נאום חוק מצב הטבע

צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אדוני היושב ראש, חברות וחברי הכנסת,

ההכחדה היא לנצח.  כאשר אנחנו מחסלים אוכלוסייה שלמה של בעלי החיים או מיני צמחים, הם עוברים מן עולם ולא ישובו.  כמו בכל כדור הארץ גם הטבע במדינת ישראל מצוי היום במשבר חמור. הצעת החוק לדיווח על מצב הטבע באה לתת מענה.

זה זמן מה שמדענים  מגדירים את העידן הנוכחי כ-״הכחדה שישית״. כלומר, במהלך ההיסטוריה של כדור הארץ עד כה, היו חמש תקופות שבמהלכן התרחש חורבן אקולוגי. ההכחדה האחרונה היתה לפני 65  מיליון שנה, כנראה בעקבות נפילת אסטרואיד ליד מקסיקו. היא שינתה דרמטית את תנאי החיים בפלנטה. חצי מן החי והצומח שחיו על כדור הארץ, וכל הדינוזאורים, בבת אחת, נמחקו. 

היום אנו עדים להכחדה עולמית נוספת. ההכחדה השישית היא שונה מכל ההכחדות הקודמות. היא שונה משום שהיא אינה תוצאה של תופעות טבע קיצוניות, אלא היא תוצאה ישירה של התפשטות ופעילות מופרזת של האדם. חמדנות, אטימות ולפעמים טמטום. 

על פי הדו״ח האחרון של ה-world wildlife fund – הקרן העולמית לשמירת הטבע, דו״ח שבחן למעלה מ-4000 מיני בעלי חיים מכל הסוגים, בכל היבשות, מספר היצורים שבטבע, ירד ב-68% אחוז מאז 1970.  אני מבקש לחזור על הנתון המזעזע הזה: למעלה משני שליש מבעלי החיים: היונקים, הזוחלים, הציפורים שהיו בטבע לפני חמישים שנה – היום כבר אינם.  

חברות וחברים – זה קרה במשמרת שלנו. יחד עם זאת, אני מניח שאיש מאיתנו לא שם לב.
עוד נתון להמחיש עד כמה הטבע בעולם נמצא במצב קטסטרופלי – על פי מחקר חדש, אם נשקול את כל הביומסה על פני כדור הארץ- 96% מן המשקל הוא בני אדם וחיות המשק שלנו, ואילו 4% בלבד בעלי החיים בטבע.

לפני 30 שנה, הקהילה הבינלאומית התחילה להתארגן.
האמנה בדבר המגוון הביולוגי של האו”ם, כצעד ראשון, מחייבת את החברות שלה לנטר “עד כמה שניתן” את המגוון הביולוגי במדינות שלהן.   בשנת 1995 מדינת ישראל אישררה את האמנה.  למרבה הצער, מאז ביצוע ההתחייבות בהקשר זה היה בצורה חלקית בלבד.

ובינתיים, משבר המגוון הביולוגי איננו תופעה גלובלית רחוקה.  אין הוא פוסח על ישראל.  הוא מתרחש כאן ועכשיו.  מי שעוקב אחרי הנתונים הזואולוגים של עשר השנים האחרונות בישראל עלול לחוש שהוא שותף לדבר עבירה.  החלום הציוני אמור היה להביא ברכה לארץ ישראל ולמערכות האקולוגיות שלה.  וכך היה בימים הראשונים של המדינה כאשר נחקק איסור חמור על ציד והוקמה רשת של שמורות טבע ביחד עם רשות לפקח.  אך למרבה הצער, בשנים האחרונות, המגמה התהפכה. היום הטבע סובל מאד מן הנוכחות שלנו בישראל.

חברות וחברים, אני מבקש להדגיש-זאת לא תעמולה של מחבקי עצים. החי והצומח אינם יודעים לשקר.  הם פשוט נעלמים… בשקט.  יש כאן מחדל קולקטיבי. והגרוע ביותר, רוב הציבור, רוב חברי הכנסת ורוב שרי הממשלה לא יודעים על קיומו בכלל.

