נאום בכורה

כבוד היו״ר, חברות וחברי הכנסת:

היום אני מבקש להציג בפניכם שאלה אחת: האם הכנסת הזאת תגלה את האומץ הנחוץ כדי לשנות את מסלולה של מדינת ישראל ממשבר סביבתי אל קיימות והרמוניה עם הסביבה? 

עליתי לישראל לפני ארבעים שנה. אני מגיע ממשפחה מעורבת אידיאולוגית: אימי, ד״ר יונינה רוזנטל, גדלה במשפחה עם שורשים עמוקים בתנועה הציונית-הרוויזיוניסטית, שהאמינה ב-חירות ובקיר הברזל. למשפחת אבי, ד״ר דוד טל, השקפת עולם סוציאליסטית, שדגלה בשוויון הזדמנויות. אבי, היה גם כימאי, שבמהלך נעוריי, עמד בראש מעבדה שעסקה בניטור זיהומים בארה״ב. ממנו למדתי שרק שוטה קובע מדיניות  מבלי להתייעץ עם אנשי מדע.

עם כוחות פוליטיים קוטביים ומנוגדים כאלה, זה לא מפתיע שאני נמצא במפלגת כחול לבן. מתאים לי להיות באמצע המפה הפוליטית, מרחק נגיעה מהימין ומן השמאל. אין לי ספק, שכאשר מנתחים את האתגרים האמיתיים של מדינת ישראל, החלוקה הפוליטית הזו פחות ופחות רלוונטית: כולנו שותפים לאותה שאיפה לחיים במדינה עם אוויר נקי, מים צלולים, מערכות אקולוגיות מתפקדות, ונוף מרהיב, פתוח ונקי.

כשהגעתי לישראל בגיל 17, היה לי ברור כי הצלחת מדינת ישראל במשימה האקולוגית הזו הייתה חלקית בלבד. מצעדי הכובשים שעברו כאן במשך אלפיים שנה לא עשו טוב לנוף ולחורש המקומי. היערות המקומיים נעלמו כמעט לחלוטין. צילומי האוויר מגלים שקרוב ל-97 אחוז מן החורש הטבעי פשוט נמחק.

לשמחתנו, היום, אחרי היעדרות ממושכת, עצי היער שוב מרעננים ומעניקים שפע של שירותים אקולוגיים לציבור. פעילות נחושה של רשות הטבע והגנים מביאה להשבתם של בעלי חיים רבים שעמדו להיעלם מארצנו. החקלאות הישראלית המפליאה פורחת באזורים צחיחים שסבלו מסחיפת קרקע קיצונית. לאחרונה, ההתפלה מספקת מי שתייה מצוינים ואמינים. 

אבל, כשעליתי ארצה ראיתי בעיקר מציאות אחרת. תוך 33 יום התגייסתי כחייל בודד לצה״ל.  במאמר מוסגר, אציין, כי היה לי אז מפקד פלוגה צעיר, שמאד הערצתי, שעזר לי לעבור את מסלול האימונים המפרך של הצנחנים. לימים המ״פ הצעיר והמרשים, יהפוך ליושב ראש מפלגה. זה הזמן להגיד תודה לבני גנץ, שמבין את חשיבות הגנת הסביבה ונתן בי אמון, פעמיים.

כחייל הסתובבתי עם היחידה שלי מדן ועד אילת. נדהמתי לגלות את מצב הסביבה בישראל באותם הימים. נחלים מזוהמים, ביוב ללא טיפול. זיהום אוויר שגרם לשיעור סרטן וחולי אסטמה מזעזע. הזפת בחופי ישראל היתה בבחינת מגפה. מיחזור באותם ימים לא היה מושג מוכר. ומרבדים של פסולת בכל פינה.

חשבתי לעצמי שזה לא הגיוני שאזרחי ישראל מקדישים את השנים היפות בחייהם להגנה על הארץ כאשר באותה העת, המדינה לא שומרת על סביבתה. חברי, יוסף תמיר זכרו לברכה, חבר הכנסת הירוק הראשון בישראל, נהג לומר: “אנו מקריבים את מיטב בנינו להגנת ארצנו – שאותה אנו מחריבים במו ידינו.” 

מיד היה לי ברור שיש כאן אתגר לאומי ושאני מצטרף למשימה היסטורית ייחודית – לצד תקומה לאומית, שיקום אקולוגי של ארץ מובטחת, אך גם פצועה. מאז, אני מוצא את עצמי בחזיתות שונות של המאבק על ישראל יפה ובריאה.

