1. למדינת ישראל מערכת בריאות טובה. ראיה לכך היא תוחלת החיים הגבוהה של אזרחי ישראל המדורגים במקום התשיעי בעולם: מעל  גיל 83. מאז קום המדינה, עלה גיל התמותה בישראל ב -16 שנים. זה מרשים, וזה לא קרה מעצמו. אנשי מקצוע מוכשרים ומסורים בתחום הבריאות, עובדים תמורת שכר נמוך יחסית, והם ראויים לכל שבח.  יחד עם זאת, ככל שמדינת ישראל מתפתחת אפשר וצריך להשתפר בתחומים רבים כדי להבטיח רמת טיפול רפואי מיטבית לכל אזרחי ישראל.

  2. בפועל ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל נמוכה מהמקובל במדינות המפותחות. במקביל, ההוצאה הפרטית גבוהה יותר במידה רבה. נוצרה מציאות מעוותת בה אזרחים בעלי אמצעים החיים במיקום הגאוגרפי “הנכון”, יכולים לשדרג את שירותי הבריאות הציבוריים וזוכים לטיפול טוב יותר, בריאות טובה יותר ותוחלת חיים גבוהה יותר מאזרחים אחרים. דוגמה לכך ניתן לראות בעובדה שגברים ערבים חיים כ- 7.5 שנים פחות מגברים יהודים. חלק מן הסיבה נעוץ באורך חיים, אך הפערים קשורים בעיקר לנגישות לרפואה ולרמה של שירותי הבריאות.

  3. הצפיפות בבתי החולים היא בין הגבוהות בעולם המערבי: כאשר הבריטים עזבו את הארץ היו מעל 3 מיטות בבתי חולים לכל 1000 אזרחים. היום המספר הוא פחות מ-2: ירידה של 33%. אנו חייבים להגדיל באופן משמעותי את הקיבולת של בתי החולים בישראל. הזדקנות האוכלוסייה במקביל לגידולה ב-2% לשנה, יוצרים כבר היום מצב שיש תקופות רבות שבהן התפוסה בבתי חולים רבים היא מעל 100% בממוצע. ״הזקנה במסדרון״ כבר איננה תופעה נדירה, והיא עתידה להיות נפוצה יותר ויותר. יש להקים ארבעה בתי חולים חדשים ב-10 שנים הקרובות, בעיקר בפריפריה. החלטת ממשלת השינוי להקים בית חולים חדש בקריית אתא עד שנת 2029 היא צעד ראשון בכיוון הנכון.

  4. לא רק קיים מחסור במיטות – אלא גם בצוות רפואי: לישראל פחות מ- 6 אחיות ל-1000 איש. בנורבגיה יש 20. הרופאים בישראל הם גם המבוגרים ביותר בעולם, כי אי אפשר לוותר עליהם לאור המחסור. בפועל, מדינת ישראל מכשירה פחות רופאים לנפש מכל מדינה מערבית אחרת. כתוצאה, 60% מן הרופאים בישראל למדו בחוץ בארץ, כאשר במקרים רבים ההכשרה המקצועית היא ברמה פחות טובה מאשר בישראל. ישראל חייבת להכפיל את התפוסה בפקולטות לרפואה לכל המקצועות הקשורים לבריאות – תחילה עם רופאים.  כצעד ראשון, יש לבטל מימון ממשלתי של כל התכניות בישראל שמכשירות מאות הסטודנטים בינלאומיים מידי שנה. בזמן שקיים מחסור כה חריף, מדובר במדיניות לא הגיונית שפוגעת בעתיד מערכת הבריאות בישראל. 

  5. ברור כי חלק מרכזי באסטרטגיה הבריאותית לעתיד חייב להתבסס על חיזוק התשתית הבריאותית בקהילה. זה לא יקרה מעצמו: דרושה תכנית חומש של הרחבת תשתיות בריאות ברחבי הארץ כדי להבטיח כי אזרח המקבל טיפול  בקהילה, ״און ליין״ או אף אשפוז ביתי, לא ישלם מחיר בריאותי על החלטתו.