כך התרשמתי לפני חמש שנים כאשר הוצג דו״ח מצב הטבע המקיף הראשון באוניברסיטת תל-אביב. הדו״ח הוא  פרי של שיתוף פעולה מוסדי נדיר ומבורך במסגרת  מיזם ״המארג״. מדובר בתשלובת הכוללת רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע.  הרעיון המוצלח היה שבמקום לריב, נכון יהיה לאחד את כל כוחות של כל הגופים העוסקים בניטור ותיעוד הטבע בישראל. דו״חות המארג הם מקיפים, הם מעמיקים, הם מקצועיים – אך בעיקר הם מדאיגים.

לפני חמש שנים, עם פרסום הדו״ח הראשון, למדנו שהנסיגה במצב הטבע בישראל חורגת הרבה מעבר למה שחשבנו, והמשבר חמור יותר משציפינו.  השטחים הפתוחים מתדלדלים בקצב של 21 ק״מ מרובע לשנה. הנשרים הולכים ונעלמים. הזוחלים בנסיגה ומעט מיני דו החיים שלנו כמעט ונעלמו כליל. למעלה משליש מן החולייתנים בישראל מוגדרים כמינים בסכנת הכחדה.  אפילו הצבי הארץ ישראלי – אותו מן דגל שעל שמו נקרא ארץ ישראל ״ארץ הצבי״ – הוגדר כמן בסכנת הכחדה על ידי  ה-IUCN , המוסד הבינלאומי המוסמך.

באותה השקה ראשונה של הדו״ח, נדהמתי כאשר השר להגנת הסביבה באותם ימים, שאמור היה להשתתף בטקס, כלל לא טרח להגיע.  כנראה שגם הוא לא ידע עד כמה המצב חמור.

החלטתי לכתוב חוק שיבטיח שלפחות במשמרת שלנו , נהיה מודעים למצב הטבע בארץ שלנו.  ולא רק שהשר להגנת הסביבה יידע מה קורה למגוון הביולוגי כאן, אלא גם ממשלת ישראל והכנסת.  יחד עם חברי הטוב, פרופ׳ אורי שיינס, אקולוג מאוניברסיטת חיפה, כתבתי הצעת חוק, ״דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל״  — והנה, סוף סוף, זאת אותה הצעת חוק  שעליה אנו מצביעים היום. 

באופן פורמלי, מטרת הצעת חוק היא לסייע בגיבוש מדיניות שתמנע הרעה במצב הטבע והמגוון הביולוגי ולהביא לשיפורו. האסטרטגיה הכללית לקידום מטרה זו, היא מתן מעמד סטטוטורי לאותו דו״ח מצב הטבע בכדי להבטיח מודעות שלטונית וציבורית משמעותית למצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל. השר להגנת הסביבה יציג לממשלה ולכנסת בזמן אמת את אותן המגמות העיקריות בטבע והאיומים המשפיעים עליו. תוקם ועדה מדעית שתמליץ על תכנית ניטור לאומי, תבחר את רשימת המינים לניטור, תציג את החלוקה ליחידות הגיאוגרפיות וכן הלאה.

הדו״ח הסטטוטורי בהצעת החוק יכלול גם מדיניות רצויה ויעדים, ובמידה של הרעה משמעותית פתאומית יתריע.    

באותם ימים העברתי את הצעת החוק לח״כ יעל כהן פראן.הצעת החוק אמנם הוגשה, אך לא עלה בידה לקדם אותה. ואז ההצעה עברה לחברתי,  מיקי חיימוביץ.  אך גם מיקי לא הצליחה לקדם אותה.  לכן, אני מאד מעריך את החלטת ועדת השרים לחקיקה של ממשלת השינוי לאשר את החוק לקריאה טרומית. ההחלטה עולה בקנה אחד עם מחויבות הממשלה ליעדים סביבתיים שאפתניים בתחומים רבים.  אני מבקש להודות גם לשרה תמר זנדברג על תמיכתה ולשאר נציגי משרדי הממשלה אשר גילו גמישות במהלך השבוע האחרון. בעיקר אני מבקש להודות לחבריי בצוות ובסיעת כחול לבן, על העצות הטובות והגיבוי במהלך התהליך.