אחרי השלמת מספר תארים אקדמיים נוספים, התחתנתי. יחד עם רובין אשתי המדהימה, זכינו במיקה, הדס וזואי. בזכותן יש לי את ההשראה ואת התמיכה להיאבק ולהתמיד.   

 

התחלתי לעבוד. הקמתי את ארגון ״אדם טבע ודין״. סברתי אז שמערכת משפט עצמאית, אקטיביסטית ומקצועית היא הערובה הטובה ביותר להבטחת סביבה נאותה לאזרחי ישראל. במבחן התוצאה, אחרי שלושים שנות פעילות ושורת הישגים, אין לי ספק בכך. 

 

היינו אז חבורה של עורכי דין ואנשי מדע צעירים. לרובנו עוד לא מלאו שלושים. הגשנו עשרות תביעות נגד כל מה שזז ומזהם: נגד פליטות המפעלים, שאננות משרדי הממשלה וקוצר הראיה במוסדות התכנון. כתבנו גם חוקים סביבתיים מרכזיים. אני שמח שעשרים שנה אחרי שעברתי הלאה, עמותת ״אדם טבע ודין״ ממשיכה לעשות חיל ולמזער נזקים.  

 

ובכל זאת, יש עוד מקומות בישראל שבהם תנאי הסביבה אינם סבירים, למשל בפריפריה ובישובים ערביים רבים, שאינם נהנים מן התשתיות והתקציבים הדרושים. ישראל בריאה ונקיה יותר כתוצאה מהתושייה של ארגוני הסביבה הנפלאים שלנו, ועבודת המשרד להגנת הסביבה. אך אתגרים רבים לפנינו.

היום אנחנו כבר מבינים שהאתגרים הסביבתיים שלנו הם חלק ממשבר גלובלי. שינוי האקלים אינו דאגה מופשטת ורחוקה, אלא מציאות קיימת ומאיימת. אנחנו עדים לאירועי גשם קיצוניים ושיטפונות, שריפות תכופות, בצורות, וימים חמים מאד בישראל. 

בעולם מזמן הפנימו שאנו הדור הראשון להרגיש את התחממות כדור הארץ, והאחרון שיוכל לעשות משהו למנוע אותו. לא ניתן יהיה לתקן את המחדלים שלנו.

למרבה הצער, תגובת ממשלות ישראל לדורותיהן למשבר האקלים הייתה מאכזבת. בזמן שכל המדינות המפותחות פעלו להפחית באופן משמעותי את פליטות גזי החממה, ישראל התחמקה מצמצום והבטיחה רק לצמצם פליטות לנפש. התחייבות שמשמעותה דה פקטו היא הגדלת הפליטות באופן מתמשך. למרות שמדעני האקלים מסבירים שיש לנו בקושי עשר שנים להפחית באופן דרמטי את פליטות גזי החממה כדי למנוע כאוס אקלימי. 

את האטמוספירה שלנו לא כל כך מעניין תירוצים וניסוחים על פליטות לנפש. כדור הארץ פשוט ממשיך להתחמם. מדינות העולם נכנסות מתחת לאלונקה כדי להביא את האנושות למקום בטוח יותר. עד עכשיו מדינת ישראל נתנה לעצמה הנחות במאמץ. אנחנו חייבים להיות חלק מהפתרון הבינלאומי. אפשר עדיין לשמש אור לגויים, אור שנדלק כולו מאנרגיה מתחדשת!

בנובמבר הקרוב, מדינות העולם יתכנסו שוב בסקוטלנד בכדי לעדכן את תוכניות הפעולה הלאומיות שלהן ולהחמיר בהפחתת הפליטות. חברות וחברים זוהי שעת רצון: יש לנו הזדמנות לשנות כיוון. אני מאד גאה להיות חלק מהקואליציה הראשונה, אשר קבעה בקווי היסוד שלה חקיקת חוק אקלים.      

כאן בכנסת, נצטרך להבטיח שחוק האקלים הישראלי יהיה רציני, עם מס פחמן על מוצרים ושירותים הפוגעים בסביבה, תוך הגנה על השכבות החלשות. בכל העולם, חוקים כאלה מתחילים לשנות את המשוואה הכלכלית של פעילות מזהמת. עכשיו תורנו.

משבר האקלים מזכיר לנו שאסור לעסוק בתסמינים בלבד. גורמי המחלה האקולוגית בישראל אינם מקבלים התייחסות ראויה, מה כל שכן טיפול שורש. 

יש הרבה גורמים מאחורי המשבר הסביבתי שלנו בישראל: חמדנות, חיפזון, בורות, קוצר ראייה. בשנים האחרונות מחקרים מדעיים מאשרים שצפיפות האוכלוסין היא גם גורם משמעותי.

