Status of Women

  1. In spite of some advances in the status of women, Israel is in need of significant improvement in a range of women’s issues.  If men do not rally zealously round the struggle against gender injustice, leaving these challenges that are only of interest women, we cannot expect meaningful progress.
  2. The violence directed against women in Israel is intolerable.  In addition to the many cases of murder, according to the Israeli police, hundreds of thousands of women suffer every day from violence within their family.  The solutions are well-known: more stringent enforcement and sentencing; increasing the network of support and shelters for battered women; and education for all ages.  Israel’s government has increased the funding for these areas – but it is still inadequate.  Recently, I drafted dozens of Knesset members from both the coalition and opposition to sign a position calling on the government to sign the Istanbul Convention, an international agreement that requires member states to combat violence against women.  I was delighted when the Minister of Justice and the Minister of Foreign Affairs decided to support this move – one that will offer a normative basis for interventions to that seek to promote expanded efforts to protect women from all forms of attack.
  3. Salary gaps due to gender differences in Israel are not going down: In 2021, for every shekel earned by Israeli men, women earned but 68 agurot.  The phenomenon has many causes, but it is impossible to ignore the existence of discrimination amongst many employers.  It is important to expand inspection capacity in this area and open new channels of communication for reporting cases of gender-based discrimination in order to contain the phenomenon.
  4. These disparities in income do not start with the entrance in the work force.  Rather, they begin with the education and socialization that Israeli boys and girls receive.  The Ministry of Education needs to ramp up its focus on gender equality as part of its training program. It is also important to bolster the support for girls that consider learning math and science tracks in high school and to continue the trend of opening expanded opportunities for young women to join combat units in the IDF.  Most of all, messages about equality of opportunity for all need to begin with early childhood education and continue through high school. 
  5. Family status law in Israel discriminate against women.  In many cases Rabbinical Courts exacerbate the situation. Existing laws should be changed to allow women access to secular Family Courts as a default, legal option in all procedures associated with personal status, child custody and alimony payments. Solutions need to be found to ameliorate the abuse faced by women whose husbands have disappeared or who refuse to grant them divorces. In a different context, appropriate representation of women on municipal Religious Councils should be mandated. In addition, although it is a sensitive topic, it is impossible to ignore the phenomenon of polygamy in Israel. Polygamy causes emotional damage to women and perpetuates their exploitation.   The vast majority of Muslim and Jewish Israelis oppose the practice of plural wives. It is also a violation of criminal law. Not long ago, a government commission published a wide range of recommendations for containing the phenomenon.  I have begun a series of efforts to promote implementation. The time has come.
  6. The exclusion of women from the public sphere has emerged as a highly-charged societal controversy. In my view there is no room for a public debate.  In an enlightened society, we cannot accept division of the public domain based on gender.  We cannot accept norms that relegate women to inferior places on buses, at concerts or other cultural events.  Experience has taught that “separate is not equal”.  Sanctions should be imposed against parties that insist on preventing women full access to the public sphere, a practice that runs contrary to the values and spirit that has accompanied the state of Israel since the Declaration of Independence.
  7. For too long a forbearance prevailed in Israel regarding the phenomenon of prostitution.   In recent years, society has internalized the extent of the damage done to women and men who are forced to work as prostitutes. We now understand that it is not really a voluntary decision. Accordingly, we must do more to reduce prostitution in all forms, especially human trafficking in women. It is important to expand enforcement of the laws directed against the clients of prostitutes, as well as investing in the rehabilitation of sex workers. 
  8. If we wish to catalyze true fundamental social change in the area of gender equality, we cannot minimize the importance of “leading by example”.  The number of women who receive key leadership positions remains small.  In 2021 once again, only three women serve as CEOs of 125 public companies in Israel.  Even in the Parliament, the situation is not brilliant: after the elections to the 24th Knesset, 30 women took the oath of office – in other words only 25% of the Knesset members.  It is possible to stipulate in legislation a minimal level of representation of women in decision making forums in Israel.  It’s not as if there is any lack of talented and qualified women.
  9. The economic reality in Israel requires that all adults work: women and men alike.  In spite of this, in most families, including those in which both parents work, women are still left with the lion’s share of housekeeping and childcare duties. Among single parent families, the additional burden is even more challenging.  There are many countries that have adopted policies that support a reasonable balance between motherhood and a career. For example, it would be well to incentivize large workplaces to run kindergartens and day care centers. Such policies, ostensibly impose modest costs on these companies, but also can significantly increase worker productivity.
  10. Even in a multi-cultural society, there needs to be a consensus about equality between the sexes and the status of women in all areas of life.  The subject of gender equality needs to be a fundamental principle in all public institutions, starting with lessons in school and support for women’s sporting activities to expanded oversight programs about practices in public institutions, the workplace and the public domain.  Ultimately, a society that initiates the best for all its citizens — is a healthier, wealthier and happier place.