לפני ארבעה ימים, בשבת, קראנו את ״פרשת נח״. נזכרנו שוב כיצד אדם, גם כאשר הוא פועל לבדו, מסוגל להציל את כלל היצורים על פני כדור הארץ.  בשנים האחרונות תיבת נח הפכה לסמל בכל העולם, לא רק למחויבות  של בורא העולם לשימור הבריאה שלו.  אלא גם ליכולת שלנו, בדור הזה, להיות שותפים לאותה משימה קדושה. למעשה, זאת גם חובתנו.    

במהלך הפרשה, אלוהים מבטיח שלֹא ליקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה. מאז הוא גם מקיים.  דא עקא – אנו, בני האדם, לכאורה ממשיכי דרכו של נח, אינם עושים את חלקנו באותה ברית שנכרתה לאחר המבול, לשמור על החי והצומח.  

חברות וחברי הכנסת.  הסופר דנטה כתב לפני שבע מאות שנה, שהמקומות החמים ביותר בגיהינום שמורים לאנשים המעדיפים בזמן משבר לשבת בחיבוק ידיים. הצבעה בעד החוק הזה היא אמירה – אמירה שאנחנו איננו אדישים ואיננו שאננים. 

אלף שנה לפני דנטה, חז״ל קבעו כלל ידוע: ״לא עליך המלאכה לגמור, אך לא אתה בן חורין להיבטל ממנה.״  תיעוד ומעקב אחר החי והצומח בישראל באופן שיטתי ומדויק ופרסום הממצאים – בוודאי אינו מבטיח שנציל את הטבע היקר והמאוים שלנו.  

אבל הוא בהחלט צעד ראשוני וחיוני שאסור להיבטל ממנו. אני מבקש מכם, חברות וחברי הכנסת להצביע בעד החוק המבטיח שבמשמרת שלנו – מדינת ישראל אכן תעשה מאמץ עליון להבין מהו מצב הטבע בגבולותיה, ואף תכנס מומחים שימליצו כיצד ניתן להבריא אותו. זה המעט שנוכל לעשות למען היצורים שאיתם אנו חולקים את הארץ הטובה הזאת.

 

אתר תאנים

אתר תשטיפי פסולת שמזהם מדי שנה את הכנרת, על אף שאין בו שימוש יותר. אפעל לסגירתו בהקדם האפשרי.

נחל תנינים

מאבק נגד הקמת כביש ושכונה בצפון בנימינה, על פשט ההצפה, שצפויה לסכן את הנחל ואת המגוון הביולוגי הייחודי שלו.

התקיים סיור באזור וכן שני דיונים בוועדה לפניות הציבור. דיון מעקב צפוי להתקיים. 

עמק הצבאים - כביש 3 וכביש 4431

מאבק נגד סלילת כביש ממודיעין עילית למודיעין-מכבים-רעות שיחתוך את היער ויסכן את המסדרון האקולוגי הנמצא בו.

אקו-פארק גלילות

מאבק נגד החלטה על אזור הפארק כמתחם מועדף לדיור.

כרגע הוחלט על הקפאת התוכנית.

כוכב יאיר - מסדרון אקולוגי

מאבק נגד התוכנית להרחיב את המועצה על חשבון המסדרון האקולוגי המתקיים באזור.

מבנה לא חוקי בחוף בלו ריי

מאבק לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי וחוסם את קו החוף מהציבור.

הוגשה שאילתה בנושא.

גבעת האירוסים בחוף פולג

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

יער מענית

תיאור: מאבק נגד סלילת כביש לעיר חריש שמסכן את היער הסמוך.