כשמדינת ישראל יצאה לדרך חיו בה מיליון אנשים. בשנת 1960, כשנולדתי, שני מיליון בלבד. והאוכלוסייה המשיכה לגדול עד שהיא הגיעה ל-9.3 מיליון בני אדם היום.

גידול דמוגרפי היה הגיוני ואף הכרחי בזמן שישראל הייתה מדינה דלת אוכלוסין, בטח בימים אחרי השואה, שבה אחד מכל שלושה יהודים בעולם נרצח.

אך היום, תודה לאל, מדינת ישראל נמצאת במקום אחר. חלק מכם בוודאי שמתם לב שכבר בפועל, ישראל היא הצפופה ביותר בקרב המדינות המפותחות. לפי התחזיות של מומחים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוך 35 שנים, האוכלוסייה אמורה להכפיל את עצמה שוב פעם. יהיו כאן קרוב ל-20 מיליון תושבים.

כבר היום אנו רואים שאיכות החיים של כולנו נפגעת. פקקי התנועה, צפיפות בבתי ספר, בבתי חולים, עליה במחירי הדיור, פליטות מזהמים ואובדן השטחים הפתוחים – כולם תוצאה של אותה תופעה דמוגרפית.

כושר נשיאה איננו מושג חדש. למעשה התיעוד הראשון של התופעה מופיע בספר בראשית.  מריבת רועי אברהם ורועי לוט המחישה את מגבלות ארץ ישראל הקטנה, כאשר ריבוי הצאן והבקר עלה על שטחי המרעה. הרי רק כלכלן יכול להאמין שאפשר לצמוח באופן אין סופי  במערכת אקולוגית סגורה. אברהם אבינו כמובן סבר אחרת.

אפשר כמובן להתעלם מן המשמעות של 18 מיליון אנשים ב-2050. אבל אף ישראלי לא יוכל להתעלם מן התוצאה של התעלמות הזו. אני קורא לכנסת הזאת להתחיל להתייחס לאתגרי הצפיפות ברצינות, לחשוב על יציבות לצד היערכות. ויפה שעה אחת קודם.

ברור כי מדובר בסוגיה מורכבת וטעונה. אבל הציבור בחר בנו כדי להתמודד עם אתגרים וסוגיות קשות. כנבחרי ציבור יש לכולנו את האחריות להיות נאמנים לאמת, ולדאוג לעתיד מדינת ישראל ואזרחיה.

אנו חברי הכנסת ומשרדי הממשלה חייבים לקדם תהליך של תכנון ארוך טווח בשלל תחומי החיים המושפעים מהצפיפות הגוברת. אם נפעל עכשיו, אפשר להציל הרבה.

לצורך כך, אני מתכוון לקדם חקיקה במגוון רחב של תחומים שנוגעים לכל אחת ואחד מאיתנו: חוק אקלים, הוצאת התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה, חוק יער מודרני שיחליף את הפקודה הישנה החוגגת השנה 100 שנה, שמירה על השטחים הפתוחים, הגנה על המגוון הביולוגי והמסדרונות האקולוגיים, הגנה על אתרי טבע עירוני, תיקון לחוק החופים שמחכה שנים לאימוץ, זכויות בעלי חיים, עידוד תחבורה מקיימת, רגולציה על כריתת עצים והבטחת מימון לארגוני סביבה באמצעות הקרן לשמירת הניקיון.

אלה רק חלק מהנושאים שאני מתכוון לקדם. אני מזמין אתכם להיות שותפים. 

חברות וחברי הכנסת: כאשר אני מסתכל על המליאה עכשיו, אני רואה את הפסיפס האנושי העשיר ואת מגוון הדעות בישראל. ובכל זאת, אני גם מאמין שישנו ערך אחד שהוא יקר לכולנו – אולי הערך היחיד שמאחד אותנו: אהבת הארץ, והרצון שלנו כחברי כנסת להשאיר אותה במצב טוב יותר לדורות הבאים. אני גם מאמין שמדובר ברצון אוניברסלי, הקיימות יכולה לשמש בסיס להידברות ושיתוף פעולה גם עם שכנינו.

