אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת,
היום הוא היום הבינלאומי לשמירת הטבע, מועד סימבולי לדבר על הסכנה האדירה שתוכנית שינוע הנפט של קצא”א תביא על הטבע הישראלי.
במשך עשור הייתי תושב הערבה. שם הכרתי מקרוב את שמורת עין עברונה. שמורה, עם הריכוז הגדול בארץ של עצי שיטה ומערכת אקולוגית שלמה סביב להם. בערבה מתייחס לשמורה כ״שונית האלמוגים היבשתי״ של המדבר.
בדצמבר 2014, המערכת העדינה הזאת ספגה מכה קשה ביותר כאשר 5000 קוב נפט גולמי זרם מהצינור של קצ״א ישר אל שטח השמורה עקב רשלנות החברה. הנזק היה משמעותי ובמידה רבה בלתי הפיך. ריכוז העצים כבר לא יחזור למה שהיה. אוכלוסיית הצבאים ובעלי החיים האחרים התדלדלו. מדובר באירוע זיהום נפט הגדול בתולדות המדינה.
אני הגעתי לשטח תוך 24 שעות מן הדליפה. אני עוסק באיכות הסביבה במשך 40 שנה. מעולם לא ראיתי חורבן אקולוגי כזה. המקום הנפלא בו טיילו ושיחקו הבנות שלי הפך להיות שטח סגור בגלל הסיכון לחשיפת זיהום רעיל. לכן החלטתי להצטרף לאותם אנשי ציבור שהגישו תביעה ייצוגית שהביאה לתשלום של 100 מיליון שקלים פיצוים עבור הנזק. במהלך המשפט חברת קצא״א לא הביעה חרטה והתייחסה לתשלום כחלק טבעי של ניהול עסקי נפט. ביום הבינלאומי לשמירת הטבע, חשוב שנזכור את החורבן האקולוגי בעין עברונה והשאננות של קצא״א.
חבריי חברי הכנסת- אין אנו יודעים מה כולל ההסכם החדש של קצ״א. אך, בהחלט אפשר להניח שאם מדינת ישראל תהפוך לתחנת דלקים פסוליים ענקית – זו תהיה בכייה לדורות.
מדובר בהסכם אנכרוניסטי. ההיסטוריה האנרגטית של העולם צועדת קדימה. עידן הדלקים הפוסיליים הולכת ונגמרת. אנרגיה מתחדשת היא נקיה יותר, זולה יותר ואיננה מבוססת על משאב מתכלה. למה לנו להשקיע במשק האנרגיה של העבר.
היות ואנו חוגגים היום את היום לשמירת הטבע, אני מבקש להזכיר את הרקורד הסביבתי הפושע של חברת קצ״א. כל כך מהר שכחנו את אסונות הנפט שקרו בישראל על ידי קצאא עצמה? את חמישה מיליון הליטרים שזרמו לנחל עברונה וגרמו לאסון אקלוגי ב- 2014? את מאות אלפי הליטרים שזיהמו את נחל צין ב-2011? או את דליפות הנפט התכופות של קצאא בשנות השבעים ושמונים- מהם שוניות האלמוגים לא התאוששו עד היום. אני אגיד את זה עוד פעם- עד היום- 40 שנה אחרי!
זאת ועוד. מי שחוקר את האסונות הסביבתיים מסביב לעולם יודע שאין דבר כזה פעילות נפט ללא תקלות. אין! אפילו על פי סקר הסיכומים של קצאא עצמה (!) הערכת-חסר אופטימית אותה דחה המשרד להגנת הסביבה, אם יופעל הקו ברציפות, נקבל לפחות דליפה אחת או שתיים, בנגב או בים כל שנתיים. לכל תקלה קטנה כזו יש משמעויות הרסניות ענקיות לטבע, ופוטנציאל של פגיעה חמורה במשאבי המים, לתיירות וכאמור – למערכת האקולוגית.
מדינת ישראל השקיעה ומשקיעה סכומים רבים, מיליארדים של שקלים, בפיתוח תשתיות תיירות באילת לרבות הקמת שדה תעופה רמון. כל ההשקעה הזו תהיה לשווא אם אילת תהפוך לנמל נפט ענק. אין בעולם נמל לפריקת נפט שממוקם במרחק קרוב כל כך – כ 300 מ’, משמורת טבע ימית נדירה. אין גם נמל שממוקם בקרבה שכזו לחוף רחצה תיירותי פעיל.
כמו כן, גם מבלי להכיר את הפרטים, הסכם שינוע דלק מסוג זה לא יהווה חלק ממשק האנרגיה של מדינת ישראל, אלא מסחר נטו לטובת רווחי החברות השותפות.
במקרה הטוב, הרווח למדינה מההסכם לא יכסה את הנזק שיגרם לאוצר המדינה מאובדן מיסים בשל ירידה בתיירות, שלא לדבר על הסכומים האדירים שיושקעו בשיקום. וכאמור, זאת שאלה האם תהיה אסון אקולוגי אלא מתי.
הסכם שינוע הנפט של קצאא הוא מתכון לאסון סביבתי, חברתי וכלכלי.
אין דרך נכונה יותר לציין את היום הבינלאומי לשמירת הטבע מאשר לצאת נגד הסכם שעלול להביא לפגיעה קשה לחי ולצומח של ארץ ישראל ,וגם לתושבים היקרים שלה.
תודה רבה