  6. שכר רופאים בכירים וצוות סיעודי מנוסה איננו גבוה בישראל, אך גם לא נמוך במונחים בינלאומיים. יחד עם זאת, בשנים הראשונות של עבודתם, שכר האחיות הוא נמוך במיוחד וכך גם בקרב רופאים מתמחים. כמו כן, קיים פאר משמעותי בשכר של גברים ונשים באגף הסיעוד. יש לחזק את שכרם של אנשי המקצוע הצעירים בתחום הבריאות כדי למנוע נשירה. עלינו להבטיח כי אנשים מוכשרים לא יוותרו על קרירה בתחום הבריאות בגלל ההכנסה הנמוכה הצפויה. 

  7. כל מחקר מדעי מאשר כי תיפקודם של בני אדם שישנים פחות משמונה שעות שינה בלילה יורד. ככל שאדם יושן פחות, הביצועים הפיזיים והמנטליים נפגעים. למתמחים לרפואה בישראל תורנויות תכופות הנמשכות כ-26 שעות. חלקם עושים זאת עשר פעמים בחודש. רמת הטיפול שנותן רופא אחרי לילה לבן היא אינה מיטבית, בלשון המעטה.  מחאת המתמחים היא צודקת: יש להאיץ את המעבר למשמרות קצרות יותר למתמחים כדי לאפשר להם חיים נורמליים ולהעניק לאזרחי ישראל רמת טיפול טובה.

  8. מגפת הקורונה המחישה עד כמה מדינת ישראל פגיעה בזמן פנדמיה עולמית, אירוע שכנראה איננו תופעה חולפת. אחד מלקחי הקורונה החשובים היא חשיבותה של תגובה מהירה, מקצועית ומידתית, המשלבת את כל הכוחות האפשריים, לרבות צה״ל. חשוב להציג מידע מדויק לציבור בצורה אפקטיבית בזמן אמת, תוך כדי פסילה משכנעת ומנומקת של מידע מסולף. בעיקר ברור כי החלטות בזמן משברים בריאותיים צריכות להתבסס על הערכות אמפיריות (evidence based) של אנשי מקצוע ולא על ידי פוליטיקאים.

  9. השפעת זיהום אויר ומפגעים סביבתיים ממשיכים להוסיף לתחלואה של ציבור גדול בישראל ואף לתמותה של רבים. על פי מחקר שנערך לאחרונה, בחיפה לבד, כ-3000 אזרחים חולים כתוצאה מזיהום אויר מידי שנה. מאה מהם מתים. מקורות זיהום רבים אינם מטופלים כלל בישראל, לדוגמא קמיני עצים הפולטים שלישי ממזהמי האוויר הרעילים בחודשי החורף. המשרד להגנת הסביבה בפועל לא מטפל בבעיה. למשרד חסרים מומחים בתחום הבריאות הסביבתית ולכן הוא לא תמיד מתעדף את סדר היום שלו לפי חומרת הסיכון הבריאותי. כמו כן, בניגוד למדינות רבות, תסקירי השפעה על הבריאות אינם חלק מתהליך התכנון בישראל. אפשר לשנות כיוון: אלה תחומים שבהם אני עוסק באופן אינטנסיבי במסגרת עבודתי כיו״ר ועדת משנה של הועדה להשפעת הסביבה והאקלים על הבריאות.

  10. בסופו של דבר, בריאות הציבור עשויה להשתפר כתוצאה משינויים באורך חיים ואימוץ הרגלים בריאים, לרבות אכילה נכונה ופעילות גופנית קבועה. אלה הרגלים שאפשר להנחיל מגיל צעיר.  המודעות בישראל דווקא עולה בכל המגזרים לחשיבות אורך חיים בריא, ויש לחזק את המגמה.

אתר תאנים

אתר תשטיפי פסולת שמזהם מדי שנה את הכנרת, על אף שאין בו שימוש יותר. אפעל לסגירתו בהקדם האפשרי.

טורבינות רוח ברמת הגולן

קיימת תוכנית להקמת 34 טורבינות רוח באזור עמק הבכא שרמת הגולן. תושבי האזור העלו טענות בנוגע להשפעה הבריאותית הנגרמות במסגרת הפעלתן של טורבינות הכוללות פגיעה בבעלי הכנף, בחרקים וביונקים באזור.