אני מבקש לסיים עם האזהרה של הפייטן הפוליטי ס׳ יזהר, –  הרי הוא חבר הכנסת יזהר סמילנסקי. הוא התייחס על דוכן זה לאתגרים אלה כבר בשנת 1962:

״ארץ מכוערת תוליד אנשים מכוערים… ארץ נושבת בלי פרחי בר– מחנק בה .ארץ שאין בה משב־רוח פתוח, בלתי מופרע, תהיה מלון ולא מולדת.״

מילותיו ממשיכות להדהד היום יותר מתמיד. חברות וחברים, מה שלא נעשה היום – לא נוכל לעשות מחר. אסור לנו לפספס את הרכבת. אם המדענים של האו״ם אומרים שיש לנו עשר שנים בלבד לייצב את גזי החממה באטמוספרה של כדור הארץ – אני סבור שיש לנו עוד פחות להגן על בתי הגידול והנוף של ישראל.  בשנים הקרובות, בואו נשים את הוויכוחים הפוליטיים הלגיטימיים שלנו בצד, ונפעל כדי לשמור על סביבתנו. בואו נעשה לטובת עתיד ילדינו. הרי אין עבירה נפשעת יותר מגניבה מילדים. 

המגמות הן קשות. אבל מגמה איננה גזירת גורל. בידינו ההזדמנות והאחריות להחזיר את ההרמוניה בין כל אזרחי ישראל לבין ארץ ישראל, האזור והפלנטה היחידה שאי פעם נכיר.

מתחם יער כרמית

מתחם המגורים “כרמית” ימוקם על שטח בגודל 95 דונם, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל. ‏‏93% משטחי התוכנית הם בבעלות פרטית, והשאר בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה ‏שינוי ייעוד מציבורי וחקלאות למגורים והקמה של 1,000 יחידות דיור במגדלים בני 12, 14 ו-21 קומות, ‏שימוקמו על צלע ההר.  התוכנית כוללת גם הקמת בתי ספר, מועדון נוער ובית כנסת. סגן ראש העיר ‏ירושלים, מסביר כי יש לבטל את התוכנית: “זה שטח טבע עירוני. אין הרבה כאלה בירושלים. צריך ‏לשמור על השטח הזה ירוק ולמבני ציבור. כי מעבר לכל המגדלים, צריך שלאנשים יהי גם קצת טבע ‏במרחק הליכה. זאת איכות חיים. סיבה העיקרית היא הכפר עין כרם. אין מחלוקת שיש למקום חשיבות ‏אדירה למקום, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. זו לא חוכמה לשמור על ליבת הכפר עין כרם ולהקיף ‏אותו במגדלים, מפלצות בטון. צריך אזור חיץ. היה עולה על דעתו של מישהו להקיף את חומת העיר ‏העתיקה עם מגדלים? יש לך נכס ברמה עולמית ואתה הורס אותו. הדורות לא יסלחו לנו אם לא נמנע ‏את התוכנית הזאת.”‏

גבעת האירוסים בחוף פולג

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

עמק השלום

מאבק בנוגע לרצונה של עיריית יקנעם לקיים שינוי בגבולתיה עם המועצה האזורית מגידו ולהתרחב על חשבון השטחים הפתוחים הסבובים אותה. פיתוח זה יביא לפגיעה משמעותית במגוון הביולוגי באזור וכן יביא להפרה של נחל השופט הסמוך לה. לשטחים אלו ערך אקולוגי ותרבותי רב ובנייה עליהם תהיה לא פחות מבכייה לדורות.

מפגעי אסבסט בנהריה ובגליל המערבי

מפעל שפעל בעיר עד לפני כשלושים שנים גרם לפיזור אסבסט ברחבי נהריה והגליל המערבי ובכך הביא לתחלואה במחלות קשות בקרב תושבי האזור. על אף שבהובלת המשרד להגנת הסיבה נעשו עבודות פינוי, תושבי האזור עדיין חוששים מהימצאותו של החומר הרעיל וקוראים להרחבת פעילות הפינוי.

התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה.

גרנות הגליל

מאבק נגד תוכנית להרחיב את היישוב באופן שיביא לכריתת כמות משמעותית של עצים. הוגש כתב תביעה נגד התוכנית.

מפרץ חיפה

במפרץ חיפה פועלים כמה מהמפעלים המזהמים בישראל וכתוצאה מכך, בקרב תושבי האזור נפוצה התחלואה במחלות נשימתיות שונות . זה שנים רבות שמתקיים מאבק להוצאת המפעלים מהמפרץ.

פורסמה החלטת ממשלה המורה על פינוי המפרץ עד 2030.

רשות נחל הקישון

מאבק למען קיום תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית להקמת מרכזים לוגיסטיים של נמלי ישראל בשטח שיועד להוות חלק מהפארק הלאומי קישון. הקמת המרכזים עתידה להזיק במערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו וכן לפגוע בזכות השימוש בו.

נחל סעדיה

מאבק במטרה לשקם את הנחל לאחר שנים רבות של הזנחה והזיהום.

