תכנית שינוע הנפט קצא״א

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת,

היום הוא היום הבינלאומי לשמירת הטבע, מועד סימבולי לדבר על הסכנה האדירה שתוכנית שינוע הנפט של קצא”א תביא על הטבע הישראלי.

במשך עשור הייתי תושב הערבה.  שם הכרתי מקרוב את שמורת עין עברונה.  שמורה, עם הריכוז הגדול בארץ של עצי שיטה ומערכת אקולוגית שלמה סביב להם. בערבה מתייחס לשמורה כ״שונית האלמוגים היבשתי״ של המדבר. 

בדצמבר 2014, המערכת העדינה הזאת ספגה מכה קשה ביותר כאשר 5000  קוב נפט גולמי זרם מהצינור של קצ״א ישר אל שטח השמורה עקב רשלנות החברה. הנזק היה משמעותי ובמידה רבה בלתי הפיך. ריכוז העצים כבר לא יחזור למה שהיה. אוכלוסיית הצבאים ובעלי החיים האחרים התדלדלו.  מדובר באירוע זיהום נפט הגדול בתולדות המדינה.

אני הגעתי לשטח תוך 24 שעות מן הדליפה. אני עוסק באיכות הסביבה במשך 40 שנה. מעולם לא ראיתי חורבן אקולוגי כזה. המקום הנפלא בו טיילו ושיחקו הבנות שלי הפך להיות שטח סגור בגלל הסיכון לחשיפת זיהום רעיל. לכן החלטתי להצטרף לאותם אנשי ציבור שהגישו תביעה ייצוגית שהביאה לתשלום של 100 מיליון שקלים פיצוים עבור הנזק.  במהלך המשפט חברת קצא״א לא הביעה חרטה והתייחסה לתשלום כחלק טבעי של ניהול עסקי נפט. ביום הבינלאומי לשמירת הטבע, חשוב שנזכור את החורבן האקולוגי בעין עברונה והשאננות של קצא״א. 

חבריי חברי הכנסת- אין אנו יודעים מה כולל ההסכם החדש של קצ״א. אך, בהחלט אפשר להניח שאם מדינת ישראל תהפוך לתחנת דלקים פסוליים ענקית – זו תהיה בכייה לדורות. 

מדובר בהסכם אנכרוניסטי. ההיסטוריה האנרגטית של העולם צועדת קדימה.  עידן הדלקים הפוסיליים הולכת ונגמרת.  אנרגיה מתחדשת היא נקיה יותר, זולה יותר ואיננה מבוססת על משאב מתכלה.  למה לנו להשקיע במשק האנרגיה של העבר.

היות ואנו חוגגים היום את היום לשמירת הטבע, אני מבקש להזכיר את הרקורד הסביבתי הפושע של חברת קצ״א.  כל כך מהר שכחנו את אסונות הנפט שקרו בישראל על ידי קצאא עצמה? את חמישה מיליון הליטרים שזרמו לנחל עברונה וגרמו לאסון אקלוגי ב- 2014? את מאות אלפי הליטרים שזיהמו את נחל צין ב-2011? או את דליפות הנפט התכופות של קצאא בשנות השבעים ושמונים- מהם שוניות האלמוגים לא התאוששו עד היום. אני אגיד את זה עוד פעם- עד היום- 40 שנה אחרי!

זאת ועוד. מי שחוקר את האסונות הסביבתיים מסביב לעולם יודע שאין דבר כזה פעילות נפט ללא תקלות. אין! אפילו על פי סקר הסיכומים של קצאא עצמה (!) הערכת-חסר אופטימית אותה דחה המשרד להגנת הסביבה, אם יופעל הקו ברציפות, נקבל לפחות דליפה אחת או שתיים, בנגב או בים כל שנתיים. לכל תקלה קטנה כזו יש משמעויות הרסניות ענקיות לטבע, ופוטנציאל של פגיעה חמורה במשאבי המים, לתיירות וכאמור – למערכת האקולוגית. 

מדינת ישראל השקיעה ומשקיעה סכומים רבים, מיליארדים של שקלים, בפיתוח תשתיות תיירות באילת לרבות הקמת שדה תעופה רמון. כל ההשקעה הזו תהיה לשווא אם אילת תהפוך לנמל נפט ענק. אין בעולם נמל לפריקת נפט שממוקם במרחק קרוב כל כך – כ 300 מ’, משמורת טבע ימית נדירה. אין גם נמל שממוקם בקרבה שכזו לחוף רחצה תיירותי פעיל. 

