משבר האקלים

  1. העולם כולו מתחמם, וכך גם ישראל – אך יותר. ישראל נמצאת באזור הנחשב כ- HOT SPOT – “נקודה חמה” מבחינה אקלימית. הטמפרטורות ברחבי כדור הארץ עלו במעלה אחת במהלך העשורים האחרונים – תל אביב התחממה בשתי מעלות. פני הים עולים בעולם בממוצע ב-2.5 מ״מ בשנה – בישראל, הממוצע קרוב ל-10 מ״מ. גם הבצורת התקופתית הייתה משמעותית גדולה יותר בישראל מאשר במדינות אחרות. המשבר דורש פעולה דחופה. עכשיו.

  2. במשך זמן רב מדי, ישראל עשתה מעט מדי בכל הקשור למשבר הגלובלי החמור הזה. גם לאחר החתימה על אמנת שינויי האקלים משנת 1992, ועל הסכם האקלים של פריז בשנת 2015, מעט מאוד נעשה כדי להפחית את פליטת גזי החממה של ישראל. כמו כן, כמעט ולא ננקטו צעדים להיערך להשפעות הצפויות ממשבר האקלים, תופעות כמו עלייה בתדירות אירועי קיצון אקלימיים דוגמת שיטפונות, גלי חום, שריפות יער, ובצורת.

  3. מאז תחילת כהונתה, ״ממשלת השינוי״ החדשה של ישראל החלה להתקדם מעבר למס שפתיים ובהתאם לשמה, להביא לשינוי גם בתחום האקלימי: השקעות מאסיביות באנרגיה מתחדשת, תחבורה ציבורית, תשתיות למכוניות חשמליות – ואפילו קידום מס פחמן. והכי חשוב, הממשלה התחייבה כי עד שנת 2050, ישראל תהיה ״ניטרלית מבחינה פחמנית״ (כלומר לא תפלוט גזי חממה מעבר ליכולתה לתרום לספיחתם), או הפחתה של 100% בפליטות גזי החממה בתוך 30 שנה.

  4. הצעדים החדשים הללו ראויים לשבח, אך הם לא מספיקים. ישראל לא תוכל להשיג את יעדיה ארוכי הטווח בתחום הפחתת הפליטות, אם לא תנקוט בשורה של צעדים קונקרטיים נוספים ותשנה באופן דרמטי את האופן שבו אנו מייצרים ומנצלים אנרגיה. עוד בטרם נקיטת אמצעיים מוחשיים, הנרטיב שבו אנו מתייחסים לאקלים צריך להשתנות. יש להתחיל בחינוך לאקלים בבתי הספר וקידום תוכנית המעלות מודעות המושתתות על דוגמה אישית, קהילתית ולאומית.

  5. גז המתאן, הנוצר מתהליכים כימיים בתהליך הפירוק של פסולת מוצקה, הוא אחד הגורמים החשובים להתחממות כדור הארץ. שיעור מחזור פסולת בישראל עומד כעת על 24%. המשרד לאיכות הסביבה בישראל קבע יעד מחזור של 51% לשנת 2030. קשה יהיה להגיע ליעד זה, בעוד כמות האשפה שמייצרים ישראלים תגדל מדי שנה במקביל לצמיחה האוכלוסייה (הגדלה בקצב של כ-2% בשנה). עלינו להגדיל משמעותית את מס היטלי הטמנת האשפה, וכן את ההשקעה בתשתיות מחזור. נכון לשנת 2019- כשמונים אחוז מהפסולת המוצקה של ישראל הוטמנה. ישראל צריכה להציב יעד – לרדת ל- 10% הטמנת אשפה עד שנת 2035… ואז, להמשיך לצמצם!

