים באוויר או בקרקע. על מה מבוססת הבחירה בשיטה זו?
  • כיצד מתבצעת בדיקה לוודא שהמפגע הוסר במלואו.
  • מה אמצעי ההגנה לציבור שמבוצעים מרגע מציאת המפגע ועד לטיפול בו.
  • מה הסנקסציות שהוטלו על אתרי גריסת פסולת בניין שהתגלה כי בתוצרי הגריסה שלהם נמצא גם אסבסט שנגרס. האם יש פיקוח של המשרד להג”ס על אתרים אלו ובאיזה אופן ותדירות מבוצע ועל ידי מי.
  • האם נהלי הטיפול במפגע אסבסט צמנט גרוס כחלק מפסולת בניין מתבסס על מחקרים, נתונים מהספרות העולמית. נבקש הפנייה לרפרנסים אלו.
  • מי מגורמי המשרד להגנת הסביבה מקבלים החלטות הנוגעות לאופן הטיפול במפגעי אסבסט, מה הכשרתם המקצועית הרלוונטית לתחום האסבסט ובריאות הציבור.

התשובה

PDF Title

מתחם יער כרמית

מתחם המגורים “כרמית” ימוקם על שטח בגודל 95 דונם, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל. ‏‏93% משטחי התוכנית הם בבעלות פרטית, והשאר בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה ‏שינוי ייעוד מציבורי וחקלאות למגורים והקמה של 1,000 יחידות דיור במגדלים בני 12, 14 ו-21 קומות, ‏שימוקמו על צלע ההר.  התוכנית כוללת גם הקמת בתי ספר, מועדון נוער ובית כנסת. סגן ראש העיר ‏ירושלים, מסביר כי יש לבטל את התוכנית: “זה שטח טבע עירוני. אין הרבה כאלה בירושלים. צריך ‏לשמור על השטח הזה ירוק ולמבני ציבור. כי מעבר לכל המגדלים, צריך שלאנשים יהי גם קצת טבע ‏במרחק הליכה. זאת איכות חיים. סיבה העיקרית היא הכפר עין כרם. אין מחלוקת שיש למקום חשיבות ‏אדירה למקום, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. זו לא חוכמה לשמור על ליבת הכפר עין כרם ולהקיף ‏אותו במגדלים, מפלצות בטון. צריך אזור חיץ. היה עולה על דעתו של מישהו להקיף את חומת העיר ‏העתיקה עם מגדלים? יש לך נכס ברמה עולמית ואתה הורס אותו. הדורות לא יסלחו לנו אם לא נמנע ‏את התוכנית הזאת.”‏

גבעת האירוסים בחוף פולג

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

עמק השלום

מאבק בנוגע לרצונה של עיריית יקנעם לקיים שינוי בגבולתיה עם המועצה האזורית מגידו ולהתרחב על חשבון השטחים הפתוחים הסבובים אותה. פיתוח זה יביא לפגיעה משמעותית במגוון הביולוגי באזור וכן יביא להפרה של נחל השופט הסמוך לה. לשטחים אלו ערך אקולוגי ותרבותי רב ובנייה עליהם תהיה לא פחות מבכייה לדורות.

מפגעי אסבסט בנהריה ובגליל המערבי

מפעל שפעל בעיר עד לפני כשלושים שנים גרם לפיזור אסבסט ברחבי נהריה והגליל המערבי ובכך הביא לתחלואה במחלות קשות בקרב תושבי האזור. על אף שבהובלת המשרד להגנת הסיבה נעשו עבודות פינוי, תושבי האזור עדיין חוששים מהימצאותו של החומר הרעיל וקוראים להרחבת פעילות הפינוי.

התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה.

גרנות הגליל

מאבק נגד תוכנית להרחיב את היישוב באופן שיביא לכריתת כמות משמעותית של עצים. הוגש כתב תביעה נגד התוכנית.

מפרץ חיפה

במפרץ חיפה פועלים כמה מהמפעלים המזהמים בישראל וכתוצאה מכך, בקרב תושבי האזור נפוצה התחלואה במחלות נשימתיות שונות . זה שנים רבות שמתקיים מאבק להוצאת המפעלים מהמפרץ.

פורסמה החלטת ממשלה המורה על פינוי המפרץ עד 2030.

רשות נחל הקישון

מאבק למען קיום תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית להקמת מרכזים לוגיסטיים של נמלי ישראל בשטח שיועד להוות חלק מהפארק הלאומי קישון. הקמת המרכזים עתידה להזיק במערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו וכן לפגוע בזכות השימוש בו.

נחל סעדיה

מאבק במטרה לשקם את הנחל לאחר שנים רבות של הזנחה והזיהום.

