בשנת 2018 התקבלה החלטת ממשלה מספר 4211 שעניינה “מדיניות ממשלתית להתמודדות עם הפוליגמיה – יישום ומעקב אחר עקרונות דו”ח הצוות הבין-משרדי להתמודדות עם השלכותיה השליליות של הפוליגמיה” .
ההחלטה כללה מדיניות מפורטת בעניין פעילות נחוצה של משרד העבודה והרווחה ושירותים חברתיים כדי להעצים נשים בדואיות בקהילות שבהן תופעת של ריבוי נישואין היא נפוצה. בין היתר נקבע שיש לקדם פעילות בהקשרים הבאים:
- בינוי ואכלוס מעונות יום: עבודה מול הרשויות המקומיות על מנת לעודד בניית מעונות יום נוספים, וזאת כדי להגדיל את שיעור הילדים הנמצאים במעונות יום.
- גיבוש תוכנית מסחר מקוון תוך התאמתה לחברה הבדואית כך שתתאפשר לנשים בעלות הכשרה מתאימה עבודה מקצועית גם מהבית. כמו כן, שילוב הנשים הבדואיות, בתהליכי המודרניזציה והדיגיטציה באמצעות מסלולי סיוע חדשים שיפעלו במקביל למסלולים הקיימים.
- הקצאת משאבים לצורך השקעה ביוזמות מקומיות שמטרתן לעודד, בין היתר, תעסוקת נשים. על יוזמות אלו לפעול בתוך או בקרבת היישובים הבדואים כאשר מרבית העוסקות יהיו נשים. כל זאת עבור מיזמים בעלי היתכנות כלכלית גבוהה, ושניתן יהיה להקים אותם באופן מהיר יחסית כגון מטבחים קהילתיים, מוקדים טלפוניים ועוד.
- הרחבת מספר המשתתפים בתכניות לימוד השפה העברית במרכזי ריאן.
- הרחבת תכניות ההכשרה ביישובים הבדואיים.
- הנגשת שירותי הרווחה והבריאות הקיימים: גישה פרואקטיבית של הממשלה לתגבור המערכים לשירותים ניידים.
- הרחבת שירותי הרווחה והבריאות לפזורה על ידי הקצאת רכבים עבירים בתנאי שטח קשים, בשיתוף עם משרד הבריאות: להרחיב ולפתח את שירותי הטיפול הרפואיים והרווחתיים על ידי הקצאת רכבים עבירים בתנאי שטח קשים אשר יהוו מרכזי טיפול רב תכליתיים ניידים ויכללו ציוד רפואי ואנשי מקצוע שונים כגון רופא כללי, רופא גינקולוג, אחות טיפת חלב, עו״ס ועוד. על השירותים שיינתנו במסגרת זו יחול פיקוח הדוק ומשרדי הממשלה הרלוונטיים יציגו מודל הפעלה ובקרה. איוש רכב השטח ייעשה ע”ב כוח האדם הקיים במחלקות ובהתאם לתיעדוף של מנהלי המחלקות לשירותים חברתיים הרלוונטיים.
- הרחבת התוכניות של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שמטרתן להקנות כלים פרקטיים לעצמאות כלכלית: הרחבת התכניות של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים שמטרתן להקנות לנשים בדואיות כלים פרקטיים לעצמאות כלכלית, תוך מתן עדיפות לנשים הטוענות לנפרדות או המבקשות תשלום גמלאות, על מנת להכשירן לתעסוקה ולעודדן לצריכת הגמלה לטובתן ולטובת ילדיהן, פתיחת חשבון בנק על שמן ועוד. ניתן להיעזר בגופי החברה אזרחית מהחברה הבדואית בנגב כדי להבטיח אמון בתהליך.
- הרחבת המענים לילדים ונוער בסיכון: הרחבה של מענים לילדים ונוער המצויים במצבי סיכון שיופעלו באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים כגון: מועדוניות לילדים, מעונות יום, משפחתונים, מרכזי הורים- ילדים, בתים חמים לנערות, מרכזי טיפול בנוער בסיכון ועוד.
- איוש התקנים ביחידות הסיוע לצד בית הדין השרעי ובית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע: יחידות הסיוע מעניקות סיוע ומענה טיפולי לבני משפחה הנמצאים בסכסוך משפטי ואף מספקות שירותי אבחון, ייעוץ, טיפול וגישור על מנת לסיים סכסוכים משפחתיים בהסכמה ובדרכי שלום. עד כה לא אוישו תקנים אלה ויש חשיבות גבוהה לאיושם. משרד העבודה הרווחה והשירותים חברתיים יעשה מאמץ לאיוש התקנים בהקדם.
- פיתוח מנהיגות מקומית והרחבת מרכזי גישור קהילתיים לצורך הגברת המודעות להשלכותיה השליליות של הפוליגמיה: הגברת המודעות החברתית בקרב האוכלוסייה הבדואית באשר להשלכותיה השליליות של הפוליגמיה על המשפחות, הנשים והילדים בפרט ועל החברה הבדואית בכלל. זאת, במסגרת מרכזי הגישור ותכניות העבודה הקהילתיות הקיימות .לשם צמצום תופעת הפוליגמיה ויצירת דה לגיטימציה כלפי התופעה, הצוות ממליץ לפעול לפיתוח מנהיגות מקומית, פיתוח והרחבת מרכזי גישור ותפיסה קהילתית הנותנת מקום לנכבדי החברה הבדואית ומנהיגיה לשם קידום מהלכים חברתיים והרחבת השפעה על מעגלים חברתיים נוספים.
ברצוני לשאול:
- אלו מבין ההנחיות שבהחלטת הממשלה הנוגעות למשרד העבודה והרווחה בוצעו מאז ההחלטה ובאיזה היקף?
- אם כן, נא לפרט את אותם צעדים ותכניות שבוצעו בפועל: היכן הם יושמו? מה היה היקף המימון של אותן התכניות? כמה נשים משתתפות בתכניות אלה? האם בוצעו הערכה ומדידה כדי לבחון את האפקטיביות של התכניות?
- אם הנחיות האלו טרם בוצעו, מה הסיבה והאם בכוונת המשרד לקדמן? אם כן, מה לוחות הזמנים הצפויים?