מכון שמיר למחקר, הממוקם ברמת הגולן, החל בבחינת שלל ההשפעות הכלולות בהפעלת הטורבינות על הסביבה והחברה.

נאות חובב

קיים מעצב של היעדר פיקוח שיטתי נגד יצרני פסולת רעילה באתר הפסולת של נאות חובב, שרבים מהם התחמקים מלשלם את הדמי הטיפול הגבוה של האתר ומעדיפים לשפוך לוואדיות ולשטחים הפתוחים.
פסולת רעילה ומסוכנת היא הסיכון הסביבתי הגבוה והדחוף ביותר שנוצר בישראל באופן יום יומי. מתקן טיפול איכותי קיים. כעת יש לפעול ביתר שאת, במקצועיות ובנחישות נגד העבריינים כדי להבטיח שכל הפסולות המסוכנות בישראל יטופלו בצורה מיטבית, צעד שיהווה גם תמריץ לצמצום הכמות שתווצר

חוף אמנון

לאחרונה פורסמה תוכנית לבניית מלון על חוף אמנון שבכנרת. מלון זהישתרע על שטח של 60 דונם ובנייתו כרוכה בכריתה של לא פחות מ-256 עצים. כמו כן, ישנה תוכנית לייבש חלק מהשטח ולבנות מעגנה בשטח של 30 דונם לשימוש מסחרי.

השטח בכללותו הועבר בזמנו לסוכנות היהודית למטרת שימוש ערכי לטובת הציבור, ואיכשהו התגלגל ליזם פרטי ולתוכנית הנוכחית. התוכנית הזו לא סבירה, בטח ובטח כאשר חופי ישראל מצטמצמים ונעשים צפופים משנה לשנה. השתתפתי בדיון הקודם בוועדות התכנון בו העליתי לצד התושבים וארגוני הסביבה את הטענות נגד התוכנית, והוחלט לקיים דיון נוסף.

ליפתא

מאבק מול הוצאתה לפועל של תוכנית בנייה שתביא להחרבתם הסופית של שרידי הכפר. בסיור שהתקיים ביחד עם ראש עיריית ירושלים, השתכנע ראש העיר כי יש לשמר את האזור הייחודי ועל כן, החליט להקפיא את יישום התוכנית.

זיהום אוויר ביבנה

 

 

 

מזה זמן רב, תושבי שכונת נאות שמיר ביבנה הסמוכה לאזור התעשייה של אשדוד, מתלוננים על ריחות קשים, ומעידים על שלל תופעות וסימפטומים שחוזרים לעתים קרובות: ריח חריף, תחושת צריבה בעיניים, התקפי אסתמה בעיקר בקרב ילדים, סחרחורות, בחילות ועוד.
קריאה למשרד להגנת הסביבה לעיריית יבנה לבחון את תלונות התושבים ולהשתמש בסמכותם על מנת למנוע מפגעים אלה.
 

חוף הבונים

המאבק למניעת הרחבת שדה התעופה בחוף.

נחל אלכסנדר

שיקום הנחל ויצירת פתרונות לטיהור שפכים של כלל האוכלוסייה היושבת לגדות הנחל.

התחנה המרכזית החדשה בתל אביב

התחנה המרכזית מהווה זה שנים רבות מפגע סביבתי, תחבורתי וחברתי ומתקיימים מאבקים שונים לפינויה. באוקטובר 2021, הוחלט על סגירת התחנה עד 2023 והעברת מוספיה לאזורים שונים  בתל אביב. עם זאת, לקראת יישום ההחלטה עקב התנגדות של עיריית תל אביב להצבת אחד מהמסופים החליפיים, הוחלט לדחות את הפינוי לשנת 2026 לפחות. 

היתרי פליטה - מפעל נשר

מאבק נגד הארכת היתרי הפליטה, שאינם מתכתבים עם הפליטות בפועל של המפעל. זומן דיון בנושא שמטרתו לוודא כי מתקיימים המאמצים הנחוצים על מנת לשמור על בריאות התושבים.

גבעות מסך

מירוץ אופנעים “מינוס 400” שהתקיים באזור לפני כחודש גרם לנזק האקולוגי נרחב באזור.
התקיים דיון בנוגע לאם ראוי לעודד ספורט מסוג זה בישראל. התקיימה שיחה עם שר התרבות חילי טרופר ואנחנו נשב בקרוב כדי להפיק לקחים מהאירוע ולבדוק ייתכנות בנוגע לקיום הספורט בעתיד, באופן שישתלב בהרמוניה עם הסביבה ולא יפגע בה.

