לצפייה בשידור הישיבה, פרוטוקול וחומרי הרקע, נא ללחוץ כאן.
“השפעות האקלים על בריאות הציבור כוללות תחלואה, תמותה, גלי חום קיצוניים, התפרצות מחלות שמועברות על ידי חרקים וגם החמרה במצב הנפשי. בזמן שבעולם יש עלייה בממוצע של 1.2 מעלות, בישראל זה בערך 2 מעלות, לפחות באזור תל אביב. ואנחנו יודעים שהתופעות באזור המזרח התיכון הן קשות מאוד, רק צריך להסתכל על השכנים שלנו – בערים כמו קהיר ובגדד, ערים שבהן מזגן הופך להיות הבדל בין חיים למוות, להבין מה המשמעות של לעבור את רף ה-50 מעלות מידי שנה, החלטת הממשלה ביולי 2018 פירטה 378 פעולות נחוצות כדי להיערך לטובת שינויי האקלים. בפועל, לפי דוח מבקר המדינה, 16% בלבד מהצעדים התחילו להתקדם בכלל. מתוך 63 גופים ציבוריים, 84% דיווחו שאין להם תוכנית היערכות לסיכוני אקלים, ו-92% כלל לא נוקטים פעולה בהתאם. הוקמה מינהלת במשרד להגנת הסביבה: אבל המינהלת הזו לא תוקצבה בכלל ולא הוקצה לה כוח אדם”, (מתוך דברי הפתיחה של ח”כ טל).
הוועדה הביעה דאגה מההשלכות הבריאותיות של משבר האקלים. המשבר צפוי לפגוע בבריאות הציבור על כל שכבות האוכלוסייה, בפרט באוכלוסיות רגישות.
הוועדה מצאה כי לשלטון המקומי אין יכולת, סמכויות והתקציבים הדרושים להיערכות ביחס להיקף הסיכונים ובריאות הציבור.
הוועדה מצאה כי למרות ההתראות והדרישות החוזרות מן הכנסת ומבקר המדינה בהקשר של ההיערכות האקלימית בשנים האחרונות, בפועל כיום משרדי הממשלה נמצאים בשלבי היערכות ראשונים לבניית תוכנית.
הוועדה דרשה שבתוך ארבעה שבועות מיום דיון זה יוצגו תוכניות היערכות על ידי משרדי הממשלה, או לחילופין, לוחות זמנים או מצגות להצגת תוכניות אלו. על משרד הבריאות לדווח לוועדה תוך שלושה שבועות על התקדמותו באישור תוכנית עבודה תוך משרדית להיערכות למשבר האקלים.
הוועדה ביקשה ממשרד הפנים להתייחס לטענות שעלו בדיון בדבר הובלה, חשיבה אסטרטגית, תקצוב וסמכויות בנושא שינוי אקלים, ולנסח מסקנות כיצד לייעל את שיתוף הפעולה עם השלטון המקומי ומשרד הבריאות בתוך ארבעה שבועות.
הוועדה ביקשה ממשרד האוצר להציג בתוך שלושה שבועות את הסכומים והתקציבים שידרשו בשביל היערכות למשבר.
הוועדה קראה להיערכות למצבי קיצון מצד גורמי החירום, בכלל זה מצבי חירום של גלי חום קיצוניים, יובש והצפות.