כמו כן, גם מבלי להכיר את הפרטים, הסכם שינוע דלק מסוג זה לא יהווה חלק ממשק האנרגיה של מדינת ישראל, אלא מסחר נטו לטובת רווחי החברות השותפות. 

במקרה הטוב, הרווח למדינה מההסכם לא יכסה את הנזק שיגרם לאוצר המדינה מאובדן מיסים בשל ירידה בתיירות, שלא לדבר על הסכומים האדירים שיושקעו בשיקום. וכאמור, זאת שאלה האם תהיה אסון אקולוגי אלא מתי.

הסכם שינוע הנפט של קצאא הוא מתכון לאסון סביבתי, חברתי וכלכלי.   

אין דרך נכונה יותר לציין את היום הבינלאומי לשמירת הטבע מאשר לצאת נגד הסכם שעלול להביא לפגיעה קשה לחי ולצומח של ארץ ישראל ,וגם לתושבים היקרים שלה.

תודה רבה

מתחם יער כרמית

מתחם המגורים “כרמית” ימוקם על שטח בגודל 95 דונם, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל. ‏‏93% משטחי התוכנית הם בבעלות פרטית, והשאר בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה ‏שינוי ייעוד מציבורי וחקלאות למגורים והקמה של 1,000 יחידות דיור במגדלים בני 12, 14 ו-21 קומות, ‏שימוקמו על צלע ההר.  התוכנית כוללת גם הקמת בתי ספר, מועדון נוער ובית כנסת. סגן ראש העיר ‏ירושלים, מסביר כי יש לבטל את התוכנית: “זה שטח טבע עירוני. אין הרבה כאלה בירושלים. צריך ‏לשמור על השטח הזה ירוק ולמבני ציבור. כי מעבר לכל המגדלים, צריך שלאנשים יהי גם קצת טבע ‏במרחק הליכה. זאת איכות חיים. סיבה העיקרית היא הכפר עין כרם. אין מחלוקת שיש למקום חשיבות ‏אדירה למקום, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. זו לא חוכמה לשמור על ליבת הכפר עין כרם ולהקיף ‏אותו במגדלים, מפלצות בטון. צריך אזור חיץ. היה עולה על דעתו של מישהו להקיף את חומת העיר ‏העתיקה עם מגדלים? יש לך נכס ברמה עולמית ואתה הורס אותו. הדורות לא יסלחו לנו אם לא נמנע ‏את התוכנית הזאת.”‏

גבעת האירוסים בחוף פולג

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

עמק השלום

מאבק בנוגע לרצונה של עיריית יקנעם לקיים שינוי בגבולתיה עם המועצה האזורית מגידו ולהתרחב על חשבון השטחים הפתוחים הסבובים אותה. פיתוח זה יביא לפגיעה משמעותית במגוון הביולוגי באזור וכן יביא להפרה של נחל השופט הסמוך לה. לשטחים אלו ערך אקולוגי ותרבותי רב ובנייה עליהם תהיה לא פחות מבכייה לדורות.

מפגעי אסבסט בנהריה ובגליל המערבי

מפעל שפעל בעיר עד לפני כשלושים שנים גרם לפיזור אסבסט ברחבי נהריה והגליל המערבי ובכך הביא לתחלואה במחלות קשות בקרב תושבי האזור. על אף שבהובלת המשרד להגנת הסיבה נעשו עבודות פינוי, תושבי האזור עדיין חוששים מהימצאותו של החומר הרעיל וקוראים להרחבת פעילות הפינוי.

התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה.

גרנות הגליל

מאבק נגד תוכנית להרחיב את היישוב באופן שיביא לכריתת כמות משמעותית של עצים. הוגש כתב תביעה נגד התוכנית.

מפרץ חיפה

במפרץ חיפה פועלים כמה מהמפעלים המזהמים בישראל וכתוצאה מכך, בקרב תושבי האזור נפוצה התחלואה במחלות נשימתיות שונות . זה שנים רבות שמתקיים מאבק להוצאת המפעלים מהמפרץ.

פורסמה החלטת ממשלה המורה על פינוי המפרץ עד 2030.

רשות נחל הקישון

מאבק למען קיום תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית להקמת מרכזים לוגיסטיים של נמלי ישראל בשטח שיועד להוות חלק מהפארק הלאומי קישון. הקמת המרכזים עתידה להזיק במערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו וכן לפגוע בזכות השימוש בו.

נחל סעדיה

מאבק במטרה לשקם את הנחל לאחר שנים רבות של הזנחה והזיהום.