התבצע סיור מטעם לשכתו של ח”כ טל באזור. שיקום הנחל ישולב בהחלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה

נאעורה - מאבק 2020

עקב מקרים רבים של תחלואה בסרטן בקרב תושבי הכפר, מתקיים מאבק בכדי למנוע בנייה של קו מתח גבוה נוסף בסמוך לכפר וכן להזיז את התשתית הקיימת.

נחל תנינים

מאבק נגד הקמת כביש ושכונה בצפון בנימינה, על פשט ההצפה, שצפויה לסכן את הנחל ואת המגוון הביולוגי הייחודי שלו.

התקיים סיור באזור וכן שני דיונים בוועדה לפניות הציבור. דיון מעקב צפוי להתקיים. 

יער מענית

תיאור: מאבק נגד סלילת כביש לעיר חריש שמסכן את היער הסמוך.

התקיים סיור באזור וכרגע נבחנות חלופות לתוכנית.

מבנה לא חוקי בחוף בלו ריי

מאבק לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי וחוסם את קו החוף מהציבור.

הוגשה שאילתה בנושא.

רכס לבן

תכנית “רכס לבן א'”, המקודמת במוסדות התכנון, מתפרסת על-פני כ־1,045 דונם, והיא כוללת הקמת ‏שכונת מגורים ובה כ5,000 יחידות דיור.‏

תכנית אלטרנטיבית בשם “הבשורה בלבן”, אותה מקדם ראש העיר משה ליאון, מתפרסת על-פני כ- 500 ‏דונם, אך מספר יחידות הדיור בה דוקא גבוה יותר, ועומד על כ-6,000 בשל בניית מגדלים בגובה של כ־20 ‏קומות. ‏

תנועת “מצילים את הרי ירושלים” מתנגדת לשתי התכניות. התכנית הראשונה מתפרסת על-פני שטח ‏עצום, ובצורת התכנון שלה מהווה סיפתח לבניית שכונות נוספות (שכונות שכבר שורטטו בשם רכס לבן ‏ב’ ו-ג’). תכנית “הבשורה בלבן” הינה מצומצת יותר מבחינת פריסה בשטח אך אינה כוללת הגנה ארוכת ‏תווך על השטחים הפתוחים שסביבה.‏

כוכב יאיר - מסדרון אקולוגי

מאבק נגד התוכנית להרחיב את המועצה על חשבון המסדרון האקולוגי המתקיים באזור.

אקו-פארק גלילות

מאבק נגד החלטה על אזור הפארק כמתחם מועדף לדיור.

כרגע הוחלט על הקפאת התוכנית.

עמק הצבאים - כביש 3 וכביש 4431

מאבק נגד סלילת כביש ממודיעין עילית למודיעין-מכבים-רעות שיחתוך את היער ויסכן את המסדרון האקולוגי הנמצא בו.

מצפה נפתוח

מאבק מול בנייה על השטח הפתוח הנמצא סמוך לשכונת רמות בירושלים.

הרי ירושלים - הפרדה מפלסית בסמוך למושב אורה

מאבק כנגד פיתוח של המתחם הסמוך לכנסת, סמוך לשכונת ארנונה וארמון הנציב, באופן שעלול להביא לכריתה של מאות עצים ולסכן את בעלי החיים באזור.

סטאטוס

שדה בריר

מאבק נגד הקמת מכרה פוספטים שפעילותו תביא לנזקים סביבתיים ולפגיעה בתושבי ערד.
תכנית המתאר מותנית בסקר השפעות בריאותיות ייעודי, השרה שקד העריכה כי שדה בריר יוחרג מהתמ״א.

פצלי שמן בערבה

מאבק נגד הקמת מפעל לפצלי שמן שמסכן את המערכת האקלוגית ואת בריאות תושבי האזור.

התקיימה פגישה עם שרת האנרגיה, בה הצהירה כי לא תתן רשיונות חדשים לחיפושי נפט בערבה.

מחצבת אשרת

מאבק למיתון המפגעים השונים שמקורם ממחצבת אשרת שבגליל המערבי.

קו צינור אילת-אשקלון

מאבק נגד קיום עסקה בין קצא”א לחברה מהאמיריות שמסגרתו יתחבר צינור גז לחוף באילת וכתוצאה מכך, יסכן את המגוון הביולוגי הנדיר באזור.

שחרות

מאבק נגד הקמת מלון בסמוך ליישוב שחרות שתגרום לפגיעה סביבתית משמעותית.

הוגשו פניות רישמיות בנושא.

eroihegopriheprotperotgnpeo

ds sdg ertge tr gertg terge rtergetr etrger