תכנית שינוע הנפט קצא״א

צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת,

היום הוא היום הבינלאומי לשמירת הטבע, מועד סימבולי לדבר על הסכנה האדירה שתוכנית שינוע הנפט של קצא”א תביא על הטבע הישראלי.

במשך עשור הייתי תושב הערבה.  שם הכרתי מקרוב את שמורת עין עברונה.  שמורה, עם הריכוז הגדול בארץ של עצי שיטה ומערכת אקולוגית שלמה סביב להם. בערבה מתייחס לשמורה כ״שונית האלמוגים היבשתי״ של המדבר. 

בדצמבר 2014, המערכת העדינה הזאת ספגה מכה קשה ביותר כאשר 5000  קוב נפט גולמי זרם מהצינור של קצ״א ישר אל שטח השמורה עקב רשלנות החברה. הנזק היה משמעותי ובמידה רבה בלתי הפיך. ריכוז העצים כבר לא יחזור למה שהיה. אוכלוסיית הצבאים ובעלי החיים האחרים התדלדלו.  מדובר באירוע זיהום נפט הגדול בתולדות המדינה.

אני הגעתי לשטח תוך 24 שעות מן הדליפה. אני עוסק באיכות הסביבה במשך 40 שנה. מעולם לא ראיתי חורבן אקולוגי כזה. המקום הנפלא בו טיילו ושיחקו הבנות שלי הפך להיות שטח סגור בגלל הסיכון לחשיפת זיהום רעיל. לכן החלטתי להצטרף לאותם אנשי ציבור שהגישו תביעה ייצוגית שהביאה לתשלום של 100 מיליון שקלים פיצוים עבור הנזק.  במהלך המשפט חברת קצא״א לא הביעה חרטה והתייחסה לתשלום כחלק טבעי של ניהול עסקי נפט. ביום הבינלאומי לשמירת הטבע, חשוב שנזכור את החורבן האקולוגי בעין עברונה והשאננות של קצא״א. 

חבריי חברי הכנסת- אין אנו יודעים מה כולל ההסכם החדש של קצ״א. אך, בהחלט אפשר להניח שאם מדינת ישראל תהפוך לתחנת דלקים פסוליים ענקית – זו תהיה בכייה לדורות. 

מדובר בהסכם אנכרוניסטי. ההיסטוריה האנרגטית של העולם צועדת קדימה.  עידן הדלקים הפוסיליים הולכת ונגמרת.  אנרגיה מתחדשת היא נקיה יותר, זולה יותר ואיננה מבוססת על משאב מתכלה.  למה לנו להשקיע במשק האנרגיה של העבר.

היות ואנו חוגגים היום את היום לשמירת הטבע, אני מבקש להזכיר את הרקורד הסביבתי הפושע של חברת קצ״א.  כל כך מהר שכחנו את אסונות הנפט שקרו בישראל על ידי קצאא עצמה? את חמישה מיליון הליטרים שזרמו לנחל עברונה וגרמו לאסון אקלוגי ב- 2014? את מאות אלפי הליטרים שזיהמו את נחל צין ב-2011? או את דליפות הנפט התכופות של קצאא בשנות השבעים ושמונים- מהם שוניות האלמוגים לא התאוששו עד היום. אני אגיד את זה עוד פעם- עד היום- 40 שנה אחרי!

זאת ועוד. מי שחוקר את האסונות הסביבתיים מסביב לעולם יודע שאין דבר כזה פעילות נפט ללא תקלות. אין! אפילו על פי סקר הסיכומים של קצאא עצמה (!) הערכת-חסר אופטימית אותה דחה המשרד להגנת הסביבה, אם יופעל הקו ברציפות, נקבל לפחות דליפה אחת או שתיים, בנגב או בים כל שנתיים. לכל תקלה קטנה כזו יש משמעויות הרסניות ענקיות לטבע, ופוטנציאל של פגיעה חמורה במשאבי המים, לתיירות וכאמור – למערכת האקולוגית. 

מדינת ישראל השקיעה ומשקיעה סכומים רבים, מיליארדים של שקלים, בפיתוח תשתיות תיירות באילת לרבות הקמת שדה תעופה רמון. כל ההשקעה הזו תהיה לשווא אם אילת תהפוך לנמל נפט ענק. אין בעולם נמל לפריקת נפט שממוקם במרחק קרוב כל כך – כ 300 מ’, משמורת טבע ימית נדירה. אין גם נמל שממוקם בקרבה שכזו לחוף רחצה תיירותי פעיל. 

כמו כן, גם מבלי להכיר את הפרטים, הסכם שינוע דלק מסוג זה לא יהווה חלק ממשק האנרגיה של מדינת ישראל, אלא מסחר נטו לטובת רווחי החברות השותפות. 