מתחם יער כרמית

מתחם המגורים “כרמית” ימוקם על שטח בגודל 95 דונם, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל. ‏‏93% משטחי התוכנית הם בבעלות פרטית, והשאר בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה ‏שינוי ייעוד מציבורי וחקלאות למגורים והקמה של 1,000 יחידות דיור במגדלים בני 12, 14 ו-21 קומות, ‏שימוקמו על צלע ההר.  התוכנית כוללת גם הקמת בתי ספר, מועדון נוער ובית כנסת. סגן ראש העיר ‏ירושלים, מסביר כי יש לבטל את התוכנית: “זה שטח טבע עירוני. אין הרבה כאלה בירושלים. צריך ‏לשמור על השטח הזה ירוק ולמבני ציבור. כי מעבר לכל המגדלים, צריך שלאנשים יהי גם קצת טבע ‏במרחק הליכה. זאת איכות חיים. סיבה העיקרית היא הכפר עין כרם. אין מחלוקת שיש למקום חשיבות ‏אדירה למקום, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. זו לא חוכמה לשמור על ליבת הכפר עין כרם ולהקיף ‏אותו במגדלים, מפלצות בטון. צריך אזור חיץ. היה עולה על דעתו של מישהו להקיף את חומת העיר ‏העתיקה עם מגדלים? יש לך נכס ברמה עולמית ואתה הורס אותו. הדורות לא יסלחו לנו אם לא נמנע ‏את התוכנית הזאת.”‏

רכס לבן

תכנית “רכס לבן א'”, המקודמת במוסדות התכנון, מתפרסת על-פני כ־1,045 דונם, והיא כוללת הקמת ‏שכונת מגורים ובה כ5,000 יחידות דיור.‏

תכנית אלטרנטיבית בשם “הבשורה בלבן”, אותה מקדם ראש העיר משה ליאון, מתפרסת על-פני כ- 500 ‏דונם, אך מספר יחידות הדיור בה דוקא גבוה יותר, ועומד על כ-6,000 בשל בניית מגדלים בגובה של כ־20 ‏קומות. ‏

תנועת “מצילים את הרי ירושלים” מתנגדת לשתי התכניות. התכנית הראשונה מתפרסת על-פני שטח ‏עצום, ובצורת התכנון שלה מהווה סיפתח לבניית שכונות נוספות (שכונות שכבר שורטטו בשם רכס לבן ‏ב’ ו-ג’). תכנית “הבשורה בלבן” הינה מצומצת יותר מבחינת פריסה בשטח אך אינה כוללת הגנה ארוכת ‏תווך על השטחים הפתוחים שסביבה.‏

שחרות

מאבק נגד הקמת מלון בסמוך ליישוב שחרות שתגרום לפגיעה סביבתית משמעותית.

הוגשו פניות רישמיות בנושא.

קו צינור אילת-אשקלון

מאבק נגד קיום עסקה בין קצא”א לחברה מהאמיריות שמסגרתו יתחבר צינור גז לחוף באילת וכתוצאה מכך, יסכן את המגוון הביולוגי הנדיר באזור.

מחצבת אשרת

מאבק למיתון המפגעים השונים שמקורם ממחצבת אשרת שבגליל המערבי.

פצלי שמן בערבה

מאבק נגד הקמת מפעל לפצלי שמן שמסכן את המערכת האקלוגית ואת בריאות תושבי האזור.

התקיימה פגישה עם שרת האנרגיה, בה הצהירה כי לא תתן רשיונות חדשים לחיפושי נפט בערבה.

שדה בריר

מאבק נגד הקמת מכרה פוספטים שפעילותו תביא לנזקים סביבתיים ולפגיעה בתושבי ערד.
תכנית המתאר מותנית בסקר השפעות בריאותיות ייעודי, השרה שקד העריכה כי שדה בריר יוחרג מהתמ״א.

