Addressing the Climate Crisis

  1. The world is getting warmer. So is Israel. Only more so. Indeed, Israel and its neighbors are considered to be a “climate hot spot”:  The planet’s temperatures have increased by one degree during the past decades; Tel Aviv is 2 degrees warmer. Sea level rise on average is up 2.5 mm. a year; in Israel it is closer to 10 mm.  Periodic droughts have been significantly greater here than other countries.  The crisis requires urgent action. Now.
  2. For too long, Israel took a path of least resistance on this global crisis. After signing the Climate Change Convention in 1992 and the Paris Climate Agreement in 2015, very little was done in terms of reducing overall greenhouse gas emissions and adapting to the anticipated impacts like increased frequency of forest fires, flooding, heat waves and droughts.
  3. Since entering office, Israel’s new “government of change” has lived up to its name and started to move beyond lip services: massive investments in renewable energy, public transportation, electric car infrastructure – even a carbon tax have been adopted.   Most importantly, by 2050, on the eve of the Glasgow summit the government committed to “carbon neutrality” or 100% reduction in net greenhouse gas emissions within 30 years.
  4. These new measures are worthy of praise. But they are not enough.  Israel will not be able to attain its long-term emission reduction targets unless it takes a series of additional steps and radically changes the way we produce and utilize energy.  Even before taking any concrete measures, the climate narrative needs to change. Let’s starts with climate education in the schools; promotional programs and leading by example.
  5. Methane from solid waste disposal is a major contributor to global warming. Israel’s recycling rate remains an abysmal 24%. While Israel’s environmental ministry has set a recycling goal for 2030 of 51%, that will be difficult to attain with the quantity of garbage produced by Israelis growing each year parallel to population growth, at a rate of close to 2%.  Tipping fees and investment in recycling infrastructure need to be increased significantly.  Israel should set a goal of reaching 10% garbage burial by 2035… and then do even better!
  6. Renewable energy levels have increased in the past years, by the end of 2021, the percentage of clean electricity still hovers at a mere 10%, at a time when countries like Denmark are already well over 60%.  Israel’s government set a “30% by 2030” renewable electricity goal. Given improvements and reduced pricing in solar energy production and storage, this goal is too modest.  Recent research suggests that a 250 -billion shekel investment could provide a local infrastructure sufficient to generate 100% renewable electricity.  The United States has set such a goal by 2035; Israel should too.
  7. Individual behavior and consumption patterns contribute to the collective carbon footprint.  Taxes have proven an effective way to change individual behavior.  The recently passed carbon taxes in Israel are limited to fuels. They should be expanded to include other products such as: beef and meat products, produce flown into the country, air travel and other high carbon activities. At the same time, subsidies for green buildings, public transport, bicycles and other low carbon activities should be offered.
  8. At present, there is very little coordinated activity for a national climate adaptation program.  The government needs to create a centralized agency with funding and authorities to see that the most critical initiatives are prioritized to reduce the anticipated fires, flooding and heat waves. A recent cabinet decision to dramatically expand tree planting in cities for shading is a good example of something we need to do today to prepare for the dramatic increase in temperatures ahead. 
  9. A climate law is an essential tool for coordinating activities and ratcheting down emissions. While passage of such legislation is part of the new government’s platform, disagreements between related ministries have delayed its passage. It is time that the Prime Minister’s office intervene to ensure that an ambitious statute is passed without delay. 
  10. It is extremely difficult to Israel’s reduce collective carbon footprint when population is growing at a rate of 2% a year.  Every new child is born with a legitimate carbon footprint. This means that even if we successful cut back 10% emissions per capita, over the next decade, total emissions will increase by 10%.  Demographic stability needs to be integrated into the national discourse over climate policy.

חוף הבונים

המאבק למניעת הרחבת שדה התעופה בחוף.

אקו-פארק גלילות

מאבק נגד החלטה על אזור הפארק כמתחם מועדף לדיור.

כרגע הוחלט על הקפאת התוכנית.

עמק השלום

מאבק בנוגע לרצונה של עיריית יקנעם לקיים שינוי בגבולתיה עם המועצה האזורית מגידו ולהתרחב על חשבון השטחים הפתוחים הסבובים אותה. פיתוח זה יביא לפגיעה משמעותית במגוון הביולוגי באזור וכן יביא להפרה של נחל השופט הסמוך לה. לשטחים אלו ערך אקולוגי ותרבותי רב ובנייה עליהם תהיה לא פחות מבכייה לדורות.