  6. למרות שישראל בורכה ב- 300 ימי שמש בשנה, האחוז  הנמוך של השימוש באנרגיות מתחדשות הינו בלתי נסבל. נכון לסוף שנת 2021, אחוז החשמל הנקי עדיין תקוע על  8% בלבד, בזמן שבמדינות כמו דנמרק כבר הגיעו מעל 65%. ממשלת ישראל קבעה יעד של ״30% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030. בהתחשב בשיפורים הטכנולוגיים וירידה בעלות הייצור והאגירה של אנרגיה סולארית, זוהי מטרה צנועה מאד – צנועה מדי. מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהשקעה של 250 מיליארד ש״ח יכולה לספק תשתית מקומית המספיקה לייצור 100% חשמל המיוצר מאנרגיות מתחדשות. ארצות הברית קבעה יעד כזה עד 2035. גם ישראל צריכה.

  7. ההתנהגות האישית ודפוסי הצריכה של כל אחד ואחת מאיתנו תורמים לטביעת הרגל הפחמנית הקולקטיבית. כיום, אנחנו לא משלמים את המחיר האמיתי של המוצרים אותם אנו צורכים. לשריפת דלקים, ייבוא מוצרים ולמזון מהחי, יש מחיר אקלימי ובריאותי שאינו מגולם במחיר המוצר. בסוף, כולנו משלמים אותו. מסי הפחמן שעברו לאחרונה בישראל מוגבלים לבלו על דלקים בלבד. יש להרחיב את מס הפחמן ולגלם את המחיר האמיתי של בשר בקר ועופות, ייבוא ושינוע מוצרים המוטסים לארץ, לרבות בגדים ״מהירים״ (fast fashion) עם תביעת רגל פחנמנית גבוהה, טיסות ופעילויות אחרות המייצרות פליטות וגזי חממה גבוהות. במקביל, יש לסבסד בנייה ירוקה, תחבורה ציבורית, אופניים, בגדים יד שניה ופעילויות ומוצרים אחרים המסייעים לנו לצמצם את פליטת גזי החממה.

  8. נכון לעכשיו, יש מעט מאוד פעילות בתוכנית הלאומית להיערכות לשינויי האקלים. הממשלה צריכה להקים ראשות מרכזית עם מימון וסמכויות בכדי לוודא שישראל לא רק שמצמצת את פליטות גזי החממה שלה, אלא גם נערכת להשלכות של שינויי האקלים. יש לשים בראש סדר העדיפויות קידום יוזמות להתמודדות וצמצום אירועי הקיצון הצפויים כגון שריפות, גלי החום, הצפות ושיטפונות. החלטת הממשלה לנטוע מאות אלפי עצים בערים לצורך הצללה, היא דוגמה טובה למשהו שאפשר לעשות היום בכדי להתכונן לעלייה הדרמטית בטמפרטורות שנמצאת לפנינו.

  9. חוק האקלים הוא כלי חיוני לתיאום פעילויות והפחתת פליטות. בעוד שהעברת חקיקה כזו היא חלק מן המצע של הממשלה החדשה, חילוקי הדעות בין המשרדים השונים מעכבים את העברתה. הגיע הזמן שמשרד ראש הממשלה יתערב בכך בכדי להבטיח שהחוק החשוב הזה יעבור ללא דיחוי.

  10. קשה מאוד לצמצם את הטביעה האקלימית הקולקטיבית של ישראל כאשר האוכלוסייה גדלה בקצב של 2% בשנה. כל ילד נולד עם טביעת רגל פחמנית ״בזכות״ וזכאי לאיכות חיים גבוהה. המשמעות היא, שגם אם נצליח במהלך העשור הקרוב לצמצם בכ- 10% את הפליטות לנפש, סך הפליטות הכולל (האבסולוטי) יגדל ביותר מ-10%. יציבות דמוגרפיות צריכה להיות חלק של השיח הלאומי על מדיניות האקלים.