במקרה הטוב, הרווח למדינה מההסכם לא יכסה את הנזק שיגרם לאוצר המדינה מאובדן מיסים בשל ירידה בתיירות, שלא לדבר על הסכומים האדירים שיושקעו בשיקום. וכאמור, זאת שאלה האם תהיה אסון אקולוגי אלא מתי.

הסכם שינוע הנפט של קצאא הוא מתכון לאסון סביבתי, חברתי וכלכלי.   

אין דרך נכונה יותר לציין את היום הבינלאומי לשמירת הטבע מאשר לצאת נגד הסכם שעלול להביא לפגיעה קשה לחי ולצומח של ארץ ישראל ,וגם לתושבים היקרים שלה.

תודה רבה

אתר תאנים

אתר תשטיפי פסולת שמזהם מדי שנה את הכנרת, על אף שאין בו שימוש יותר. אפעל לסגירתו בהקדם האפשרי.

טורבינות רוח ברמת הגולן

קיימת תוכנית להקמת 34 טורבינות רוח באזור עמק הבכא שרמת הגולן. תושבי האזור העלו טענות בנוגע להשפעה הבריאותית הנגרמות במסגרת הפעלתן של טורבינות הכוללות פגיעה בבעלי הכנף, בחרקים וביונקים באזור.

מכון שמיר למחקר, הממוקם ברמת הגולן, החל בבחינת שלל ההשפעות הכלולות בהפעלת הטורבינות על הסביבה והחברה.

נאות חובב

קיים מעצב של היעדר פיקוח שיטתי נגד יצרני פסולת רעילה באתר הפסולת של נאות חובב, שרבים מהם התחמקים מלשלם את הדמי הטיפול הגבוה של האתר ומעדיפים לשפוך לוואדיות ולשטחים הפתוחים.
פסולת רעילה ומסוכנת היא הסיכון הסביבתי הגבוה והדחוף ביותר שנוצר בישראל באופן יום יומי. מתקן טיפול איכותי קיים. כעת יש לפעול ביתר שאת, במקצועיות ובנחישות נגד העבריינים כדי להבטיח שכל הפסולות המסוכנות בישראל יטופלו בצורה מיטבית, צעד שיהווה גם תמריץ לצמצום הכמות שתווצר

חוף אמנון

לאחרונה פורסמה תוכנית לבניית מלון על חוף אמנון שבכנרת. מלון זהישתרע על שטח של 60 דונם ובנייתו כרוכה בכריתה של לא פחות מ-256 עצים. כמו כן, ישנה תוכנית לייבש חלק מהשטח ולבנות מעגנה בשטח של 30 דונם לשימוש מסחרי.

השטח בכללותו הועבר בזמנו לסוכנות היהודית למטרת שימוש ערכי לטובת הציבור, ואיכשהו התגלגל ליזם פרטי ולתוכנית הנוכחית. התוכנית הזו לא סבירה, בטח ובטח כאשר חופי ישראל מצטמצמים ונעשים צפופים משנה לשנה. השתתפתי בדיון הקודם בוועדות התכנון בו העליתי לצד התושבים וארגוני הסביבה את הטענות נגד התוכנית, והוחלט לקיים דיון נוסף.

ליפתא

מאבק מול הוצאתה לפועל של תוכנית בנייה שתביא להחרבתם הסופית של שרידי הכפר. בסיור שהתקיים ביחד עם ראש עיריית ירושלים, השתכנע ראש העיר כי יש לשמר את האזור הייחודי ועל כן, החליט להקפיא את יישום התוכנית.

זיהום אוויר ביבנה

 

 

 

מזה זמן רב, תושבי שכונת נאות שמיר ביבנה הסמוכה לאזור התעשייה של אשדוד, מתלוננים על ריחות קשים, ומעידים על שלל תופעות וסימפטומים שחוזרים לעתים קרובות: ריח חריף, תחושת צריבה בעיניים, התקפי אסתמה בעיקר בקרב ילדים, סחרחורות, בחילות ועוד.
קריאה למשרד להגנת הסביבה לעיריית יבנה לבחון את תלונות התושבים ולהשתמש בסמכותם על מנת למנוע מפגעים אלה.
 

חוף הבונים

המאבק למניעת הרחבת שדה התעופה בחוף.

נחל אלכסנדר

שיקום הנחל ויצירת פתרונות לטיהור שפכים של כלל האוכלוסייה היושבת לגדות הנחל.