מפגעי אסבסט בנהריה ובגליל המערבי

מפעל שפעל בעיר עד לפני כשלושים שנים גרם לפיזור אסבסט ברחבי נהריה והגליל המערבי ובכך הביא לתחלואה במחלות קשות בקרב תושבי האזור. על אף שבהובלת המשרד להגנת הסיבה נעשו עבודות פינוי, תושבי האזור עדיין חוששים מהימצאותו של החומר הרעיל וקוראים להרחבת פעילות הפינוי.

התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה.

גרנות הגליל

מאבק נגד תוכנית להרחיב את היישוב באופן שיביא לכריתת כמות משמעותית של עצים. הוגש כתב תביעה נגד התוכנית.

מפרץ חיפה

במפרץ חיפה פועלים כמה מהמפעלים המזהמים בישראל וכתוצאה מכך, בקרב תושבי האזור נפוצה התחלואה במחלות נשימתיות שונות . זה שנים רבות שמתקיים מאבק להוצאת המפעלים מהמפרץ.

פורסמה החלטת ממשלה המורה על פינוי המפרץ עד 2030.

רשות נחל הקישון

מאבק למען קיום תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית להקמת מרכזים לוגיסטיים של נמלי ישראל בשטח שיועד להוות חלק מהפארק הלאומי קישון. הקמת המרכזים עתידה להזיק במערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו וכן לפגוע בזכות השימוש בו.

נחל סעדיה

מאבק במטרה לשקם את הנחל לאחר שנים רבות של הזנחה והזיהום.

התבצע סיור מטעם לשכתו של ח”כ טל באזור. שיקום הנחל ישולב בהחלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה

נאעורה - מאבק 2020

עקב מקרים רבים של תחלואה בסרטן בקרב תושבי הכפר, מתקיים מאבק בכדי למנוע בנייה של קו מתח גבוה נוסף בסמוך לכפר וכן להזיז את התשתית הקיימת.

נחל תנינים

מאבק נגד הקמת כביש ושכונה בצפון בנימינה, על פשט ההצפה, שצפויה לסכן את הנחל ואת המגוון הביולוגי הייחודי שלו.

התקיים סיור באזור וכן שני דיונים בוועדה לפניות הציבור. דיון מעקב צפוי להתקיים. 

יער מענית

תיאור: מאבק נגד סלילת כביש לעיר חריש שמסכן את היער הסמוך.

התקיים סיור באזור וכרגע נבחנות חלופות לתוכנית.

גבעת האירוסים בחוף פולג

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

מבנה לא חוקי בחוף בלו ריי

מאבק לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי וחוסם את קו החוף מהציבור.

הוגשה שאילתה בנושא.

כוכב יאיר - מסדרון אקולוגי

מאבק נגד התוכנית להרחיב את המועצה על חשבון המסדרון האקולוגי המתקיים באזור.

עמק הצבאים - כביש 3 וכביש 4431

מאבק נגד סלילת כביש ממודיעין עילית למודיעין-מכבים-רעות שיחתוך את היער ויסכן את המסדרון האקולוגי הנמצא בו.

נחל אלכסנדר

שיקום הנחל ויצירת פתרונות לטיהור שפכים של כלל האוכלוסייה היושבת לגדות הנחל.

מצפה נפתוח

מאבק מול בנייה על השטח הפתוח הנמצא סמוך לשכונת רמות בירושלים.

הרי ירושלים - הפרדה מפלסית בסמוך למושב אורה

מאבק כנגד פיתוח של המתחם הסמוך לכנסת, סמוך לשכונת ארנונה וארמון הנציב, באופן שעלול להביא לכריתה של מאות עצים ולסכן את בעלי החיים באזור.

סטאטוס

שדה בריר

מאבק נגד הקמת מכרה פוספטים שפעילותו תביא לנזקים סביבתיים ולפגיעה בתושבי ערד.
תכנית המתאר מותנית בסקר השפעות בריאותיות ייעודי, השרה שקד העריכה כי שדה בריר יוחרג מהתמ״א.

פצלי שמן בערבה

מאבק נגד הקמת מפעל לפצלי שמן שמסכן את המערכת האקלוגית ואת בריאות תושבי האזור.

התקיימה פגישה עם שרת האנרגיה, בה הצהירה כי לא תתן רשיונות חדשים לחיפושי נפט בערבה.

מחצבת אשרת

מאבק למיתון המפגעים השונים שמקורם ממחצבת אשרת שבגליל המערבי.