מתחם יער כרמית

מתחם המגורים “כרמית” ימוקם על שטח בגודל 95 דונם, במורדות המערביים של שכונת קריית יובל. ‏‏93% משטחי התוכנית הם בבעלות פרטית, והשאר בבעלות רשות מקרקעי ישראל. התוכנית מציעה ‏שינוי ייעוד מציבורי וחקלאות למגורים והקמה של 1,000 יחידות דיור במגדלים בני 12, 14 ו-21 קומות, ‏שימוקמו על צלע ההר.  התוכנית כוללת גם הקמת בתי ספר, מועדון נוער ובית כנסת. סגן ראש העיר ‏ירושלים, מסביר כי יש לבטל את התוכנית: “זה שטח טבע עירוני. אין הרבה כאלה בירושלים. צריך ‏לשמור על השטח הזה ירוק ולמבני ציבור. כי מעבר לכל המגדלים, צריך שלאנשים יהי גם קצת טבע ‏במרחק הליכה. זאת איכות חיים. סיבה העיקרית היא הכפר עין כרם. אין מחלוקת שיש למקום חשיבות ‏אדירה למקום, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים. זו לא חוכמה לשמור על ליבת הכפר עין כרם ולהקיף ‏אותו במגדלים, מפלצות בטון. צריך אזור חיץ. היה עולה על דעתו של מישהו להקיף את חומת העיר ‏העתיקה עם מגדלים? יש לך נכס ברמה עולמית ואתה הורס אותו. הדורות לא יסלחו לנו אם לא נמנע ‏את התוכנית הזאת.”‏

גבעת האירוסים בחוף פולג

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

מאבק נגד הקמה מתוכננת של מתחם מלונות וקניות על חשבון שטחים פתוחים רבים ובעלי משמעות אקולוגית משמעותית בדרום העיר נתניה.

עמק השלום

מאבק בנוגע לרצונה של עיריית יקנעם לקיים שינוי בגבולתיה עם המועצה האזורית מגידו ולהתרחב על חשבון השטחים הפתוחים הסבובים אותה. פיתוח זה יביא לפגיעה משמעותית במגוון הביולוגי באזור וכן יביא להפרה של נחל השופט הסמוך לה. לשטחים אלו ערך אקולוגי ותרבותי רב ובנייה עליהם תהיה לא פחות מבכייה לדורות.

מפגעי אסבסט בנהריה ובגליל המערבי

מפעל שפעל בעיר עד לפני כשלושים שנים גרם לפיזור אסבסט ברחבי נהריה והגליל המערבי ובכך הביא לתחלואה במחלות קשות בקרב תושבי האזור. על אף שבהובלת המשרד להגנת הסיבה נעשו עבודות פינוי, תושבי האזור עדיין חוששים מהימצאותו של החומר הרעיל וקוראים להרחבת פעילות הפינוי.

התקיים דיון בנושא בוועדת המשנה.

גרנות הגליל

מאבק נגד תוכנית להרחיב את היישוב באופן שיביא לכריתת כמות משמעותית של עצים. הוגש כתב תביעה נגד התוכנית.

מפרץ חיפה

במפרץ חיפה פועלים כמה מהמפעלים המזהמים בישראל וכתוצאה מכך, בקרב תושבי האזור נפוצה התחלואה במחלות נשימתיות שונות . זה שנים רבות שמתקיים מאבק להוצאת המפעלים מהמפרץ.

פורסמה החלטת ממשלה המורה על פינוי המפרץ עד 2030.

רשות נחל הקישון

מאבק למען קיום תסקיר השפעה על הסביבה בתוכנית להקמת מרכזים לוגיסטיים של נמלי ישראל בשטח שיועד להוות חלק מהפארק הלאומי קישון. הקמת המרכזים עתידה להזיק במערכת האקולוגית של הנחל וסביבתו וכן לפגוע בזכות השימוש בו.

נחל סעדיה

מאבק במטרה לשקם את הנחל לאחר שנים רבות של הזנחה והזיהום.

התבצע סיור מטעם לשכתו של ח”כ טל באזור. שיקום הנחל ישולב בהחלטת הממשלה בנושא מפרץ חיפה

נאעורה - מאבק 2020

עקב מקרים רבים של תחלואה בסרטן בקרב תושבי הכפר, מתקיים מאבק בכדי למנוע בנייה של קו מתח גבוה נוסף בסמוך לכפר וכן להזיז את התשתית הקיימת.

נחל תנינים

מאבק נגד הקמת כביש ושכונה בצפון בנימינה, על פשט ההצפה, שצפויה לסכן את הנחל ואת המגוון הביולוגי הייחודי שלו.