התבצע סיור מטעם לשכתו של ח”כ טל באזור. שיקום הנחל ישולב בהחלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה

נאעורה - מאבק 2020

עקב מקרים רבים של תחלואה בסרטן בקרב תושבי הכפר, מתקיים מאבק בכדי למנוע בנייה של קו מתח גבוה נוסף בסמוך לכפר וכן להזיז את התשתית הקיימת.

נחל תנינים

מאבק נגד הקמת כביש ושכונה בצפון בנימינה, על פשט ההצפה, שצפויה לסכן את הנחל ואת המגוון הביולוגי הייחודי שלו.

התקיים סיור באזור וכן שני דיונים בוועדה לפניות הציבור. דיון מעקב צפוי להתקיים. 

יער מענית

תיאור: מאבק נגד סלילת כביש לעיר חריש שמסכן את היער הסמוך.

התקיים סיור באזור וכרגע נבחנות חלופות לתוכנית.

מבנה לא חוקי בחוף בלו ריי

מאבק לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי וחוסם את קו החוף מהציבור.

הוגשה שאילתה בנושא.

רכס לבן

תכנית “רכס לבן א'”, המקודמת במוסדות התכנון, מתפרסת על-פני כ־1,045 דונם, והיא כוללת הקמת ‏שכונת מגורים ובה כ5,000 יחידות דיור.‏

תכנית אלטרנטיבית בשם “הבשורה בלבן”, אותה מקדם ראש העיר משה ליאון, מתפרסת על-פני כ- 500 ‏דונם, אך מספר יחידות הדיור בה דוקא גבוה יותר, ועומד על כ-6,000 בשל בניית מגדלים בגובה של כ־20 ‏קומות. ‏

תנועת “מצילים את הרי ירושלים” מתנגדת לשתי התכניות. התכנית הראשונה מתפרסת על-פני שטח ‏עצום, ובצורת התכנון שלה מהווה סיפתח לבניית שכונות נוספות (שכונות שכבר שורטטו בשם רכס לבן ‏ב’ ו-ג’). תכנית “הבשורה בלבן” הינה מצומצת יותר מבחינת פריסה בשטח אך אינה כוללת הגנה ארוכת ‏תווך על השטחים הפתוחים שסביבה.‏

כוכב יאיר - מסדרון אקולוגי

מאבק נגד התוכנית להרחיב את המועצה על חשבון המסדרון האקולוגי המתקיים באזור.

אקו-פארק גלילות

מאבק נגד החלטה על אזור הפארק כמתחם מועדף לדיור.

כרגע הוחלט על הקפאת התוכנית.

עמק הצבאים - כביש 3 וכביש 4431

מאבק נגד סלילת כביש ממודיעין עילית למודיעין-מכבים-רעות שיחתוך את היער ויסכן את המסדרון האקולוגי הנמצא בו.

מצפה נפתוח

מאבק מול בנייה על השטח הפתוח הנמצא סמוך לשכונת רמות בירושלים.

הרי ירושלים - הפרדה מפלסית בסמוך למושב אורה

מאבק כנגד פיתוח של המתחם הסמוך לכנסת, סמוך לשכונת ארנונה וארמון הנציב, באופן שעלול להביא לכריתה של מאות עצים ולסכן את בעלי החיים באזור.

סטאטוס

שדה בריר

מאבק נגד הקמת מכרה פוספטים שפעילותו תביא לנזקים סביבתיים ולפגיעה בתושבי ערד.
תכנית המתאר מותנית בסקר השפעות בריאותיות ייעודי, השרה שקד העריכה כי שדה בריר יוחרג מהתמ״א.

פצלי שמן בערבה

מאבק נגד הקמת מפעל לפצלי שמן שמסכן את המערכת האקלוגית ואת בריאות תושבי האזור.

התקיימה פגישה עם שרת האנרגיה, בה הצהירה כי לא תתן רשיונות חדשים לחיפושי נפט בערבה.

מחצבת אשרת

מאבק למיתון המפגעים השונים שמקורם ממחצבת אשרת שבגליל המערבי.

קו צינור אילת-אשקלון

מאבק נגד קיום עסקה בין קצא”א לחברה מהאמיריות שמסגרתו יתחבר צינור גז לחוף באילת וכתוצאה מכך, יסכן את המגוון הביולוגי הנדיר באזור.

שחרות

מאבק נגד הקמת מלון בסמוך ליישוב שחרות שתגרום לפגיעה סביבתית משמעותית.

הוגשו פניות רישמיות בנושא.

eroihegopriheprotperotgnpeo

ds sdg ertge tr gertg terge rtergetr etrger