חוף הבונים

המאבק למניעת הרחבת שדה התעופה בחוף.

אקו-פארק גלילות

מאבק נגד החלטה על אזור הפארק כמתחם מועדף לדיור.

כרגע הוחלט על הקפאת התוכנית.

עמק השלום

מאבק בנוגע לרצונה של עיריית יקנעם לקיים שינוי בגבולתיה עם המועצה האזורית מגידו ולהתרחב על חשבון השטחים הפתוחים הסבובים אותה. פיתוח זה יביא לפגיעה משמעותית במגוון הביולוגי באזור וכן יביא להפרה של נחל השופט הסמוך לה. לשטחים אלו ערך אקולוגי ותרבותי רב ובנייה עליהם תהיה לא פחות מבכייה לדורות.

מפגעי אסבסט בנהריה ובגליל המערבי

מפעל שפעל בעיר עד לפני כשלושים שנים גרם לפיזור אסבסט ברחבי נהריה והגליל המערבי ובכך הביא לתחלואה במחלות קשות בקרב תושבי האזור. על אף שבהובלת המשרד להגנת הסיבה נעשו עבודות פינוי, תושבי האזור עדיין חוששים מהימצאותו של החומר הרעיל וקוראים להרחבת פעילות הפינוי.

התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה.

גרנות הגליל

מאבק נגד תוכנית להרחיב את היישוב באופן שיביא לכריתת כמות משמעותית של עצים. הוגש כתב תביעה נגד התוכנית.

מפרץ חיפה

במפרץ חיפה פועלים כמה מהמפעלים המזהמים בישראל וכתוצאה מכך, בקרב תושבי האזור נפוצה התחלואה במחלות נשימתיות שונות . זה שנים רבות שמתקיים מאבק להוצאת המפעלים מהמפרץ.

פורסמה החלטת ממשלה המורה על פינוי המפרץ עד 2030.

רשות נחל הקישון

מאבק למען קיום תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית להקמת מרכזים לוגיסטיים של נמלי ישראל בשטח שיועד להוות חלק מהפארק הלאומי קישון. הקמת המרכזים עתידה להזיק במערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו וכן לפגוע בזכות השימוש בו.

נחל סעדיה

מאבק במטרה לשקם את הנחל לאחר שנים רבות של הזנחה והזיהום.

התבצע סיור מטעם לשכתו של ח”כ טל באזור. שיקום הנחל ישולב בהחלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה

נאעורה - מאבק 2020

עקב מקרים רבים של תחלואה בסרטן בקרב תושבי הכפר, מתקיים מאבק בכדי למנוע בנייה של קו מתח גבוה נוסף בסמוך לכפר וכן להזיז את התשתית הקיימת.

נחל תנינים

מאבק נגד הקמת כביש ושכונה בצפון בנימינה, על פשט ההצפה, שצפויה לסכן את הנחל ואת המגוון הביולוגי הייחודי שלו.

התקיים סיור באזור וכן שני דיונים בוועדה לפניות הציבור. דיון מעקב צפוי להתקיים. 

יער מענית

תיאור: מאבק נגד סלילת כביש לעיר חריש שמסכן את היער הסמוך.

התקיים סיור באזור וכרגע נבחנות חלופות לתוכנית.

גבעת האירוסים בחוף פולג

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

מבנה לא חוקי בחוף בלו ריי

מאבק לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי וחוסם את קו החוף מהציבור.

הוגשה שאילתה בנושא.

כוכב יאיר - מסדרון אקולוגי

מאבק נגד התוכנית להרחיב את המועצה על חשבון המסדרון האקולוגי המתקיים באזור.

עמק הצבאים - כביש 3 וכביש 4431

מאבק נגד סלילת כביש ממודיעין עילית למודיעין-מכבים-רעות שיחתוך את היער ויסכן את המסדרון האקולוגי הנמצא בו.

נחל אלכסנדר

שיקום הנחל ויצירת פתרונות לטיהור שפכים של כלל האוכלוסייה היושבת לגדות הנחל.

מצפה נפתוח

מאבק מול בנייה על השטח הפתוח הנמצא סמוך לשכונת רמות בירושלים.

הרי ירושלים - הפרדה מפלסית בסמוך למושב אורה

מאבק כנגד פיתוח של המתחם הסמוך לכנסת, סמוך לשכונת ארנונה וארמון הנציב, באופן שעלול להביא לכריתה של מאות עצים ולסכן את בעלי החיים באזור.

סטאטוס

שדה בריר

מאבק נגד הקמת מכרה פוספטים שפעילותו תביא לנזקים סביבתיים ולפגיעה בתושבי ערד.
תכנית המתאר מותנית בסקר השפעות בריאותיות ייעודי, השרה שקד העריכה כי שדה בריר יוחרג מהתמ״א.

פצלי שמן בערבה

מאבק נגד הקמת מפעל לפצלי שמן שמסכן את המערכת האקלוגית ואת בריאות תושבי האזור.