הרי ירושלים - הפרדה מפלסית בסמוך למושב אורה

מאבק כנגד פיתוח של המתחם הסמוך לכנסת, סמוך לשכונת ארנונה וארמון הנציב, באופן שעלול להביא לכריתה של מאות עצים ולסכן את בעלי החיים באזור.

סטאטוס

מצפה נפתוח

מאבק מול בנייה על השטח הפתוח הנמצא סמוך לשכונת רמות בירושלים.

עמק הצבאים - כביש 3 וכביש 4431

מאבק נגד סלילת כביש ממודיעין עילית למודיעין-מכבים-רעות שיחתוך את היער ויסכן את המסדרון האקולוגי הנמצא בו.

אקו-פארק גלילות

מאבק נגד החלטה על אזור הפארק כמתחם מועדף לדיור.

כרגע הוחלט על הקפאת התוכנית.

כוכב יאיר - מסדרון אקולוגי

מאבק נגד התוכנית להרחיב את המועצה על חשבון המסדרון האקולוגי המתקיים באזור.

מבנה לא חוקי בחוף בלו ריי

מאבק לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי וחוסם את קו החוף מהציבור.

הוגשה שאילתה בנושא.

גבעת האירוסים בחוף פולג

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

יער מענית

תיאור: מאבק נגד סלילת כביש לעיר חריש שמסכן את היער הסמוך.

התקיים סיור באזור וכרגע נבחנות חלופות לתוכנית.

נחל תנינים

מאבק נגד הקמת כביש ושכונה בצפון בנימינה, על פשט ההצפה, שצפויה לסכן את הנחל ואת המגוון הביולוגי הייחודי שלו.

התקיים סיור באזור וכן שני דיונים בוועדה לפניות הציבור. דיון מעקב צפוי להתקיים. 

נאעורה - מאבק 2020

עקב מקרים רבים של תחלואה בסרטן בקרב תושבי הכפר, מתקיים מאבק בכדי למנוע בנייה של קו מתח גבוה נוסף בסמוך לכפר וכן להזיז את התשתית הקיימת.

נחל סעדיה

מאבק במטרה לשקם את הנחל לאחר שנים רבות של הזנחה והזיהום.

התבצע סיור מטעם לשכתו של ח”כ טל באזור. שיקום הנחל ישולב בהחלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה

רשות נחל הקישון

מאבק למען קיום תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית להקמת מרכזים לוגיסטיים של נמלי ישראל בשטח שיועד להוות חלק מהפארק הלאומי קישון. הקמת המרכזים עתידה להזיק במערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו וכן לפגוע בזכות השימוש בו.

מפרץ חיפה

במפרץ חיפה פועלים כמה מהמפעלים המזהמים בישראל וכתוצאה מכך, בקרב תושבי האזור נפוצה התחלואה במחלות נשימתיות שונות . זה שנים רבות שמתקיים מאבק להוצאת המפעלים מהמפרץ.

פורסמה החלטת ממשלה המורה על פינוי המפרץ עד 2030.

גרנות הגליל

מאבק נגד תוכנית להרחיב את היישוב באופן שיביא לכריתת כמות משמעותית של עצים. הוגש כתב תביעה נגד התוכנית.

מפגעי אסבסט בנהריה ובגליל המערבי

מפעל שפעל בעיר עד לפני כשלושים שנים גרם לפיזור אסבסט ברחבי נהריה והגליל המערבי ובכך הביא לתחלואה במחלות קשות בקרב תושבי האזור. על אף שבהובלת המשרד להגנת הסיבה נעשו עבודות פינוי, תושבי האזור עדיין חוששים מהימצאותו של החומר הרעיל וקוראים להרחבת פעילות הפינוי.

התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה.

עמק השלום

מאבק בנוגע לרצונה של עיריית יקנעם לקיים שינוי בגבולתיה עם המועצה האזורית מגידו ולהתרחב על חשבון השטחים הפתוחים הסבובים אותה. פיתוח זה יביא לפגיעה משמעותית במגוון הביולוגי באזור וכן יביא להפרה של נחל השופט הסמוך לה. לשטחים אלו ערך אקולוגי ותרבותי רב ובנייה עליהם תהיה לא פחות מבכייה לדורות.

eroihegopriheprotperotgnpeo

ds sdg ertge tr gertg terge rtergetr etrger