התבצע סיור מטעם לשכתו של ח”כ טל באזור. שיקום הנחל ישולב בהחלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה

נאעורה - מאבק 2020

עקב מקרים רבים של תחלואה בסרטן בקרב תושבי הכפר, מתקיים מאבק בכדי למנוע בנייה של קו מתח גבוה נוסף בסמוך לכפר וכן להזיז את התשתית הקיימת.

נחל תנינים

מאבק נגד הקמת כביש ושכונה בצפון בנימינה, על פשט ההצפה, שצפויה לסכן את הנחל ואת המגוון הביולוגי הייחודי שלו.

התקיים סיור באזור וכן שני דיונים בוועדה לפניות הציבור. דיון מעקב צפוי להתקיים. 

יער מענית

תיאור: מאבק נגד סלילת כביש לעיר חריש שמסכן את היער הסמוך.

התקיים סיור באזור וכרגע נבחנות חלופות לתוכנית.

מבנה לא חוקי בחוף בלו ריי

מאבק לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי וחוסם את קו החוף מהציבור.

הוגשה שאילתה בנושא.

רכס לבן

תכנית “רכס לבן א'”, המקודמת במוסדות התכנון, מתפרסת על-פני כ־1,045 דונם, והיא כוללת הקמת ‏שכונת מגורים ובה כ5,000 יחידות דיור.‏

תכנית אלטרנטיבית בשם “הבשורה בלבן”, אותה מקדם ראש העיר משה ליאון, מתפרסת על-פני כ- 500 ‏דונם, אך מספר יחידות הדיור בה דוקא גבוה יותר, ועומד על כ-6,000 בשל בניית מגדלים בגובה של כ־20 ‏קומות. ‏

תנועת “מצילים את הרי ירושלים” מתנגדת לשתי התכניות. התכנית הראשונה מתפרסת על-פני שטח ‏עצום, ובצורת התכנון שלה מהווה סיפתח לבניית שכונות נוספות (שכונות שכבר שורטטו בשם רכס לבן ‏ב’ ו-ג’). תכנית “הבשורה בלבן” הינה מצומצת יותר מבחינת פריסה בשטח אך אינה כוללת הגנה ארוכת ‏תווך על השטחים הפתוחים שסביבה.‏

כוכב יאיר - מסדרון אקולוגי

מאבק נגד התוכנית להרחיב את המועצה על חשבון המסדרון האקולוגי המתקיים באזור.

אקו-פארק גלילות

מאבק נגד החלטה על אזור הפארק כמתחם מועדף לדיור.

כרגע הוחלט על הקפאת התוכנית.

עמק הצבאים - כביש 3 וכביש 4431

מאבק נגד סלילת כביש ממודיעין עילית למודיעין-מכבים-רעות שיחתוך את היער ויסכן את המסדרון האקולוגי הנמצא בו.

מצפה נפתוח

מאבק מול בנייה על השטח הפתוח הנמצא סמוך לשכונת רמות בירושלים.

הרי ירושלים - הפרדה מפלסית בסמוך למושב אורה

מאבק כנגד פיתוח של המתחם הסמוך לכנסת, סמוך לשכונת ארנונה וארמון הנציב, באופן שעלול להביא לכריתה של מאות עצים ולסכן את בעלי החיים באזור.

סטאטוס

שדה בריר

מאבק נגד הקמת מכרה פוספטים שפעילותו תביא לנזקים סביבתיים ולפגיעה בתושבי ערד.
תכנית המתאר מותנית בסקר השפעות בריאותיות ייעודי, השרה שקד העריכה כי שדה בריר יוחרג מהתמ״א.

פצלי שמן בערבה

מאבק נגד הקמת מפעל לפצלי שמן שמסכן את המערכת האקלוגית ואת בריאות תושבי האזור.

התקיימה פגישה עם שרת האנרגיה, בה הצהירה כי לא תתן רשיונות חדשים לחיפושי נפט בערבה.

מחצבת אשרת

מאבק למיתון המפגעים השונים שמקורם ממחצבת אשרת שבגליל המערבי.

קו צינור אילת-אשקלון

מאבק נגד קיום עסקה בין קצא”א לחברה מהאמיריות שמסגרתו יתחבר צינור גז לחוף באילת וכתוצאה מכך, יסכן את המגוון הביולוגי הנדיר באזור.

שחרות

מאבק נגד הקמת מלון בסמוך ליישוב שחרות שתגרום לפגיעה סביבתית משמעותית.

הוגשו פניות רישמיות בנושא.

eroihegopriheprotperotgnpeo

ds sdg ertge tr gertg terge rtergetr etrger