התקיימה פגישה עם שרת האנרגיה, בה הצהירה כי לא תתן רשיונות חדשים לחיפושי נפט בערבה.

מחצבת אשרת

מאבק למיתון המפגעים השונים שמקורם ממחצבת אשרת שבגליל המערבי.

קו צינור אילת-אשקלון

מאבק נגד קיום עסקה בין קצא”א לחברה מהאמיריות שמסגרתו יתחבר צינור גז לחוף באילת וכתוצאה מכך, יסכן את המגוון הביולוגי הנדיר באזור.

שחרות

מאבק נגד הקמת מלון בסמוך ליישוב שחרות שתגרום לפגיעה סביבתית משמעותית.

הוגשו פניות רישמיות בנושא.

רכס לבן

תכנית “רכס לבן א'”, המקודמת במוסדות התכנון, מתפרסת על-פני כ־1,045 דונם, והיא כוללת הקמת ‏שכונת מגורים ובה כ5,000 יחידות דיור.‏

תכנית אלטרנטיבית בשם “הבשורה בלבן”, אותה מקדם ראש העיר משה ליאון, מתפרסת על-פני כ- 500 ‏דונם, אך מספר יחידות הדיור בה דוקא גבוה יותר, ועומד על כ-6,000 בשל בניית מגדלים בגובה של כ־20 ‏קומות. ‏

תנועת “מצילים את הרי ירושלים” מתנגדת לשתי התכניות. התכנית הראשונה מתפרסת על-פני שטח ‏עצום, ובצורת התכנון שלה מהווה סיפתח לבניית שכונות נוספות (שכונות שכבר שורטטו בשם רכס לבן ‏ב’ ו-ג’). תכנית “הבשורה בלבן” הינה מצומצת יותר מבחינת פריסה בשטח אך אינה כוללת הגנה ארוכת ‏תווך על השטחים הפתוחים שסביבה.‏

מתחם יער כרמית

מתחם המגורים “כרמית” ימוקם על שטח בגודל 95 דונם, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל. ‏‏93% משטחי התוכנית הם בבעלות פרטית, והשאר בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה ‏שינוי ייעוד מציבורי וחקלאות למגורים והקמה של 1,000 יחידות דיור במגדלים בני 12, 14 ו-21 קומות, ‏שימוקמו על צלע ההר.  התוכנית כוללת גם הקמת בתי ספר, מועדון נוער ובית כנסת. סגן ראש העיר ‏ירושלים, מסביר כי יש לבטל את התוכנית: “זה שטח טבע עירוני. אין הרבה כאלה בירושלים. צריך ‏לשמור על השטח הזה ירוק ולמבני ציבור. כי מעבר לכל המגדלים, צריך שלאנשים יהי גם קצת טבע ‏במרחק הליכה. זאת איכות חיים. סיבה העיקרית היא הכפר עין כרם. אין מחלוקת שיש למקום חשיבות ‏אדירה למקום, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. זו לא חוכמה לשמור על ליבת הכפר עין כרם ולהקיף ‏אותו במגדלים, מפלצות בטון. צריך אזור חיץ. היה עולה על דעתו של מישהו להקיף את חומת העיר ‏העתיקה עם מגדלים? יש לך נכס ברמה עולמית ואתה הורס אותו. הדורות לא יסלחו לנו אם לא נמנע ‏את התוכנית הזאת.”‏

גבעות מסך

מירוץ אופנעים “מינוס 400” שהתקיים באזור לפני כחודש גרם לנזק האקולוגי נרחב באזור.
התקיים דיון בנוגע לאם ראוי לעודד ספורט מסוג זה בישראל. התקיימה שיחה עם שר התרבות חילי טרופר ואנחנו נשב בקרוב כדי להפיק לקחים מהאירוע ולבדוק ייתכנות בנוגע לקיום הספורט בעתיד, באופן שישתלב בהרמוניה עם הסביבה ולא יפגע בה.

היתרי פליטה - מפעל נשר

מאבק נגד הארכת היתרי הפליטה, שאינם מתכתבים עם הפליטות בפועל של המפעל. זומן דיון בנושא שמטרתו לוודא כי מתקיימים המאמצים הנחוצים על מנת לשמור על בריאות התושבים.

התחנה המרכזית החדשה בתל אביב

התחנה המרכזית מהווה זה שנים רבות מפגע סביבתי, תחבורתי וחברתי ומתקיימים מאבקים שונים לפינויה. באוקטובר 2021, הוחלט על סגירת התחנה עד 2023 והעברת מוספיה לאזורים שונים  בתל אביב. עם זאת, לקראת יישום ההחלטה עקב התנגדות של עיריית תל אביב להצבת אחד מהמסופים החליפיים, הוחלט לדחות את הפינוי לשנת 2026 לפחות. 

eroihegopriheprotperotgnpeo

ds sdg ertge tr gertg terge rtergetr etrger