התחנה המרכזית החדשה בתל אביב

התחנה המרכזית מהווה זה שנים רבות מפגע סביבתי, תחבורתי וחברתי ומתקיימים מאבקים שונים לפינויה. באוקטובר 2021, הוחלט על סגירת התחנה עד 2023 והעברת מוספיה לאזורים שונים  בתל אביב. עם זאת, לקראת יישום ההחלטה עקב התנגדות של עיריית תל אביב להצבת אחד מהמסופים החליפיים, הוחלט לדחות את הפינוי לשנת 2026 לפחות. 

היתרי פליטה - מפעל נשר

מאבק נגד הארכת היתרי הפליטה, שאינם מתכתבים עם הפליטות בפועל של המפעל. זומן דיון בנושא שמטרתו לוודא כי מתקיימים המאמצים הנחוצים על מנת לשמור על בריאות התושבים.

גבעות מסך

מירוץ אופנעים “מינוס 400” שהתקיים באזור לפני כחודש גרם לנזק האקולוגי נרחב באזור.
התקיים דיון בנוגע לאם ראוי לעודד ספורט מסוג זה בישראל. התקיימה שיחה עם שר התרבות חילי טרופר ואנחנו נשב בקרוב כדי להפיק לקחים מהאירוע ולבדוק ייתכנות בנוגע לקיום הספורט בעתיד, באופן שישתלב בהרמוניה עם הסביבה ולא יפגע בה.

מתחם יער כרמית

מתחם המגורים “כרמית” ימוקם על שטח בגודל 95 דונם, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל. ‏‏93% משטחי התוכנית הם בבעלות פרטית, והשאר בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה ‏שינוי ייעוד מציבורי וחקלאות למגורים והקמה של 1,000 יחידות דיור במגדלים בני 12, 14 ו-21 קומות, ‏שימוקמו על צלע ההר.  התוכנית כוללת גם הקמת בתי ספר, מועדון נוער ובית כנסת. סגן ראש העיר ‏ירושלים, מסביר כי יש לבטל את התוכנית: “זה שטח טבע עירוני. אין הרבה כאלה בירושלים. צריך ‏לשמור על השטח הזה ירוק ולמבני ציבור. כי מעבר לכל המגדלים, צריך שלאנשים יהי גם קצת טבע ‏במרחק הליכה. זאת איכות חיים. סיבה העיקרית היא הכפר עין כרם. אין מחלוקת שיש למקום חשיבות ‏אדירה למקום, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. זו לא חוכמה לשמור על ליבת הכפר עין כרם ולהקיף ‏אותו במגדלים, מפלצות בטון. צריך אזור חיץ. היה עולה על דעתו של מישהו להקיף את חומת העיר ‏העתיקה עם מגדלים? יש לך נכס ברמה עולמית ואתה הורס אותו. הדורות לא יסלחו לנו אם לא נמנע ‏את התוכנית הזאת.”‏

רכס לבן

תכנית “רכס לבן א'”, המקודמת במוסדות התכנון, מתפרסת על-פני כ־1,045 דונם, והיא כוללת הקמת ‏שכונת מגורים ובה כ5,000 יחידות דיור.‏

תכנית אלטרנטיבית בשם “הבשורה בלבן”, אותה מקדם ראש העיר משה ליאון, מתפרסת על-פני כ- 500 ‏דונם, אך מספר יחידות הדיור בה דוקא גבוה יותר, ועומד על כ-6,000 בשל בניית מגדלים בגובה של כ־20 ‏קומות. ‏

תנועת “מצילים את הרי ירושלים” מתנגדת לשתי התכניות. התכנית הראשונה מתפרסת על-פני שטח ‏עצום, ובצורת התכנון שלה מהווה סיפתח לבניית שכונות נוספות (שכונות שכבר שורטטו בשם רכס לבן ‏ב’ ו-ג’). תכנית “הבשורה בלבן” הינה מצומצת יותר מבחינת פריסה בשטח אך אינה כוללת הגנה ארוכת ‏תווך על השטחים הפתוחים שסביבה.‏

שחרות

מאבק נגד הקמת מלון בסמוך ליישוב שחרות שתגרום לפגיעה סביבתית משמעותית.

הוגשו פניות רישמיות בנושא.

קו צינור אילת-אשקלון

מאבק נגד קיום עסקה בין קצא”א לחברה מהאמיריות שמסגרתו יתחבר צינור גז לחוף באילת וכתוצאה מכך, יסכן את המגוון הביולוגי הנדיר באזור.

מחצבת אשרת

מאבק למיתון המפגעים השונים שמקורם ממחצבת אשרת שבגליל המערבי.

פצלי שמן בערבה

מאבק נגד הקמת מפעל לפצלי שמן שמסכן את המערכת האקלוגית ואת בריאות תושבי האזור.

התקיימה פגישה עם שרת האנרגיה, בה הצהירה כי לא תתן רשיונות חדשים לחיפושי נפט בערבה.