קו צינור אילת-אשקלון

מאבק נגד קיום עסקה בין קצא”א לחברה מהאמיריות שמסגרתו יתחבר צינור גז לחוף באילת וכתוצאה מכך, יסכן את המגוון הביולוגי הנדיר באזור.

שחרות

מאבק נגד הקמת מלון בסמוך ליישוב שחרות שתגרום לפגיעה סביבתית משמעותית.

הוגשו פניות רישמיות בנושא.

רכס לבן

תכנית “רכס לבן א'”, המקודמת במוסדות התכנון, מתפרסת על-פני כ־1,045 דונם, והיא כוללת הקמת ‏שכונת מגורים ובה כ5,000 יחידות דיור.‏

תכנית אלטרנטיבית בשם “הבשורה בלבן”, אותה מקדם ראש העיר משה ליאון, מתפרסת על-פני כ- 500 ‏דונם, אך מספר יחידות הדיור בה דוקא גבוה יותר, ועומד על כ-6,000 בשל בניית מגדלים בגובה של כ־20 ‏קומות. ‏

תנועת “מצילים את הרי ירושלים” מתנגדת לשתי התכניות. התכנית הראשונה מתפרסת על-פני שטח ‏עצום, ובצורת התכנון שלה מהווה סיפתח לבניית שכונות נוספות (שכונות שכבר שורטטו בשם רכס לבן ‏ב’ ו-ג’). תכנית “הבשורה בלבן” הינה מצומצת יותר מבחינת פריסה בשטח אך אינה כוללת הגנה ארוכת ‏תווך על השטחים הפתוחים שסביבה.‏

מתחם יער כרמית

מתחם המגורים “כרמית” ימוקם על שטח בגודל 95 דונם, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל. ‏‏93% משטחי התוכנית הם בבעלות פרטית, והשאר בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה ‏שינוי ייעוד מציבורי וחקלאות למגורים והקמה של 1,000 יחידות דיור במגדלים בני 12, 14 ו-21 קומות, ‏שימוקמו על צלע ההר.  התוכנית כוללת גם הקמת בתי ספר, מועדון נוער ובית כנסת. סגן ראש העיר ‏ירושלים, מסביר כי יש לבטל את התוכנית: “זה שטח טבע עירוני. אין הרבה כאלה בירושלים. צריך ‏לשמור על השטח הזה ירוק ולמבני ציבור. כי מעבר לכל המגדלים, צריך שלאנשים יהי גם קצת טבע ‏במרחק הליכה. זאת איכות חיים. סיבה העיקרית היא הכפר עין כרם. אין מחלוקת שיש למקום חשיבות ‏אדירה למקום, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. זו לא חוכמה לשמור על ליבת הכפר עין כרם ולהקיף ‏אותו במגדלים, מפלצות בטון. צריך אזור חיץ. היה עולה על דעתו של מישהו להקיף את חומת העיר ‏העתיקה עם מגדלים? יש לך נכס ברמה עולמית ואתה הורס אותו. הדורות לא יסלחו לנו אם לא נמנע ‏את התוכנית הזאת.”‏

גבעות מסך

מירוץ אופנעים “מינוס 400” שהתקיים באזור לפני כחודש גרם לנזק האקולוגי נרחב באזור.
התקיים דיון בנוגע לאם ראוי לעודד ספורט מסוג זה בישראל. התקיימה שיחה עם שר התרבות חילי טרופר ואנחנו נשב בקרוב כדי להפיק לקחים מהאירוע ולבדוק ייתכנות בנוגע לקיום הספורט בעתיד, באופן שישתלב בהרמוניה עם הסביבה ולא יפגע בה.

היתרי פליטה - מפעל נשר

מאבק נגד הארכת היתרי הפליטה, שאינם מתכתבים עם הפליטות בפועל של המפעל. זומן דיון בנושא שמטרתו לוודא כי מתקיימים המאמצים הנחוצים על מנת לשמור על בריאות התושבים.

התחנה המרכזית החדשה בתל אביב

התחנה המרכזית מהווה זה שנים רבות מפגע סביבתי, תחבורתי וחברתי ומתקיימים מאבקים שונים לפינויה. באוקטובר 2021, הוחלט על סגירת התחנה עד 2023 והעברת מוספיה לאזורים שונים  בתל אביב. עם זאת, לקראת יישום ההחלטה עקב התנגדות של עיריית תל אביב להצבת אחד מהמסופים החליפיים, הוחלט לדחות את הפינוי לשנת 2026 לפחות. 

eroihegopriheprotperotgnpeo

ds sdg ertge tr gertg terge rtergetr etrger