התקיים סיור באזור וכן שני דיונים בוועדה לפניות הציבור. דיון מעקב צפוי להתקיים. 

יער מענית

תיאור: מאבק נגד סלילת כביש לעיר חריש שמסכן את היער הסמוך.

התקיים סיור באזור וכרגע נבחנות חלופות לתוכנית.

מבנה לא חוקי בחוף בלו ריי

מאבק לפינוי מבנה שנבנה באופן בלתי חוקי וחוסם את קו החוף מהציבור.

הוגשה שאילתה בנושא.

רכס לבן

תכנית “רכס לבן א'”, המקודמת במוסדות התכנון, מתפרסת על-פני כ־1,045 דונם, והיא כוללת הקמת ‏שכונת מגורים ובה כ5,000 יחידות דיור.‏

תכנית אלטרנטיבית בשם “הבשורה בלבן”, אותה מקדם ראש העיר משה ליאון, מתפרסת על-פני כ- 500 ‏דונם, אך מספר יחידות הדיור בה דוקא גבוה יותר, ועומד על כ-6,000 בשל בניית מגדלים בגובה של כ־20 ‏קומות. ‏

תנועת “מצילים את הרי ירושלים” מתנגדת לשתי התכניות. התכנית הראשונה מתפרסת על-פני שטח ‏עצום, ובצורת התכנון שלה מהווה סיפתח לבניית שכונות נוספות (שכונות שכבר שורטטו בשם רכס לבן ‏ב’ ו-ג’). תכנית “הבשורה בלבן” הינה מצומצת יותר מבחינת פריסה בשטח אך אינה כוללת הגנה ארוכת ‏תווך על השטחים הפתוחים שסביבה.‏

כוכב יאיר - מסדרון אקולוגי

מאבק נגד התוכנית להרחיב את המועצה על חשבון המסדרון האקולוגי המתקיים באזור.

אקו-פארק גלילות

מאבק נגד החלטה על אזור הפארק כמתחם מועדף לדיור.

כרגע הוחלט על הקפאת התוכנית.

עמק הצבאים - כביש 3 וכביש 4431

מאבק נגד סלילת כביש ממודיעין עילית למודיעין-מכבים-רעות שיחתוך את היער ויסכן את המסדרון האקולוגי הנמצא בו.

מצפה נפתוח

מאבק מול בנייה על השטח הפתוח הנמצא סמוך לשכונת רמות בירושלים.

הרי ירושלים - הפרדה מפלסית בסמוך למושב אורה

מאבק כנגד פיתוח של המתחם הסמוך לכנסת, סמוך לשכונת ארנונה וארמון הנציב, באופן שעלול להביא לכריתה של מאות עצים ולסכן את בעלי החיים באזור.

סטאטוס

שדה בריר

מאבק נגד הקמת מכרה פוספטים שפעילותו תביא לנזקים סביבתיים ולפגיעה בתושבי ערד.
תכנית המתאר מותנית בסקר השפעות בריאותיות ייעודי, השרה שקד העריכה כי שדה בריר יוחרג מהתמ״א.

פצלי שמן בערבה

מאבק נגד הקמת מפעל לפצלי שמן שמסכן את המערכת האקלוגית ואת בריאות תושבי האזור.

התקיימה פגישה עם שרת האנרגיה, בה הצהירה כי לא תתן רשיונות חדשים לחיפושי נפט בערבה.

מחצבת אשרת

מאבק למיתון המפגעים השונים שמקורם ממחצבת אשרת שבגליל המערבי.

קו צינור אילת-אשקלון

מאבק נגד קיום עסקה בין קצא”א לחברה מהאמיריות שמסגרתו יתחבר צינור גז לחוף באילת וכתוצאה מכך, יסכן את המגוון הביולוגי הנדיר באזור.

שחרות

מאבק נגד הקמת מלון בסמוך ליישוב שחרות שתגרום לפגיעה סביבתית משמעותית.

הוגשו פניות רישמיות בנושא.

eroihegopriheprotperotgnpeo

ds sdg ertge tr gertg terge rtergetr etrger