שדה בריר

מאבק נגד הקמת מכרה פוספטים שפעילותו תביא לנזקים סביבתיים ולפגיעה בתושבי ערד.
תכנית המתאר מותנית בסקר השפעות בריאותיות ייעודי, השרה שקד העריכה כי שדה בריר יוחרג מהתמ״א.

הרי ירושלים - הפרדה מפלסית בסמוך למושב אורה

מאבק כנגד פיתוח של המתחם הסמוך לכנסת, סמוך לשכונת ארנונה וארמון הנציב, באופן שעלול להביא לכריתה של מאות עצים ולסכן את בעלי החיים באזור.

סטאטוס

מצפה נפתוח

מאבק מול בנייה על השטח הפתוח הנמצא סמוך לשכונת רמות בירושלים.

עמק הצבאים - כביש 3 וכביש 4431

מאבק נגד סלילת כביש ממודיעין עילית למודיעין-מכבים-רעות שיחתוך את היער ויסכן את המסדרון האקולוגי הנמצא בו.

אקו-פארק גלילות

מאבק נגד החלטה על אזור הפארק כמתחם מועדף לדיור.

כרגע הוחלט על הקפאת התוכנית.

כוכב יאיר - מסדרון אקולוגי

מאבק נגד התוכנית להרחיב את המועצה על חשבון המסדרון האקולוגי המתקיים באזור.

מבנה לא חוקי בחוף בלו ריי

מאבק לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי וחוסם את קו החוף מהציבור.

הוגשה שאילתה בנושא.

גבעת האירוסים בחוף פולג

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

יער מענית

תיאור: מאבק נגד סלילת כביש לעיר חריש שמסכן את היער הסמוך.

התקיים סיור באזור וכרגע נבחנות חלופות לתוכנית.

נחל תנינים

מאבק נגד הקמת כביש ושכונה בצפון בנימינה, על פשט ההצפה, שצפויה לסכן את הנחל ואת המגוון הביולוגי הייחודי שלו.

התקיים סיור באזור וכן שני דיונים בוועדה לפניות הציבור. דיון מעקב צפוי להתקיים. 

נאעורה - מאבק 2020

עקב מקרים רבים של תחלואה בסרטן בקרב תושבי הכפר, מתקיים מאבק בכדי למנוע בנייה של קו מתח גבוה נוסף בסמוך לכפר וכן להזיז את התשתית הקיימת.

נחל סעדיה

מאבק במטרה לשקם את הנחל לאחר שנים רבות של הזנחה והזיהום.

התבצע סיור מטעם לשכתו של ח”כ טל באזור. שיקום הנחל ישולב בהחלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה

רשות נחל הקישון

מאבק למען קיום תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית להקמת מרכזים לוגיסטיים של נמלי ישראל בשטח שיועד להוות חלק מהפארק הלאומי קישון. הקמת המרכזים עתידה להזיק במערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו וכן לפגוע בזכות השימוש בו.

מפרץ חיפה

במפרץ חיפה פועלים כמה מהמפעלים המזהמים בישראל וכתוצאה מכך, בקרב תושבי האזור נפוצה התחלואה במחלות נשימתיות שונות . זה שנים רבות שמתקיים מאבק להוצאת המפעלים מהמפרץ.

פורסמה החלטת ממשלה המורה על פינוי המפרץ עד 2030.

גרנות הגליל

מאבק נגד תוכנית להרחיב את היישוב באופן שיביא לכריתת כמות משמעותית של עצים. הוגש כתב תביעה נגד התוכנית.

מפגעי אסבסט בנהריה ובגליל המערבי

מפעל שפעל בעיר עד לפני כשלושים שנים גרם לפיזור אסבסט ברחבי נהריה והגליל המערבי ובכך הביא לתחלואה במחלות קשות בקרב תושבי האזור. על אף שבהובלת המשרד להגנת הסיבה נעשו עבודות פינוי, תושבי האזור עדיין חוששים מהימצאותו של החומר הרעיל וקוראים להרחבת פעילות הפינוי.

התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה.

עמק השלום

מאבק בנוגע לרצונה של עיריית יקנעם לקיים שינוי בגבולתיה עם המועצה האזורית מגידו ולהתרחב על חשבון השטחים הפתוחים הסבובים אותה. פיתוח זה יביא לפגיעה משמעותית במגוון הביולוגי באזור וכן יביא להפרה של נחל השופט הסמוך לה. לשטחים אלו ערך אקולוגי ותרבותי רב ובנייה עליהם תהיה לא פחות מבכייה לדורות.

eroihegopriheprotperotgnpeo

ds sdg ertge tr gertg terge rtergetr etrger