התקיים סיור באזור וכרגע נבחנות חלופות לתוכנית.

נאעורה - מאבק 2020

עקב מקרים רבים של תחלואה בסרטן בקרב תושבי הכפר, מתקיים מאבק בכדי למנוע בנייה של קו מתח גבוה נוסף בסמוך לכפר וכן להזיז את התשתית הקיימת.

הרי ירושלים - הפרדה מפלסית בסמוך למושב אורה

מאבק כנגד פיתוח של המתחם הסמוך לכנסת, סמוך לשכונת ארנונה וארמון הנציב, באופן שעלול להביא לכריתה של מאות עצים ולסכן את בעלי החיים באזור.

סטאטוס

נחל סעדיה

מאבק במטרה לשקם את הנחל לאחר שנים רבות של הזנחה והזיהום.

התבצע סיור מטעם לשכתו של ח”כ טל באזור. שיקום הנחל ישולב בהחלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה

רשות נחל הקישון

מאבק למען קיום תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית להקמת מרכזים לוגיסטיים של נמלי ישראל בשטח שיועד להוות חלק מהפארק הלאומי קישון. הקמת המרכזים עתידה להזיק במערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו וכן לפגוע בזכות השימוש בו.

מפרץ חיפה

במפרץ חיפה פועלים כמה מהמפעלים המזהמים בישראל וכתוצאה מכך, בקרב תושבי האזור נפוצה התחלואה במחלות נשימתיות שונות . זה שנים רבות שמתקיים מאבק להוצאת המפעלים מהמפרץ.

פורסמה החלטת ממשלה המורה על פינוי המפרץ עד 2030.

גרנות הגליל

מאבק נגד תוכנית להרחיב את היישוב באופן שיביא לכריתת כמות משמעותית של עצים. הוגש כתב תביעה נגד התוכנית.

מפגעי אסבסט בנהריה ובגליל המערבי

מפעל שפעל בעיר עד לפני כשלושים שנים גרם לפיזור אסבסט ברחבי נהריה והגליל המערבי ובכך הביא לתחלואה במחלות קשות בקרב תושבי האזור. על אף שבהובלת המשרד להגנת הסיבה נעשו עבודות פינוי, תושבי האזור עדיין חוששים מהימצאותו של החומר הרעיל וקוראים להרחבת פעילות הפינוי.

התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה.

עמק השלום

מאבק בנוגע לרצונה של עיריית יקנעם לקיים שינוי בגבולתיה עם המועצה האזורית מגידו ולהתרחב על חשבון השטחים הפתוחים הסבובים אותה. פיתוח זה יביא לפגיעה משמעותית במגוון הביולוגי באזור וכן יביא להפרה של נחל השופט הסמוך לה. לשטחים אלו ערך אקולוגי ותרבותי רב ובנייה עליהם תהיה לא פחות מבכייה לדורות.

מצפה נפתוח

מאבק מול בנייה על השטח הפתוח הנמצא סמוך לשכונת רמות בירושלים.

שדה בריר

מאבק נגד הקמת מכרה פוספטים שפעילותו תביא לנזקים סביבתיים ולפגיעה בתושבי ערד.
תכנית המתאר מותנית בסקר השפעות בריאותיות ייעודי, השרה שקד העריכה כי שדה בריר יוחרג מהתמ״א.

טורבינות רוח ברמת הגולן

קיימת תוכנית להקמת 34 טורבינות רוח באזור עמק הבכא שרמת הגולן. תושבי האזור העלו טענות בנוגע להשפעה הבריאותית הנגרמות במסגרת הפעלתן של טורבינות הכוללות פגיעה בבעלי הכנף, בחרקים וביונקים באזור.

מכון שמיר למחקר, הממוקם ברמת הגולן, החל בבחינת שלל ההשפעות הכלולות בהפעלת הטורבינות על הסביבה והחברה.

