אדוני היושב ראש, חברות וחברי הכנסת,
ההכחדה היא לנצח. כאשר אנחנו מחסלים אוכלוסייה שלמה של בעלי החיים או מיני צמחים, הם עוברים מן עולם ולא ישובו. כמו בכל כדור הארץ גם הטבע במדינת ישראל מצוי היום במשבר חמור. הצעת החוק לדיווח על מצב הטבע באה לתת מענה.
זה זמן מה שמדענים מגדירים את העידן הנוכחי כ-״הכחדה שישית״. כלומר, במהלך ההיסטוריה של כדור הארץ עד כה, היו חמש תקופות שבמהלכן התרחש חורבן אקולוגי. ההכחדה האחרונה היתה לפני 65 מיליון שנה, כנראה בעקבות נפילת אסטרואיד ליד מקסיקו. היא שינתה דרמטית את תנאי החיים בפלנטה. חצי מן החי והצומח שחיו על כדור הארץ, וכל הדינוזאורים, בבת אחת, נמחקו.
היום אנו עדים להכחדה עולמית נוספת. ההכחדה השישית היא שונה מכל ההכחדות הקודמות. היא שונה משום שהיא אינה תוצאה של תופעות טבע קיצוניות, אלא היא תוצאה ישירה של התפשטות ופעילות מופרזת של האדם. חמדנות, אטימות ולפעמים טמטום.
על פי הדו״ח האחרון של ה-world wildlife fund – הקרן העולמית לשמירת הטבע, דו״ח שבחן למעלה מ-4000 מיני בעלי חיים מכל הסוגים, בכל היבשות, מספר היצורים שבטבע, ירד ב-68% אחוז מאז 1970. אני מבקש לחזור על הנתון המזעזע הזה: למעלה משני שליש מבעלי החיים: היונקים, הזוחלים, הציפורים שהיו בטבע לפני חמישים שנה – היום כבר אינם.
חברות וחברים – זה קרה במשמרת שלנו. יחד עם זאת, אני מניח שאיש מאיתנו לא שם לב.
עוד נתון להמחיש עד כמה הטבע בעולם נמצא במצב קטסטרופלי – על פי מחקר חדש, אם נשקול את כל הביומסה על פני כדור הארץ- 96% מן המשקל הוא בני אדם וחיות המשק שלנו, ואילו 4% בלבד בעלי החיים בטבע.
לפני 30 שנה, הקהילה הבינלאומית התחילה להתארגן.
האמנה בדבר המגוון הביולוגי של האו”ם, כצעד ראשון, מחייבת את החברות שלה לנטר “עד כמה שניתן” את המגוון הביולוגי במדינות שלהן. בשנת 1995 מדינת ישראל אישררה את האמנה. למרבה הצער, מאז ביצוע ההתחייבות בהקשר זה היה בצורה חלקית בלבד.
ובינתיים, משבר המגוון הביולוגי איננו תופעה גלובלית רחוקה. אין הוא פוסח על ישראל. הוא מתרחש כאן ועכשיו. מי שעוקב אחרי הנתונים הזואולוגים של עשר השנים האחרונות בישראל עלול לחוש שהוא שותף לדבר עבירה. החלום הציוני אמור היה להביא ברכה לארץ ישראל ולמערכות האקולוגיות שלה. וכך היה בימים הראשונים של המדינה כאשר נחקק איסור חמור על ציד והוקמה רשת של שמורות טבע ביחד עם רשות לפקח. אך למרבה הצער, בשנים האחרונות, המגמה התהפכה. היום הטבע סובל מאד מן הנוכחות שלנו בישראל.
חברות וחברים, אני מבקש להדגיש-זאת לא תעמולה של מחבקי עצים. החי והצומח אינם יודעים לשקר. הם פשוט נעלמים… בשקט. יש כאן מחדל קולקטיבי. והגרוע ביותר, רוב הציבור, רוב חברי הכנסת ורוב שרי הממשלה לא יודעים על קיומו בכלל.
כך התרשמתי לפני חמש שנים כאשר הוצג דו״ח מצב הטבע המקיף הראשון באוניברסיטת תל-אביב. הדו״ח הוא פרי של שיתוף פעולה מוסדי נדיר ומבורך במסגרת מיזם ״המארג״. מדובר בתשלובת הכוללת רשות הטבע והגנים, קרן קיימת לישראל, המשרד להגנת הסביבה והחברה להגנת הטבע. הרעיון המוצלח היה שבמקום לריב, נכון יהיה לאחד את כל כוחות של כל הגופים העוסקים בניטור ותיעוד הטבע בישראל. דו״חות המארג הם מקיפים, הם מעמיקים, הם מקצועיים – אך בעיקר הם מדאיגים.
לפני חמש שנים, עם פרסום הדו״ח הראשון, למדנו שהנסיגה במצב הטבע בישראל חורגת הרבה מעבר למה שחשבנו, והמשבר חמור יותר משציפינו. השטחים הפתוחים מתדלדלים בקצב של 21 ק״מ מרובע לשנה. הנשרים הולכים ונעלמים. הזוחלים בנסיגה ומעט מיני דו החיים שלנו כמעט ונעלמו כליל. למעלה משליש מן החולייתנים בישראל מוגדרים כמינים בסכנת הכחדה. אפילו הצבי הארץ ישראלי – אותו מן דגל שעל שמו נקרא ארץ ישראל ״ארץ הצבי״ – הוגדר כמן בסכנת הכחדה על ידי ה-IUCN , המוסד הבינלאומי המוסמך.