התחנה המרכזית החדשה בתל אביב

התחנה המרכזית מהווה זה שנים רבות מפגע סביבתי, תחבורתי וחברתי ומתקיימים מאבקים שונים לפינויה. באוקטובר 2021, הוחלט על סגירת התחנה עד 2023 והעברת מוספיה לאזורים שונים  בתל אביב. עם זאת, לקראת יישום ההחלטה עקב התנגדות של עיריית תל אביב להצבת אחד מהמסופים החליפיים, הוחלט לדחות את הפינוי לשנת 2026 לפחות. 

נאות חובב

קיים מעצב של היעדר פיקוח שיטתי נגד יצרני פסולת רעילה באתר הפסולת של נאות חובב, שרבים מהם התחמקים מלשלם את הדמי הטיפול הגבוה של האתר ומעדיפים לשפוך לוואדיות ולשטחים הפתוחים.
פסולת רעילה ומסוכנת היא הסיכון הסביבתי הגבוה והדחוף ביותר שנוצר בישראל באופן יום יומי. מתקן טיפול איכותי קיים. כעת יש לפעול ביתר שאת, במקצועיות ובנחישות נגד העבריינים כדי להבטיח שכל הפסולות המסוכנות בישראל יטופלו בצורה מיטבית, צעד שיהווה גם תמריץ לצמצום הכמות שתווצר

חוף אמנון

לאחרונה פורסמה תוכנית לבניית מלון על חוף אמנון שבכנרת. מלון זהישתרע על שטח של 60 דונם ובנייתו כרוכה בכריתה של לא פחות מ-256 עצים. כמו כן, ישנה תוכנית לייבש חלק מהשטח ולבנות מעגנה בשטח של 30 דונם לשימוש מסחרי.

השטח בכללותו הועבר בזמנו לסוכנות היהודית למטרת שימוש ערכי לטובת הציבור, ואיכשהו התגלגל ליזם פרטי ולתוכנית הנוכחית. התוכנית הזו לא סבירה, בטח ובטח כאשר חופי ישראל מצטמצמים ונעשים צפופים משנה לשנה. השתתפתי בדיון הקודם בוועדות התכנון בו העליתי לצד התושבים וארגוני הסביבה את הטענות נגד התוכנית, והוחלט לקיים דיון נוסף.

ליפתא

מאבק מול הוצאתה לפועל של תוכנית בנייה שתביא להחרבתם הסופית של שרידי הכפר. בסיור שהתקיים ביחד עם ראש עיריית ירושלים, השתכנע ראש העיר כי יש לשמר את האזור הייחודי ועל כן, החליט להקפיא את יישום התוכנית.

זיהום אוויר ביבנה

 

 

 

מזה זמן רב, תושבי שכונת נאות שמיר ביבנה הסמוכה לאזור התעשייה של אשדוד, מתלוננים על ריחות קשים, ומעידים על שלל תופעות וסימפטומים שחוזרים לעתים קרובות: ריח חריף, תחושת צריבה בעיניים, התקפי אסתמה בעיקר בקרב ילדים, סחרחורות, בחילות ועוד.
קריאה למשרד להגנת הסביבה לעיריית יבנה לבחון את תלונות התושבים ולהשתמש בסמכותם על מנת למנוע מפגעים אלה.
 

חוף הבונים

המאבק למניעת הרחבת שדה התעופה בחוף.

נחל אלכסנדר

שיקום הנחל ויצירת פתרונות לטיהור שפכים של כלל האוכלוסייה היושבת לגדות הנחל.

היתרי פליטה - מפעל נשר

מאבק נגד הארכת היתרי הפליטה, שאינם מתכתבים עם הפליטות בפועל של המפעל. זומן דיון בנושא שמטרתו לוודא כי מתקיימים המאמצים הנחוצים על מנת לשמור על בריאות התושבים.

פצלי שמן בערבה

מאבק נגד הקמת מפעל לפצלי שמן שמסכן את המערכת האקלוגית ואת בריאות תושבי האזור.