באותה השקה ראשונה של הדו״ח, נדהמתי כאשר השר להגנת הסביבה באותם ימים, שאמור היה להשתתף בטקס, כלל לא טרח להגיע. כנראה שגם הוא לא ידע עד כמה המצב חמור.
החלטתי לכתוב חוק שיבטיח שלפחות במשמרת שלנו , נהיה מודעים למצב הטבע בארץ שלנו. ולא רק שהשר להגנת הסביבה יידע מה קורה למגוון הביולוגי כאן, אלא גם ממשלת ישראל והכנסת. יחד עם חברי הטוב, פרופ׳ אורי שיינס, אקולוג מאוניברסיטת חיפה, כתבתי הצעת חוק, ״דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל״ — והנה, סוף סוף, זאת אותה הצעת חוק שעליה אנו מצביעים היום.
| באופן פורמלי, מטרת הצעת חוק היא לסייע בגיבוש מדיניות שתמנע הרעה במצב הטבע והמגוון הביולוגי ולהביא לשיפורו. האסטרטגיה הכללית לקידום מטרה זו, היא מתן מעמד סטטוטורי לאותו דו״ח מצב הטבע בכדי להבטיח מודעות שלטונית וציבורית משמעותית למצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל. השר להגנת הסביבה יציג לממשלה ולכנסת בזמן אמת את אותן המגמות העיקריות בטבע והאיומים המשפיעים עליו. תוקם ועדה מדעית שתמליץ על תכנית ניטור לאומי, תבחר את רשימת המינים לניטור, תציג את החלוקה ליחידות הגיאוגרפיות וכן הלאה. הדו״ח הסטטוטורי בהצעת החוק יכלול גם מדיניות רצויה ויעדים, ובמידה של הרעה משמעותית פתאומית יתריע. באותם ימים העברתי את הצעת החוק לח״כ יעל כהן פראן.הצעת החוק אמנם הוגשה, אך לא עלה בידה לקדם אותה. ואז ההצעה עברה לחברתי, מיקי חיימוביץ. אך גם מיקי לא הצליחה לקדם אותה. לכן, אני מאד מעריך את החלטת ועדת השרים לחקיקה של ממשלת השינוי לאשר את החוק לקריאה טרומית. ההחלטה עולה בקנה אחד עם מחויבות הממשלה ליעדים סביבתיים שאפתניים בתחומים רבים. אני מבקש להודות גם לשרה תמר זנדברג על תמיכתה ולשאר נציגי משרדי הממשלה אשר גילו גמישות במהלך השבוע האחרון. בעיקר אני מבקש להודות לחבריי בצוות ובסיעת כחול לבן, על העצות הטובות והגיבוי במהלך התהליך. לפני ארבעה ימים, בשבת, קראנו את ״פרשת נח״. נזכרנו שוב כיצד אדם, גם כאשר הוא פועל לבדו, מסוגל להציל את כלל היצורים על פני כדור הארץ. בשנים האחרונות תיבת נח הפכה לסמל בכל העולם, לא רק למחויבות של בורא העולם לשימור הבריאה שלו. אלא גם ליכולת שלנו, בדור הזה, להיות שותפים לאותה משימה קדושה. למעשה, זאת גם חובתנו. במהלך הפרשה, אלוהים מבטיח שלֹא ליקַלֵּל עוֹד אֶת-הָאֲדָמָה. מאז הוא גם מקיים. דא עקא – אנו, בני האדם, לכאורה ממשיכי דרכו של נח, אינם עושים את חלקנו באותה ברית שנכרתה לאחר המבול, לשמור על החי והצומח. חברות וחברי הכנסת. הסופר דנטה כתב לפני שבע מאות שנה, שהמקומות החמים ביותר בגיהינום שמורים לאנשים המעדיפים בזמן משבר לשבת בחיבוק ידיים. הצבעה בעד החוק הזה היא אמירה – אמירה שאנחנו איננו אדישים ואיננו שאננים. אלף שנה לפני דנטה, חז״ל קבעו כלל ידוע: ״לא עליך המלאכה לגמור, אך לא אתה בן חורין להיבטל ממנה.״ תיעוד ומעקב אחר החי והצומח בישראל באופן שיטתי ומדויק ופרסום הממצאים – בוודאי אינו מבטיח שנציל את הטבע היקר והמאוים שלנו. אבל הוא בהחלט צעד ראשוני וחיוני שאסור להיבטל ממנו. אני מבקש מכם, חברות וחברי הכנסת להצביע בעד החוק המבטיח שבמשמרת שלנו – מדינת ישראל אכן תעשה מאמץ עליון להבין מהו מצב הטבע בגבולותיה, ואף תכנס מומחים שימליצו כיצד ניתן להבריא אותו. זה המעט שנוכל לעשות למען היצורים שאיתם אנו חולקים את הארץ הטובה הזאת. |