התקיימה פגישה עם שרת האנרגיה, בה הצהירה כי לא תתן רשיונות חדשים לחיפושי נפט בערבה.

גבעות מסך

מירוץ אופנעים “מינוס 400” שהתקיים באזור לפני כחודש גרם לנזק האקולוגי נרחב באזור.
התקיים דיון בנוגע לאם ראוי לעודד ספורט מסוג זה בישראל. התקיימה שיחה עם שר התרבות חילי טרופר ואנחנו נשב בקרוב כדי להפיק לקחים מהאירוע ולבדוק ייתכנות בנוגע לקיום הספורט בעתיד, באופן שישתלב בהרמוניה עם הסביבה ולא יפגע בה.

מתחם יער כרמית

מתחם המגורים “כרמית” ימוקם על שטח בגודל 95 דונם, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל. ‏‏93% משטחי התוכנית הם בבעלות פרטית, והשאר בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה ‏שינוי ייעוד מציבורי וחקלאות למגורים והקמה של 1,000 יחידות דיור במגדלים בני 12, 14 ו-21 קומות, ‏שימוקמו על צלע ההר.  התוכנית כוללת גם הקמת בתי ספר, מועדון נוער ובית כנסת. סגן ראש העיר ‏ירושלים, מסביר כי יש לבטל את התוכנית: “זה שטח טבע עירוני. אין הרבה כאלה בירושלים. צריך ‏לשמור על השטח הזה ירוק ולמבני ציבור. כי מעבר לכל המגדלים, צריך שלאנשים יהי גם קצת טבע ‏במרחק הליכה. זאת איכות חיים. סיבה העיקרית היא הכפר עין כרם. אין מחלוקת שיש למקום חשיבות ‏אדירה למקום, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. זו לא חוכמה לשמור על ליבת הכפר עין כרם ולהקיף ‏אותו במגדלים, מפלצות בטון. צריך אזור חיץ. היה עולה על דעתו של מישהו להקיף את חומת העיר ‏העתיקה עם מגדלים? יש לך נכס ברמה עולמית ואתה הורס אותו. הדורות לא יסלחו לנו אם לא נמנע ‏את התוכנית הזאת.”‏

רכס לבן

תכנית “רכס לבן א'”, המקודמת במוסדות התכנון, מתפרסת על-פני כ־1,045 דונם, והיא כוללת הקמת ‏שכונת מגורים ובה כ5,000 יחידות דיור.‏

תכנית אלטרנטיבית בשם “הבשורה בלבן”, אותה מקדם ראש העיר משה ליאון, מתפרסת על-פני כ- 500 ‏דונם, אך מספר יחידות הדיור בה דוקא גבוה יותר, ועומד על כ-6,000 בשל בניית מגדלים בגובה של כ־20 ‏קומות. ‏

תנועת “מצילים את הרי ירושלים” מתנגדת לשתי התכניות. התכנית הראשונה מתפרסת על-פני שטח ‏עצום, ובצורת התכנון שלה מהווה סיפתח לבניית שכונות נוספות (שכונות שכבר שורטטו בשם רכס לבן ‏ב’ ו-ג’). תכנית “הבשורה בלבן” הינה מצומצת יותר מבחינת פריסה בשטח אך אינה כוללת הגנה ארוכת ‏תווך על השטחים הפתוחים שסביבה.‏

שחרות

מאבק נגד הקמת מלון בסמוך ליישוב שחרות שתגרום לפגיעה סביבתית משמעותית.

הוגשו פניות רישמיות בנושא.

קו צינור אילת-אשקלון

מאבק נגד קיום עסקה בין קצא”א לחברה מהאמיריות שמסגרתו יתחבר צינור גז לחוף באילת וכתוצאה מכך, יסכן את המגוון הביולוגי הנדיר באזור.

מחצבת אשרת

מאבק למיתון המפגעים השונים שמקורם ממחצבת אשרת שבגליל המערבי.

eroihegopriheprotperotgnpeo

ds sdg ertge tr gertg terge rtergetr etrger